כל הכבוד לאולמרט (בעניין הזה)

היועץ המשפטי ופרקליטות המדינה חייבים תודה לאהוד אולמרט על תביעת הדיבה שהגיש נגד פרקליט המדינה משה לדור, כי למעשה אולמרט עושה בכך את העבודה שהפרקליטות מתחמקת מלעשות. גם לציבור עושה אולמרט שירות, כי גם בלי הדיבה יש בדברי לדור עבירה לכאורה על החוק - חוק הסוביודיצה ("מניעת פגיעה בהליך פלילי").

הפאסיביות של הפרקליטות גם עומדת בניגוד לאינטרס הציבורי. כי היום זה אולמרט, מחר זה כל אחד. באה המדינה, ואם אין בסיס לכתב אישום, היא הולכת לתקשורת, ושם היא גם תובעת וגם שופטת? דברים כאלה לא תואמים מדינה דמוקרטית הבנויה על הפרדה בין הרשות השופטת לרשות המבצעת.

סיפור שערורייתי של מי?

הדברים עליהם נתבע לדור התייחסו להלוואות שקיבל אולמרט מאיש העסקים ג'ו אלמליח. לדור אמר כי "זה סיפור שערורייתי בצורה בלתי רגילה". הסיפור הזה נחקר במשטרה ובפרקליטות במשך תקופה ארוכה, והוחלט לסגור את התיק מחוסר ראיות.

בא פרקליט המדינה, שסגר את התיק, ומוציא פסק דין מרשיע על אולמרט בתיק שהוא עצמו סגר.

לדור בהחלט צודק: אכן סיפור שערורייתי - אבל השערורייה היא לא אולמרט, אלא לדור. וגם חבריו של לדור בפרקליטות שהוסיפו חטא על פשע. במקום לנהוג כלפיו על-פי החוק בצורה שוויונית, הם יצאו להגנתו.

יחסי ציבור של מי?

לאחר שהוגשה תביעת הדיבה, הגיבה הפרקליטות כך: "מדובר בתביעת-סרק שהוגשה לצרכי יחסי ציבור".

אתם מבינים? ולמה נועדו דברי לדור לעיתון, אם לא ליחסי ציבור נגד אולמרט? אז לו, ללדור, מותר, אבל לאולמרט אסור? במקום לקרוא את לדור לסדר, מתנפלת הפרקליטות על מי שפועל לכך שלדור ייתן את הדין על דבריו הבלתי ראויים והלא אחראיים.

לא תביעת סרק

הטענה כי תביעת אולמרט היא תביעת-סרק נדחתה אתמול (א') על-ידי שופטת השלום בתל-אביב, ריבה ניב. היא סירבה לבקשת לדור לדחות על הסף את תביעת אולמרט, והחליטה כי "טענות אולמרט מצריכות בירור משפטי ועובדתי".

כלומר, רבותי בפרקליטות, לדעת השופטת יש בתביעה, על פניה, מספיק "ממש" כדי להצדיק קיום משפט. ויש בתגובה שלכם על התביעה חוסר מקצועיות וחוסר הגינות.

חייו של אולמרט אינם פשוטים כבר כמה שנים. רבים אצלנו (גם אני) שוכחים לעתים שראש הממשלה לשעבר הוא חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו. גם אני חטאתי בכך. הגרועים ביותר הם אלה שמדגישים את חזקת החפות - ומיד לאחר מכן "מכניסים" לו כאילו כבר הורשע. אבל כמובן שזה הכי חמור כאשר הפרקליטות נוהגת כך.

ראוי להערכה

אולמרט הוא פייטר (לא תמיד במובן החיובי). בעבר הוא הגיש תביעות דיבה נגד מספר גורמים עיתונאיים, מה שמצריך אומץ-לב, בעיקר אצל פוליטיקאי. גם תביעותיו הקודמות לא היו "תביעות-סרק", שכן הוא זכה בכולן.

בכך עשה שירות אולמרט לכל אלה שהתקשורת פוגעת בזכויותיהם ואינם מעיזים להגיב. וגם הפעם הוא ראוי להערכה על התביעה נגד לדור.