קרן דפנה קפיטל: "אנו יכולים להריח ניסוי שלא יצליח"

קרן הגידור Dafna Capital, המתמחה בתחום הביומד, תחל בקרוב לפעול בישראל באופן רשמי. הקרן מיוצגת בישראל על-ידי חברת סייבל השקעות, היא מנהלת 91 מיליון דולר והוקמה לפני 12 שנה על-ידי פרופ' נתן פישל וד"ר פריבה קודסיין, יהודים בעלי קשר חזק לישראל.

דפנה קפיטל משקיעה ב-150 חברות בשנה, בדרך כלל בשיעור של 2%-3% מהחברה, ולעיתים נדירות גם מעט יותר. כעת היא מקווה לגייס כספים מגורמים מוסדיים ישראלים, אך גם תחפש באופן אקטיבי השקעות בחברות ישראליות.

דפנה כבר השקיעה בחברות ביומד ישראליות הנסחרות בבורסות בחו"ל, ובהן גיוון אימג'ינג, רוזטה, קומפיוג'ן, פרוטליקס, פרולור ופלוריסטם.

פישל וקודסיין הם זוג נשוי ובעלי ניסיון תעסוקתי משלים לצורך ניהול קרן בתחום הביומד. קודסיין החלה את דרכה בתחום המחקר וההנדסה הביו-רפואית, ושימשה חוקרת ומנהלת בחברות ביומד רבות. לאחר-מכן היא עשתה הסבה והייתה אנליסטית של השקעות מדעי החיים, בין היתר שימשה ראש תחום האנליזה של מדעי החיים בבנק ההשקעות Roth Capital.

פישל הוא רופא ופרופ' לרפואה, שעבד בעבר בבתי החולים הדסה, Dana Farber ו-Cedars-Sinai. בעבר ייסד ומכר חברת ביומד שנמכרה בשרשור לפייזר. שניהם למדו לתואר ראשון בטכניון, ולתארים מתקדמים באוקספורד ובהרווארד. היום הם מתגוררים בלוס אנג'לס ומבקרים לעיתים קרובות בישראל.

פישל: "כשפריבה עברה מתחום מחקר הביוטכנולוגיה לתחום האנליזה נחשפתי לעולם ההשקעות. יצאתי לשבתון ב-97' בקרן גידור קטנה בשם First Tier בלוס אנג'לס, שהשקיעה בחברות ביומד. התחום קסם לי ועברתי לעבוד בקרן גדולה יותר משיקגו. לאחר כמה שנים פריבה החליטה להצטרף אלי ובסוף 2002 קנינו החוצה את השותף".

אותו שורט בגישה כל-כך שונה

הגישה של פישל וקודסיין שונה מזו של משקיעי טווח רחוק בתחום הביומד. "אנחנו בעיקר מהמרים על תוצאות של ניסויים קליניים", אומר פישל. "הייתי מעורב במאות ניסויים קליניים - מצד החברה המפתחת, מצד הרופא המבצע את הניסוי ומצד הרופא החבר בוועדת האתיקה. כמו-כן, המחקר שלי תמיד התבסס על הניסיון להבין גנטיקה של מחלות ומנגנונים כימיים, אז אני יודע לעיתים להריח ניסוי שהצלחתו לא סבירה".

* באילו מקרים החוש הזה עזר לכם לעשות כסף?

קודסיין: "למשל בחברת Nabi שפיתחה חיסון נגד סטפילוקוקוס, שהוא גורם לזיהומים בבתי החולים, בעיקר בחולי כליות. נאבי הציגה נוגדנים לחיידק, אבל אנחנו ידענו שהעובדה שנוגדן נקשר לבקטריה לא בהכרח אומרת שהוא הורג אותה. הניסוי שלהם נכשל לגמרי ואנחנו נהנינו מהשורט".

"חברות נכשלות, אך לא נעלמות"

פישל נזכר בחברה בשם Genta שעסקה בסרטן העור. "הם תיארו מנגנון פעולה מסוים לתרופה שלהם, אבל הנתונים מן הניסוי לא תמכו בו וה-FDA (רשות המזון והתרופות בארה"ב) לא אישר את המוצר, למרות הצלחה בניסוי הקליני לכאורה.

"אנחנו מכירים את החברות 20 שנה. הרבה נכשלות אבל לא נעלמות, ולפעמים כשאתה מכיר את ההיסטוריה זה עוזר. ניסוי קליני יכול לארוך שנים ארוכות, ואז כשמגיעים לקראת סיום שלב III אנחנו עוד זוכרים את הבעיות משלב II. הכל רשום אצלנו", אומר פישל.

אלו דוגמאות לפוזיציות שורט מוצלחות, כלומר הימור כי המניה תרד. "בלונג (הימור כי המניה תעלה) צריך להיזהר יותר כי קורים דברים לא צפויים", אומר פישל. "אנחנו לא מחזיקים לונגים למשך שנים, אלא כשאנחנו רואים מניה שהשוק לא מבין את ערכה. כשמתחילים לדבר עליה, אנחנו יוצאים".

* השקעתם גם בחברות ישראליות. מה דעתכם על התעשייה כאן?

קודסיין: "ישראל היא מדינה שמתקדמת יותר במכשור רפואי מאשר בפארמה, אבל אנחנו מאמינים כי חברות ישראליות יכולות להצליח גם בפארמה, בתרופות מתכוננות מחשב או בתרופות שדומות ביולוגית לתרופות קיימות.

"בקומפיוג'ן, למשל, שהינו למשך זמן קצר אבל יצאנו לפני שהחלו העליות ב-2009, מאז אנחנו עוקבים אחריה. את רוזטה ג'נומיקס הכרנו כשהיא רק הוקמה, דרך לhאון רקנאטי כי הבנות שלנו היו בחילופי סטודנטים יחד. בה השקענו מעט בהנפקה, זו הזדמנות להישאר בתמונה, אבל עדיין מוקדם מדי. לשתיהן אין עדיין מידע קליני מתרופות שהן מפתחות".

* מדוע לגייס כסף דווקא בישראל?

יעל שניצר, שותפה בסייבל: "הפעילות של חברות הביומד בבורסה בתל אביב בשנים האחרונות אפשרה למשקיעים ישראלים, ובהם גם מוסדיים, לגלות את התחום. כיום, לאחר שנחשפו אליו, הם כבר פוזלים גם לחו"ל, אבל מבינים שהיכולת להשקיע בתחום לבד היא מוגבלת".

שחר סיידון, שותף בסייבל: "אנחנו מוצאים בדפנה קפיטל את השילוב של ניסיון, מקצוענות, היכרות גלובאלית בכל צתחום מדעי החיים למרכיביו ובעיקר מנהלים עם חזון ויחסי אנוש נדירים. אני מאמין שהם ישתלבו בשוק המקומי ויהפכו לאחד הגופים המשמעותיים לאנליזה והשקעות בסקטור הזה".

פישל: "מעבר לכך, אני מאמין שהישראלים יתחברו לכך שההשקעה שלנו היא משפחתית - כמעט כל הכסף האישי שלנו נמצא בתוך הקרן, וכשהמשקיע מרוויח גם אנחנו מרוויחים, יש תיאום אינטרסים. אני חש שיהודים וישראלים, יותר מאמריקנים, מבינים טוב יותר את הרעיון הזה של משפחה שעובדת ביחד. חוץ מזה, אנחנו מעדיפים לעשות כסף לישראלים מאשר לאמריקנים".