קרמר חוזר לוול סטריט: ינפיק את אימפרבה לפי מאות מ' ד'

זה לא סוד שמספר החברות הישראליות שנסחרות בשוק ההון האמריקני הולך וקטן. רק בשבוע שעבר הודיעו שלוש על מכירתן, וירידה זו אינה מקוזזת על-ידי חברות פרטיות שעומדות בתור להנפקה ראשונית.

אחת מהן, שכנראה כן תהפוך בקרוב לציבורית, היא אימפרבה (Imperva) של שלמה קרמר, אחד משלושת מייסדי צ'ק פוינט. בסוף השבוע האחרון, ובהתאם להערכת "גלובס" שפורסמה כבר לפני תשעה חודשים, הגישה אימפרבה לרשות ני"ע האמריקנית טיוטת תשקיף ראשונה לקראת הנפקה ראשונית של מניותיה ב-NYSE.

אימפרבה, שמתמחה בפתרונות אבטחה להגנה על בסיסי נתונים, תנסה לגייס לקופתה עד 75 מיליון דולר, ואילו חלק מבעלי המניות בחברה יממשו חלק ממניותיהם בחברה. הטיוטה אינה מציינת את טווח המחירים בהנפקה ואת שיעורי ההחזקה המדויקים של בעלי המניות, ולכן ההערכה היא שאימפרבה תנסה להפוך לציבורית לפי שווי שינוע סביב 300 מיליון דולר לפחות.

כחתמי ההנפקה הראשיים ישמשו בנקי ההשקעות ג'יי.פי מורגן ודויטשה בנק, ואילו כחתמים משניים ישמשו RBC קפיטל מרקטס, Lazard Capital וכן Pacific Crest Securities . חמשת אלו ינסו להפוך את אימפרבה לציבורית בתקופה שבה שוקי ההון מעט רועדים, ולכן יהיה מעניין לראות כיצד תתקבל החברה בשוק ההון האמריקני.

אימפרבה הוקמה רק לפני תשע שנים, לאחר שקרמר פרש מצ'ק פוינט (ראו מסגרת), ומינף את ההון שצבר בענקית האבטחה כדי לבנות חברה משלו. ההצלחה לא איחרה לבוא, ואימפרבה צומחת כרגע בשיעורים דו-ספרתיים (ראו גרף) אך עדיין אינה מצליחה להרוויח. לחברה יש למעלה מאלף שלוש מאות לקוחות בחמישים מדינות שונות.

לפי תשקיף החברה, עד 2014 ההוצאה הארגונית העולמית על פתרונות אבטחת IT תעמוד על 38 מיליארד דולר לעומת 27 מיליארד דולר אשתקד. אימפרבה מאמינה שרק חלק קטן מהוצאה זו מושקע באבטחת נתונים במאגרי דאטה של הארגון - תחום ההתמחות של אימפרבה - ולכן פוטנציאל הצמיחה של החברה גבוה.

אימפרבה גייסה מאז הקמתה 54 מיליון דולר, ונכון לסוף הרבעון הראשון נותרו לחברה בקופה 18.9 מיליון דולר. החברה עדיין אינה מייצרת מספיק מזומנים, ולכן הנפקה לציבור היא סוג של ברירת מחדל עבורה.

קרמר (45), שמכהן כיו"ר וכמנכ"ל אימפרבה, הקים את החברה יחד עם עמיחי שולמן (סמנכ"ל טכנולוגיה ראשי), מיקי בודאי (דירקטור) ויואב איצקוביץ', שאינו מכהן בתפקיד כלשהו בחברה.

כל השלושה הראשונים, דרך אגב, קיבלו במהלך השנים אופציות למניות לפי מחירי מימוש שסביר להניח יתבררו בקרוב כאפסיים למדי. קרמר קיבל אשתקד שכר בסיס של 250 אלף דולר ומניות חסומות בשווי של 1.6 מיליון דולר. סך חבילת התגמול שלו עמדה אשתקד על 2.2 מיליון דולר - שווי שולי לעומת ההון שצבר בצ'ק פוינט.

קרמר חוזר לקדמת הבמה

זה קרה לפני 18 שנה. שלושה חבר'ה צעירים, עדיין לא בני 30, הקימו את צ'ק פוינט מתוך רצון להגן על המידע שעובר ברשת האינטרנט.

השלושה - גיל שויד, מריוס נכט ושלמה קרמר - ראו את הנולד ועוד הרבה לפני שמישהו הבין מה זה אינטרנט - הם הבינו מה הבעיות שהוא יביא עמו וכיצד הם יכולים לפתור אותן.

