"סיום היחסים בין יוון והאיחוד האירופי עוד ייקח זמן, אבל הספירה לאחור לפני הורדת המסך על הדרמה כבר חלה", כותב דיוויד מארש באתר מרקטווץ'. "מאד סביר שיוון תיאלץ בסופו של דבר לנטוש את האיחוד האירופי, אבל התזמון לכך עדיין רחוק מלהיות ברור".
לטענת מארש, ייתכן כי שתיים מהשחקניות הפיננסיות הגדולות ביותר באירופה - גרמניה וצרפת - מעוניינות לעכב את הפתרון היווני, כדי להוביל בסופו של דבר לפרישתה של יוון מהאיחוד.
לדברי מארש, ישנם שלושה קווים מנחים שיקבעו את המהלך. "הראשון, הוא שהגרמנים לא 'יוציאו את התקע' מהכלכלה היוונית, או לפחות לא יעשו כן לבדם", כותב מארש. "ההיסטוריה מונעת את זה. גרמניה לא מעוניינת לחזור פסיכולוגית למלחמת העולם השנייה. כך שאם יוון תחליט בעצמה לעזוב את האיחוד האירופי, זה יקרה בכלל החלטות של הממשלה היוונית או הפרלמנט".
הנקודה השנייה לדברי מארש, הינה שלא משנה מה הגרמנים יעשו, הם לא רוצים להישאר לבד. "בכל הסכם הקשור להחלטות על הרכב הנציגות באיחוד האירופי, הגרמנים לא רוצים להישאר לבד בפסגה. הם יבטיחו תמיכה רחבה משאר מדינות הגוש בנושא". לדברי מארש, זהו עוד שיעור שהגרמנים למדו במהלך השנים.
"הנקודה הנוספת והלא פחות חשובה, היא שגם ביוון עושים את אותם השיקולים: במידה והם יחליטו לעזוב את האיחוד האירופי, היוונים ינסו להשיג שותפויות פיננסיות שילוו אותם לאחר עזיבתם את האיחוד".
מארש טוען כי "הקרב בין הבנק האירופי המרכזי לממשלה הגרמנית בנוגע לאפשרות 'לכפות' על מחזיקי האג"ח היווניות לגלגל את חובם, הוא חלק ממשחק האשמות. כל השחקנים מנסים להפיל אשמה על אחרים".
"כרגע, נקודת ההכרעה במשחק מחכה לסיום של כמה שלבים: הפרלמנט הגרמני, שמעוניין במעורבות הסקטור הפרטי בתוכנית חילוץ נוספת ליוון. שנית, הפוליטיקאים והעם היווני, שחייב להתכופף לצעדי קיצוץ נוספים. ושלישית, סיום 'תוקפה' של ההודעה המשותפת של סרקוזי ומרקל, שהודיעו בסוף השבוע האחרון על ריכוך העמדה הגרמנית", כותב מארש.
לטענת מארש, "גרמניה וצרפת מנסות רק למשוך זמן, ייתכן לקראת צעד הירואי שלא צפוי להניב פירות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
