לפני שבוע הוזמנתי לצפות בסרט הדוקומנטרי "Fire and Ice", סרט באורך של כשעה שהופק על-ידי רשת HBO. סרט שיותר מהכל הוא מסמך מרתק על היריבות בין ביורן בורג לג'ון מקנרו, שני הפכים שהציתו את הדמיון של חובבי הטניס בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים. הסרט מספק תיעוד נדיר על הסיבות לפרישה של בורג בגיל כל כך צעיר (26) ועל הניסיונות של מקנרו עצמו לשכנע את בורג לחזור בו.
ברמה הספורטיבית, אחד משיאי הסרט הוא שובר השוויון המפורסם במערכה הרביעית בגמר ווימבלדון של 1980. בורג הגיע לגמר במטרה להשלים זכייה חמישית רצופה בטורניר וכבר הוביל 2-1 במערכות. שובר השוויון נכנס להיסטוריה עם נקודות עוצרות נשימה, חשמל באוויר, אולי רגע השיא של ווימבלדון ביחד עם הגמר בין רוג'ר ורפא ב-2008. באותו שובר שוויון הציל מקנרו 5 נקודות משחק שהיו לבורג, תוך שהוא חובט ווינרים שהותירו את הקהל פעור פה. שובר השוויון ארך יותר מעשרים דקות והסתיים בתוצאה 16-18. מה שהיה מדהים באותו משחק זה שאחרי שבורג השתנק והפסיד 5 נקודות משחק, היתה גם מערכה חמישית לא פחות מיתולוגית ובה ניצח בורג 6-8. "אמרתי לעצמי שעכשיו כשהמומנטום עבר אליי, המערכה החמישית אצלי בכיס כי לבורג תהיה נפילה מנטאלית. אבל אז החלה המערכה ובורג המשיך לשחק כאילו לא קרה כלום, אפילו העלה הילוך, עד שבשלב מסוים כבר לא היה לי כוח", מתאר מקנרו בסרט.
אלא שאותו משחק הירואי התברר כשירת הברבור בקריירה של בורג. אחרי אותו גמר נפגשו השניים שוב באותו מגרש בגמר של 1981, והפעם מקנרו ניצח בגמר חד-צדדי ושם קץ לאגדה ששמה ביורן בורג. 41 ניצחונות רצופים היו לבורג בווימבלדון עד שמקנרו הצליח להמיס את הקרחון. בסוף אותו קיץ גבר מקנרו על בורג גם בגמר הפלאשינג מדו בניו יורק וסתם את הגולל סופית על הקריירה המופלאה של השבדי.
דקה אחרי אותו גמר בניו יורק עזב בורג את האצטדיון מבלי להתקלח, והודיע שהוא פורש מטניס. לא מסיבות עיתונאים ולא נעליים. הוא אפילו לא הגיע לטקס הענקת הגביע. הסברה ההיסטורית היתה שבורג הבין שמקנרו טוב יותר, והעדיף לפרוש מאשר להפסיד לו. אבל בסרט בורג טוען שהסיבה היתה אחרת. "ב-1981 הפסקתי ליהנות מהמשחק. המשכתי אמנם לשחק (זכה באליפות צרפת מול לנדל) אבל זה כבר לא היה אותו דבר והחלטתי לשים לזה סוף", מספר בורג בפשטות איך נמנעה מאתנו יריבות קלאסית ארוכת שנים.
אחר כך הגיעה הספירלה המפורסמת. הוא איבד את כל כספו, התגרש, התחתן, התגרש שוב ועבר משברים נפשיים לא קלים. אחרי שאיבד הכל, חזר ב-1993 לסבב לשנה, אחרי עשר שנים, בניסיון פאתטי שנכשל בגדול (0 ניצחונות ועשרה הפסדים). אני זוכר אותו, את גיבור ילדותי, מופיע יום אחד מולי בטורניר זוגות בוושינגטון. הרגשתי מושפל בשבילו. הוא היה גרוע, לא הצליח להחזיק את חבטת ההגשה שלו אפילו פעם אחת באותו משחק ששוחק מול אצטדיון מפוצץ באוהדים מאוכזבים, ומנסדורף ואני ניצחנו אותו ואת בן זוגו 2-6, 1-6. לפחות יש לי ניצחון בקריירה על בורג.
***
כשאנחנו מסתכלים היום על היריבות העצומה בין פדרר לנדאל, אפשר להבין דווקא מהיריבות ההיסטורית בורג-מקנרו עד כמה היריבויות האלו מתדלקות את הקריירות של השחקנים הגדולים. מקנרו לא הרוויח מהפרישה של בורג, ולמרות שפיתח יריבות מרה עם ג'ימי קונורס ואיבן לנדל - זה לא היה מושלם כמו היריבות עם בורג. בסרט מספר מקנרו איך היה מתקשר לבורג ומבקש ממנו לחזור לסבב, ממש מתחנן בפניו. "הבנתי שאני צריך אותו, הוא הוציא ממני את המיטב ואני חושב שגם אני הוצאתי ממנו את המיטב. היתה לי יריבות עם שחקנים אחרים ואפילו די שנאנו אחד את השני, אבל עם בורג זו היתה יריבות עם הרבה רספקט שהפכה לידידות. כשהוא עזב הרגשתי כאילו הוא נטש אותי לבד במערכה".
את הרגע שבו החלה הידידות המופלאה, שנמשכת עד היום אגב, מתאר מקנרו בסרט: "הפעם הראשונה ששיחקנו אחד נגד השני היתה ב-1978 בטורניר שטוקהולם. אני כמובן השתוללתי כהרגלי והתווכחתי עם השופט, ואז בורג עצר את המשחק וסימן לי עם היד לגשת אליו. אמרתי לעצמי 'אוי, אני בצרות עכשיו, גם בורג הגדול יגיד לי כמה אני אידיוט'. להפתעתי הוא רק אמר לי 'ג'ון, זה רק משחק, עזוב את השטויות, בוא נשחק'. אחרי אותו משפט נרגעתי". הטיפול הפסיכולוגי שהעניק בורג למקנרו באותו ערב גם עלה לשבדי במשחק. זו היתה הפעם הראשונה שבה גבר מקנרו על בורג.
לצערו הרב של עולם הטניס - היריבות הקלאסית הזאת, אם כל היריבויות, נמשכה 3 שנים בלבד, מ-1978 עד 1981. בשנים הללו נפגשו השניים 14 פעמים במשחקים רשמיים וסיימו בשוויון 7-7.
***
גם ווימבלדון הנוכחי יעמוד סביב היריבות הגדולה של עולם הטניס, רפא-פדרר, והאם פדרר ישווה את שיא 7 הזכיות של פיט סמפראס. יש הרבה דמיון בין היריבות בורג-מקנרו לזו של רפא ורוג'ר, אפשר גם לבוא ולטעון שאחרי כ-30 שנה אנחנו חווים ביריבות משודרגת בהשוואה ליריבות המיתולוגית ההיא.
רק שבניגוד לבורג שהיה בסוף הקריירה כשמקנרו פרץ, פדרר היה מספיק צעיר להישאר עם רפא כמה שנים, וחובבי הטניס קיבלו חוויה נדירה במשך שנתיים ואולי קצת יותר ליהנות מיריבות שהתרחשה כאשר השניים הללו בשיאם. היריבות רוג'ר-רפא כבר איתנו 7 שנים ובת 25 משחקים רשמיים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
