משרד החקלאות: רשתות השיווק אשמות בהתייקרות הקוטג'

לאחר הדיון הסוער בוועדת הכלכלה של הכנסת אתמול (א') בנוגע למחירי המזון בכלל ומחיר הקוטג' בפרט, התנהל היום דיון בנושא בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, בניהולו של יו"ר הוועדה ח"כ יואל חסון ובהשתתפות מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס. עיקר הדיון נגע להתייקרות מחיר הקוטג' בישראל, בתגובה לבדיקת "גלובס" על יוקר מחירי המזון.

לדברי אורי צוק בר, המפקח על המחירים במשרד החקלאות, האחריות על התייקרות הקוטג' מוטלת על רשתות השיווק ולא דווקא על תנובה. לדבריו, "הרשתות ייקרו את הקוטג' בכ-30%, וראוי שרשות ההגבלים העסקיים תבדוק את שוק החלב".

"ההחלטה על הוצאת הקוטג' מפיקוח ב-2006 הייתה לאחר דיון בוועדה שעסק בכך שהמוצר מפסיד כסף למחלבות - ונמצא במצב של תת תמחיר. בשנת 2009 הורדנו את המחיר במוצרים ולא עלה לדיון נושא הכנסה או הוצאת מוצרים מרשימת הפיקוח. מ-2009 עד 2010 ראינו שמחיר הקוטג' לא ירד אלא רק עלה, וב-2010 ראינו שהייתה עלייה חריגה מעבר לרמה הממוצעת של המוצר", אמר.

"כשראינו שהעלייה גבוהה פנינו לתנובה ושם אמרו שאין צורך בהפחתת המחיר. לכן אמרנו להם כי אם המחיר יוותר בעינו לא נשקול החזרה לפיקוח - ואכן תנובה לא העלתה את מחיר הקוטג'. בחודש-חודשיים האחרונים טרה ושטראוס העלו מחירים, רשתות השיווק ניצלו את ההזדמנות והעלו את המחירים של הקוטג' - הן של תנובה והן של החברות האחרות", לדבריו.

צוק בר הוסיף, כי בגלל עליית המחיר יש מקום לשקול כרגע להכניס את הקוטג' לפיקוח. אם הוא היה בפיקוח, סדר הגודל של מחיר גביע קוטג' היה היום 6.5-7 שקלים. יחד עם זאת, צוק בר רמז, כי יכול להיות שהמחלבות האחרות יפסיקו לייצר קוטג' אם המחיר המפוקח יהיה נמוך מדי עבורן - וכך המגוון לצרכן יירד.

מבקר המדינה: "נבדוק את התייקרות מוצרי החלב שיצאו מהפיקוח"

בתגובה חסון ציין כי "כולם נהיו דוקטורים של קוטג', מפריע לי שהוועדה לפיקוח על המחירים עובדת בקצב איטי. כבר מספר חודשים שמחירי מוצרי החלב של כל החברות דומים".

"תוך 3 חודשים מהוועדה הקודמת נדרשתם להתייחס לעליית מחירי הקוטג' בעקבות ההוצאה מפיקוח, אולם לא עשיתם כלום", אמר משתתף נוסף בוועדה לנציג הועדה לפיקוח על המחירים. "אם הייתם מקיימים ישיבה יזומה הייתם יכולים לטפל בזה, ולא היינו יושבים כאן".

עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות, תהה לגבי הוצאת הקוטג' מפיקוח: "מה גרם לוועדה לפיקוח על המחירים להוציא את הקוטג' מפיקוח ולקבוע שיש תחרותיות? ההחלטה לא הייתה נקייה בכמה מובנים. בפועל היו אמורים להוציא מפיקוח רק קוטג' אחד ולהשאיר את המותג השני כעוגן תחרותי".

"האם הוועדה בכלל נתנה את הדעת על הדבר הזה? ההמלצה להוציא את הקוטג' מפיקוח הייתה בניגוד להחלטה של ועדה מקצועית שהמליצה להשאיר אותו מפיקוח. ובכל זאת, הדבר הזה לא הובא לידיעת הממשלה", אמר פלג. "ובכל מקרה, הוועדה לא עשתה רוויזיה ובדקה שאכן המחירים ירדו".

ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ' מ"קדימה" אמרה כי "יש כמה מחלבות שאין גבול לחוצפה שלהן".

בני גרוברמן, אחד מיוזמי חרם הקוטג', הוסיף כי "מחירי המזון בישראל למעלה מכפולים בעולם. חברים שלי בניו-יורק לא מבינים איך אנחנו חיים פה - מרבית המאבקים בישראל הם כלכליים. יש קפיטליזם חזירי במדינת ישראל שנגרם על-ידי הממשלה, וזה מוביל ליוקר המחייה".

"נפל דבר במדינות ישראל", הוסיפה שמאלוב-ברקוביץ'. "הציבור חייב להבין שהצלחת המאבק תלויה בו - אני מתביישת ממה שאני אומרת, אבל זה דבר שחייב להיפסק. הכול תלוי בנו, אני לא קונה קוטג' כבר 10 ימים".

משה בר, יו"ר עמותת "נכים למען נכים", טען כי "אנחנו מרגישים איך יום-יום, שעה-שעה, המדינה שודדת את האזרחים. מעלים מסים, ואנחנו משלמים את המסים".

"מבחינת ההיסטוריה, באוגוסט 2005 המועצה אישרה החלטה לגבי הקטנת מוצרי החלב בפיקוח מ-20 ל-4, ואז בסוף השנה משרד מבקר המדינה בדק את יישום ההחלטה. כבר ב-2005 התרענו על תהליך קבלת ההחלטות הלקוי בנושא זה", סיכם מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס בנוגע לפיקוח על המחירים.

"נבדוק את התייקרות מוצרי החלב שיצאו מהפיקוח", סיכם לינדנשטראוס. "העלאת מחירים של מוצרי מזון שהציבור נזקק להם פוגעת קשות בשכבות החלשות. הדברים האלה גם נאמרו בהקשר מחירי המים - צריך להימנע מזה. ניכנס לדיון ובדיקה בעניין הזה".