הם באמת צריכים חינוך פיננסי

1. הגיע הזמן לחינוך פיננסי. להתחיל מיד בלימוד אינטנסיבי של החיילים המסיימים שירות צבאי, של סטודנטים; הגיע הזמן להכין תוכניות עבודה לחינוך ציבור בוגר באמצעות רשת המתנ"סים ומקומות העבודה, ובתוך שנה, לקראת פתיחת שנת הלימודים תשע"ג, לגבש תוכנית לימודים מסודרת לילדי הגן, לבתי-הספר היסודיים, חטיבות-הביניים והעל-יסודי. לא מקצוע בחירה אלא מקצוע ליבה.

אם זה לא ייעשה מיד מרצון, זה ייעשה בכוח. יש לדעת כי ארגון OECD מכניס בשנה הבאה, 2012, את החינוך הפיננסי למבחני פיז"ה (מבחן הנערך בכל 3 שנים כחלק ממחקר בינלאומי בתחום החינוך).

גם תלמידי ישראל יידרשו בעתיד הקרוב להיבחן בתחום הזה. יותר מזה, החרפה הגדולה בכל הנוגע ליכולת הציבור לקבל הכרעות פיננסיות אישיות תיחשף בתוך זמן מה, שכן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עומדת לבצע סקר אוריינות פיננסית לכלל האוכלוסייה.

2. הודעה על הכנסת חינוך פיננסי היא הדבר היחיד שנכון לעשות מיד (כל שאר ההצהרות הרי ייעלמו ויתמוססו), הבשורה האמיתית שבנימין נתניהו וממשלתו יכולים לעשות כדי להגיב, לתמוך, ולו רק כדי להביע הזדהות מטעמים פוליטיים, במרד הצרכנים שהחל פוקד את המדינה.

זה לא הקוטג' ומחירי האוכל, לא הבלו על הדלק, לא התעללות הסלולר, יוהרת עמלות הבנקים או דמי הניהול הדרקוניים של חברות ניהול הכסף. זו ההתבגרות. ההבנה של הציבור שכולם צוחקים לו בפרצוף ולוקחים לו מהכיס. מבעלי העסקים ועד השרים, חברי הכנסת והפקידים הבכירים. זו התודעה שאין על מי לסמוך, שאם אין אני לי מי לי; שמי שלא דואג לעצמו יאכל אותה.

זה היה צפוי. דורות רבים האמינו שהבנק שומר על הכסף וההסתדרות על הפנסיה. עד שנחשפו הכישלונות והניצול לרעה של הכסף הגדול. בהמשך הייתה רפורמה בקרנות הפנסיה, אחרי כן רפורמה בשוק ההון וועדת בכר. העולם הפיננסי נפתח ובמרכזו שיקול-דעת עצמאי.

3. הבעיה היא ששיקול-דעת עצמאי - מההחלטות הקריטיות במיוחד הנוגעות לחיסכון לפנסיה ורכישת דירה, ועד להתייחסות ולהתנהלות מול בנקים, בתי השקעות, ארנונה ורשויות מקומיות, ביטוח לאומי, מס הכנסה וכאלה - שיקול כזה חייב להישען על ידע בסיסי. את זה צריך ללמוד. את זה חובה ללמד.

"חינוך לחיים בחברה", זה תפקידה של מערכת החינוך, גם על-פי הצהרתה. היום מעבירים ביסודי, כיתות א-ו' שיעורי "מפתח הל"ב". "לבית-הספר כמסגרת חינוכית תפקיד חשוב בהבניית חברה ערכית שחבריה מגלים סולידריות, כבוד, נתינה, מעורבות חברתית, אכפתיות וערבות הדדית...", נכתב בדברי ההסבר של האגף לחינוך יסודי.

מדובר בשיעור אחד בשבוע, במסגרת שעת חינוך. מדברים שם על שיתוף והשתתפות, ניהול קונפליקטים, ביטחון ובטיחות אבל - אף מילה אחת על כסף. או התנהלות כספית. או ביטחון פיננסי.

4. בוועדת בכר, ובחוק שעבר ב-2005, נקבע כי שר האוצר יקים קרן שתעסוק בחינוך פיננסי והמשרד יתקין תקנות. תקנות טרם הותקנו. הנושא אמנם עלה בממשלה, רק שהתעורר ויכוח אימתני בשאלה: מי יהיה אחראי. משרד החינוך? מה הוא מבין בכסף. משרד האוצר? מה הוא מבין בחינוך. בנק ישראל ורשות ניירות ערך? מה להם ולתלמידי ישראל הטהורים והזכים.

אז הגיע הזמן להקים גוף אופרטיבי, שיקבע מערכי לימוד לכל הגילאים, עם קמפיין הסברה. כולל עדכון קבוע של שינויים בשוק.... ושיעמוד בראשו מי שיעמוד.

5. בשנת 2008 יזם הממונה על שוק ההון דאז, ידין ענתבי, פיילוט בחינוך פיננסי. סוג של דריסת רגל זעירה במערכת החינוך: 3 שעות לימוד בשנה (סך-הכול 135 דקות בשנה), המועברים על-ידי מורי בית-הספר. הנושאים: תקציב אישי, חיסכון והשקעה וקריאה ביקורתית של חומר פרסומי. לא, זה לא נכנס למסגרת השעות הספציפיות, אלא חלק משיעורי כישורי חיים, לצד אלכוהוליזם, ואלימות...

לפני כשנה וחצי קם פורום של האוצר, בנק ישראל, משרד החינוך, רשות ניירות ערך, צה"ל והמועצה הישראלית לצרכנות. במסגרתו החל לפני כשנה פיילוט לכיתות י', ב-30 בתי-ספר. חינוך פיננסי, 30 שעות לימוד שנתיות, במערך השעות הקבועות.

חלק מרכזי בלימוד נעשה באמצעות האינטרנט, עבודה בבית עם ההורים. משרד החינוך מבצע מעקב. הכוונה היא שבשנה הבאה, תשע"ב, תורחב פריסת הפיילוט, בהתאם לממצאים. הבשורה לא תבוא מכאן.

6. ולצד כל זה יש תפקיד גדול לוועדה שכבר קיימת: הוועדה להגברת התחרותיות במשק. קודם כל שתתחיל לעבוד במרץ. על כל רוחב החזיתות. להורות על פישוט וקיצור מידע. שפה בהירה בשני עמודים בלבד (מי שיבקש מידע נוסף כמובן שיקבל), בדיווחי השקעות, דיווחים פנסיוניים, בנקים, משכנתאות, מס הכנסה, ועוד ועוד... מול כל מי שהמציאו עברית חדשה כדי שאף אחד לא יבין ולא יעמוד על זכויותיו.

במקביל, להורות על הפרדה מוחלטת בין אחזקות ריאליות לפיננסיות, פירוק פירמידות, כינון אסיפה כללית חזקה - באמצעות מתן זכויות ואפשרויות הצבעה לכולם, באמצעות שליח, מכתב או אינטרנט. לקבוע דרישה חוקית לדירקטוריונים עצמאיים ומקצועיים עם התכנסויות, מעורבות ודיווח דחופים יותר, עם הרבה יותר שכר, עד כדי שכר מלא והרבה יותר אחריות.