ביוני 96' הם הנפיקו את צ'ק פוינט בוול סטריט, והשאר היסטוריה. שויד, שמרגע הקמת החברה שימש כיו"ר וכמנכ"ל, היה תמיד בפרונט. נכט וקרמר, אולי בגלל אופיים, תמכו בו מאחור וצמצמו למינימום את החשיפה התקשורתית שלהם. לימים הפכה צ'ק פוינט לענקית אבטחה, וקרמר פרש ממנה בסוף 98' - ויש שיגידו בטונים צורמים - לעסקיו הפרטיים.

צורמים או לא, צ'ק פוינט הפכה את קרמר לאחד האנשים העשירים בישראל, והודות לתוכנת הפיירוול של החברה, קרמר צבר כחצי מיליארד דולר ואלו סייעו לו לבנות את ה"צ'ק פוינט" הפרטית שלו - Imperva.

קרמר שמר על שקט תקשורתי גם אחרי שפרש מצ'ק פוינט. הצלע השלישית של ענקית האבטחה - ששווה כרגע 11 מיליארד דולר - התרכז בבניית Imperva, ורק לפני כשנתיים וחצי, מתוך ביטחון עצמי לא קטן כי יש לו מספיק קבלות ביד, נתן ראיון נדיר לאחד מכלי התקשורת הכלכליים, ובמסגרתו לא חשש להביע את דעתו על החברה שהפכה אותו למי שהוא.

"על המחשב האישי שלי אני מגן בעזרת פיירוול של פאלו אלטו נטוורקס ולא של צ'ק פוינט", עקץ את שני שותפיו להקמת האחרונה. "הטכנולוגיה של צ'ק פוינט הייתה טובה בשנות התשעים", הוסיף, ולא הותיר מקום לדמיון לחתול השחור שעבר בינו לבין שויד.

אך לקרמר אין כרגע הרבה סיבות להביט לאחור. Imperva, שמסתמנת כאחת ההבטחות של עולם אבטחת המידע, עומדת להפוך לציבורית, ולפי איך שזה נראה כרגע - צפוי לחברה עתיד די מזהיר. קרמר רק צריך לקוות שהוא יהיה מזהיר לפחות כמו של צ'ק פוינט.

להגן על בסיס הנתונים של הארגון

אימפרבה מגיעה למרחב הווירטואלי עם כוונות נרחבות יותר מאשר מנגנון ההגנה המקורי שממנו הגיע המייסד, שלמה קרמר. כיום, חלק גדול מהאיומים על הנתונים הרגישים של ארגון כזה או אחר מגיעים מתוך הארגון עצמו או באופן מתוחכם בהרבה מבחוץ, היינו מהאינטרנט. המוצר הבסיסי של אימפרבה הוא בתחום ההגנה על בסיס הנתונים של הארגון, התחום הרגיש ביותר. הפתרון של אימפרבה אמור לנטר כל גישה לבסיס הנתונים הארגוני (DAM), וכך למנוע גישה לא מורשית או נזקים ישירים ועקיפים על ידי התנהלות ברשת הארגונית. לצד פיתרון זה, מציעה החברה מוצר משלים, שמיועד לנטרל איומים שאליהם חשוף הארגון בעקבות השימוש באפליקציות מבוססות Web, של ארגונים או אתרים לא מוכרים (WAF).

פתרונות אלו ממוקמים בשני צמתים מרכזיים ברשת הארגונית. ההתקן שאחראי על תוכנת ניטור הגישה לבסיס הנתונים יושב בצומת שמאפשרת "לראות" כל ניסיון גישה לשרתי הנתונים, עמוק בתוך הרשת. ההתקן שאמור לספק הגנה נגד אפליקציות חיצוניות, ממוקם בכניסה לרשת, כך שיוכל להתמודד עם כל איום שמגיע מבחוץ ומוסווה בתוך יישום שעתיד להיות מורץ על גבי שרתי ומחשבי הארגון.

אימפרבה, למרות היותה חברת תוכנה, מוכרת את פתרונותיה על גבי התקני מחשוב ותקשורת, רובם מצד שלישי ולא כאלו שהיא מספקת בעצמה. מודל זה מאפשר לחברה להגיע לרווחיות גולמית מרשימה של 77% - לפי נתוני 2010. עם זאת, לחברה יש הוצאות שיווק ומכירה ניכרות, שמגיעות לכשני שלישים מהמכירות - מצב שבסופו של דבר מעביר אותה להפסד בשורה התחתונה. אימפרבה עובדת, בין היתר, דרך כוח מכירות ותמיכה נרחב משלה שכולל 142 עובדים (42% מהסך) שעובד די קשה. לשם ההשוואה, ברבעון הראשון הוציאה אימפרבה 3.9 מיליון דולר על פעילות המו"פ (113 עובדים) לעומת 10 מיליון דולר על מאמצי השיווק והמכירות. הזווית החיובית של מצב זה הוא שאם המכירות ימשיכו לצמוח, ההפסדים יצטמצמו ומודל הפעילות יהפוך לבריא יותר.