פעם קראו לה "גנובה"

הסיפור של תנובה הוא הוכחה לטענה שהמפ"איניקים הוותיקים יצרו מפלצות שהליכודניקים מעולם לא הבינו איך לטפל בהן. תנובה, מונופול בענף החלב, הייתה במשך שנים רבות מונופול גם בענפי העופות, הביצים והירקות. שטראוס וטרה חיו בשוליים וקיבלו בהכנעה את שיירי החלב הגולמי מתנובה.

אם מגדל רצה לשווק עופות למשחטה שאינה של תנובה, היו אומרים לו: אם לא תשווק לנו עופות - לא נשווק לך חלב וירקות. היה משטר של פחד, וכדי לעקוף אותו היו צריכים להבריח בבגז' האוטו כמה תבניות ביצים ולמכור מדלת לדלת, או להעמיס קצת ירקות למכירה ישירה לחנות או למכולת. במושבים קראו לתנובה "גנובה".

בענף החלב יש שכבות הגנה רבות כל-כך, שנבנו היסטורית כדי לשמר את כוחה של תנובה כמונופול, עד שראוי לדון בהן דיון מעמיק במיוחד בוועדה לבחינת הריכוזיות במשק.

כל עוד בעלי המניות של תנובה היו מאות קיבוצים ואלפי מושבניקים, ניתן היה להתייחס אליה כאל חברה "ציבורית". ברגע שנמכרה לקרן אייפקס-מאיר שמיר, היא איבדה את המעמד המעין-ציבורי שלה, ובדיוק משום כך עמדה זהבית כהן, במגעים לקראת המכירה, על כך שיישמרו ויעוגנו בחקיקה מנגנוני ההגנה על ענף החלב, ובהם "מחיר המטרה" המובטח ליצרן.

מנכ"ל תשלובת החלב של תנובה, אייל מליס, אמר שלשום (א') בדיון בכנסת: "אנחנו עדים לכך שהקוטג' הפך לסמל. אנחנו מציעים שתתקיים בדיקה יסודית של כל מרכיבי העלות, ונשתף פעולה באופן מלא עם בדיקה כזו".

בדיקה? למעשה, בענף החלב ניתן להגיע רק לנתון אחד, והוא "מחיר המטרה" - המחיר שמקבל הרפתן תמורת ליטר חלב בשער המשק.

הגנה 1: מחיר המטרה

מחיר המטרה היום של חלב בקר גולמי עומד על 2.1491 שקלים לליטר, ומועצת החלב מחייבת כל ליטר ב"דמי שירות" בסך 0.0471 שקל לליטר. ומי קובע את מחיר המטרה? מועצת החלב. ובמועצת החלב, באופן היסטורי, שולטות המחלבות במהלכים. השליטה העיקרית היא של תנובה. יצרן קטן יכול להרוויח 10% על מחיר המטרה; יצרנים גדולים ומתוחכמים מרוויחים הרבה יותר.

ומה קורה בשביל החלב היוצא ממחיר המטרה וממשיך הלאה? האם מישהו יודע כמה עולה לתנובה לעבד גביע קוטג' - ממכלית החלב, דרך המפעל ועד שיווק הגביע לרשת? האם התשובה מתחבאת באותם דוחות מסתוריים של תנובה, שעל חסיונם נלחמת כהן מול הציבור ומול מאיר שמיר? ספק. ומהי עלות הטיפול של הרשתות בגביע קוטג' מהרגע שהגיע מתנובה? אפשר להשיג נתון כזה? איזה מרווח הציבור "מתיר" למחלבות ולרשתות להעמיס על מחיר המטרה?

ללא הנתונים הללו, קשה להגיע למסקנה אם קוטג' ב-8 שקלים הוא אכן שוד לאור יום, בהתחשב במחיר המטרה ליצרן שצוין.

הגנה 2: פטור מהגבלים עסקיים

מלבד שליטתה ההיסטורית במועצת החלב, ההגנה העיקרית של תנובה טמונה בחור השחור של חוק הגבלים עסקיים. החוק למעשה פוטר את התוצרת החקלאית מכפיפות לכלליו, והוא נתפר במיוחד עבור תנובה, כשהיא עוד הייתה "ציבורית". בשריד המפאי"ניקי הזה איש עוד לא טיפל.

הגנה 3: משטר המכסות

הגנה נוספת שנהנית ממנה תנובה היא המשך קיומו של משטר מכסות הייצור לחקלאים - מכסות ש"מעניקה" מועצת החלב ולמעשה מונעות משחקנים נוספים להיכנס לתחום ייצור החלב הגולמי. בעלי המכסות ההיסטוריות - הם וצאצאיהם - קיבלו מהמדינה זכות כאילו מדובר בקושאן.

הגנה 4: הגבלת יבוא

בחוק החלב שהתקבל לפני כמה חודשים בכנסת, בהובלת שר החקלאות הקודם שלום שמחון, מפא"יניק ביסודו, מעוגנת הגנה נוספת: מניעה והגבלה של יבוא מתחרה. זה מצוין לתנובה. כשהתקבל החוק, אמר שמחון: "הוא משרת הן את טובת הרפתנים, באמצעות הבטחת רווחיותם, והן את טובת הצרכנים. בנוסף, הוא יבטיח תנאים הולמים לפעילות המחלבות".

אם לא די בהגנות אלה, יש גם מכסי מגן שערורייתיים על מוצרי גבינה (בגלל חיי המדף הקצרים של גבינה, אפשר לייבא לטובת התחרות בעיקר גבינות קשות ואבקת חלב). המכסים האלה גם הם מצוינים לתנובה.

סערת הקוטג' עשויה להסתיים בספינים ובהורדת מחיר פה ושם, במבצעים של שני גביעי קוטג' במחיר אחד, בעוד הדיון האמיתי צריך להיות במבנה המונופוליסטי של ענף החלב (גם המונח קרטל מתאים למצב, אבל המונופול הוא עדיין בידי תנובה), על שכבות ההגנה שהוא מעניק לשחקנים הגדולים, ובשאלה איך זה שמערכת ההגנות לא טופלה כאשר תנובה הפסיקה להיות "ציבורית", ומה עושים מעכשיו והלאה.

דיון כזה יוביל מהר מאוד לשאלה בסיסית יותר: האם יש מקום להמשיך לשמר את משטר המכסות לחקלאים-יצרנים או לפתוח את הייצור למתחרים חדשים? האם הגענו לשלב התפתחות היסטורי שבו מותר לחשוב על מכרז של מכסות חלב?

הדיון צריך לעסוק בשאלה נוספת, לא פחות חשובה: סבסוד חקלאים נתפש כצורך חיוני, והוא קיים בדרכים שונות באירופה, אבל האם אין דרך נכונה יותר לסבסד את החקלאים מאשר מנגנון של קוסט פלוס מובטח ליצרן?

 תנובה / צלם: לע

 ממה מורכב מחיר המטרה של החלב