מיטב בסקירה על כיל: מה הפיל המניה ומה לעשות כעת?

כלכלני מיטב פרסמו היום (ב') עדכון לסקירתם על מניות כיל , תחת הכותרת "מה הפיל את מנית כיל ב-16.3% מראשית השנה ומה לעשות עכשיו?".

בשורה התחתונה מציין גלעד אלפר, מנהל מחקר ברוקראז' מוסדי במיטב, כי אפילו לאחר ביטול סובסידית האתנול, החוזה הקרוב על התירס נסחר ב-7 דולר לבושל, מחיר, שאם יחזיק מעמד, מבטיח את המשך הטיפוס במחיר האשלג לכ-600 דולר לטון עד סוף 2012. העלייה במחיר האשלג מתורגמת לצמיחה של כ-42% ברווח הנקי של כיל בשנת 2011 (וזאת עפ"י הקונצנזוס, אלפר מעריך כי הצמיחה יכולה להגיע ל- 57%). בשנת 2012 הצפי הוא לצמיחה של 14%.

אלפר ממשיך בהמלצת "קנייה" עם מחיר מטרה של 67 שקל למניה. "נראה גבוה ביחס למחיר המניה הנוכחי אולם לנוכח העמידות הבלתי רגילה שמראה מחיר התירס, פוטנציאל הצמיחה בשנתיים הקרובות, והפוטנציאל להמשך הירידה בדולר אנחנו לא רואים סיבה לסגת. נציין רק כי מן הראוי להשקיע במניות אחרות בסקטור כדי לגדר את סיכוני החברה הספציפיים". נציין כי מדובר בפרמייה של כ-33% על מחירה הנוכחי של המניה בבורסה.

אז מה הפיל את כיל? בראש ובראשונה המגמה הכללית בסקטור מניות האשלג בעולם. בין הגורמים המשפיעים על כלל התעשייה מונה אלפר את האיום של הודו לא לקנות אשלג השנה. "האיום הוא משמעותי מאחר שהודו אחראית לכ-10% מהצריכה העולמית של האשלג. אנחנו נוטים להעריך כי הודו תחתום בסופו של דבר השנה וזאת על סמך הצהרות מהצד ההודי לפיהן יש נכונות לשלם כ-450 דולר לטון (10% הנחה ממחיר הספוט) אך לתקופה של שנה שלמה - ולא חצי שנה כפי שחברות האשלג דורשות. הודו חשובה במיוחד לכי"ל שנתח השוק העולמי שלה הוא 10% אך נתח השוק שלה בהודו הוא 20%".

גורם נוסף הוא החשש מהאטה או מיתון עולמי. "העלאת הרבית בסין ובהודו בצירוף נתונים כלכליים חלשים בארה"ב מעלים את החשש כי העולם עומד בפני האטה כלכלית - דבר שמן הסתם יוריד את הביקוש לגרעינים ולכן את מחיר הגרעינים. יש לנו על כך שתי הערות. ראשית, אנו מעריכים כי להאטה בארה"ב תהיה השפעה מועטה יחסית על הביקוש לגרעינים וזאת מכיוון, שלפחות עפ"י נתוני משרד החקלאות האמריקאי, הביקוש לגרעינים בארה"ב לא התאושש מאז משבר 2008 והוא מיוצב סביב רמה מיתונית".

לעומת הסיכון הנמוך בארה"ב, אומר אלפר, האטה אמיתית בסין היא סיכון ברור ואמיתי. "כמובן שלהאטה חדה בסין תהיה השפעה הרסנית לא רק על סקטור הדשנים אלא על כמעט כל הסקטורים בכלכלה העולמית, חוץ מסקטורים הגנתיים קלאסיים, אבל זו נחמה קטנה".

גורם נוסף הוא תעשיית האתנול בארה"ב, הצורכת 40% מייבול התירס האמריקאי, או 20% מייבול התירס העולמי והיא שימשה מנוע צמיחה משמעותי מאוד מבחינת ביקוש לגרעינים בשש השנים האחרונות. הסנאט החליט ביום חמישי לבטל את הסובסידיה התומכת בתעשיית האתנול, אם כי נראה שההחלטה לא תהפוך בינתיים לחוק ועוד יעברו עליה גלגולים מגלגולים שונים עד שגרסא מסוימת שלה תתממש. "כך או אחרת נראה כי אי אפשר יותר להסתמך על האתנול כמנוע צמיחה. האתנול מספק כיום בערך 10% מהביקושים לדלק לתעבורה בארה"ב וללא זינוק חד במחיר הנפט, שייתן תמריץ לשימוש נרחב יותר באתנול כתחליף נפט, כנראה שהוא יישאר ברמה של 10%. מצד שני, אותם 10% מתבססים על מנדט פדראלי שאין כל תוכנית פוליטית לבטלו והוא משמש רצפה מבחינת השימושים. הגורם האחרון שמשפיע על מניות הדשנים הוא חולשת הדולר האמריקאי".

בנוגע לחולשת הדולר מציין אלפר כי בשוק שבו הדולר יורד, כספי המשקיעים מופנים לסחורות ולמניות הניזונות מהסחורות. כלומר, כיל ושאר הסקטור יהנו (כפי שקרה ב-2008 ועד לפני כחודשיים) מזרימת השקעות אוטומטית. בנוסף, הזרמת ההון הזו תרחיב את המכפילים שבהם כיל נסחרת, מה שיהפוך את הערך של הרווח הנוסף שמגיע כתוצאה מירידת שער הדולר ליותר משמעותי מירידת הערך השקלי של החברה בכללותה.

הגורמים המקומיים "גילחו" 3 שקל ממחיר המניה

בנוגע לגורמים המקומיים המיוחדים לכיל אומר אלפר כי "קיים רצון המערכת הפוליטית להגדיל את התמלוגים המוטלים על רווחים ממכירת אשלג מים המלח בכמות העולה על 3 מיליון טון, מ-5% ל-10%. מדובר על שחיקה לא משמעותית של כ-20 מיליון דולר ברווח הנקי השנתי או נזק של 250 מיליון דולר משווי השוק (מכפיל רווח של 12.5)".

בנוסף, וויכוח על תמלוגי חסר, לטענת המדינה, בסכום כולל של עד 170 מיליון דולר. גורם נוסף שעלה לאחרונה לכותרות הוא קציר המלח הנועד למנוע את הצפת המלונות, כאשר במקרה הגרוע ביותר מדובר על 6 מיליארד שקל שיוטלו כולם על כי"ל. "הסכום נראה מפחיד אך מדובר על פריסת התשלומים עד לשנת 2030, כלומר אחרי היוון מדובר על נזק של 2 שקל ממחיר המניה. כל הגורמים האלה ביחד - המיוחדים לכיל - מסתכמים ב-3 שקל במחיר המניה".