"זהבית רצתה עליית ערך מהירה בתנובה"

שימו לב לנתון הבא: ב-2008, לפני פרוץ המשבר הכלכלי העולמי, עלה מחיר גבינה צהובה עמק במשקל - מוצר בפיקוח - בשיעור של 2.56%. עליית המחיר נעשתה בזמן שחומרי הגלם בעולם התייקרו, והיא משקפת למעשה את העלייה בכלל התשומות. באותה שנה עלה מחיר גבינת העמק במדף - מוצר שאינו בפיקוח - פי 4 ויותר, ב-11.35% - כך עולה מבדיקת "גלובס".

מחאת המחירים: ריכוז בדיקות "גלובס" על יוקר המחיה

ב-2009, לאחר פרוץ המשבר הכלכלי העולמי, חלה ירידה במחירי הסחורות בעולם. בתגובה לכך, ירד מחיר גבינת עמק בפיקוח בשיעור של 5.5%, ושנה לאחר מכן חלה ירידה נוספת של חצי אחוז.

לעומת זאת, ירידת מחירי הסחורות לא רק שלא הביאה לירידה במחיר הגבינה הלא מפוקחת, הוא אף המשיך לעלות. ב-2009 נרשמה עלייה של 1.2%, ואילו בשנת 2010 המחיר קפץ ב-5% נוספים. השנה עודכנו המחירים בפיקוח, וגם המחיר במדף המשיך לעלות.

"המרווח גדול - התחרות קטנה"

בסך-הכול, בין השנים 2008-2011 נותר מחיר גבינה צהובה עמק שבפיקוח ללא שינוי (ירידות המחיר קיזזו את העליות), בעוד מחיר גבינת העמק במדף שאינו מפוקח עלה בשיעור של 11.5%. הנתונים לקוחים מרשת שיווק בארץ, והם מבוססים על המחירונים של חברת תנובה.

לפי נתוני משרד החקלאות, בין 2005 ל-2010 ירד מחיר הגבינה הצהובה שבפיקוח ב-5%, בעוד מחיר הגבינה הלא מפוקחת עלה ב-21%. עם השנים, וכתוצאה מעליות המחיר של הגבינה שלא בפיקוח, גדל פער המחירים בין המוצרים, ומחירה של הגבינה הצהובה במדף הוא כמעט כפול ממחירה במעדנייה.

"אם בעבר היה פיקוח על 80%-90% ממחירי מוצרי החלב הבסיסיים, היום הפיקוח עומד על 30% בלבד", אומר ל"גלובס" בכיר לשעבר בתעשייה. "השאירו בפיקוח נציג מכל אחד מקבוצות המוצרים, וזה נותן ברומטר. המחיר בפיקוח מבטא את העליות האמיתיות שחלו מתקופה לתקופה במחיר המטרה של החלב, וכן מובאים בחשבון גורמי השפעה נוספים.

"השוואת מחיר בין שני מוצרים דומים בפיקוח ולא בפיקוח נותנת את האינדיקטור הכי ברור לכמה המחיר עלה יותר ממה שהוא היה צריך לעלות. ככל שהמרווח ביניהם גדול יותר - סימן שהתחרות קטנה יותר".

לדברי אותו בכיר, הממצאים מעידים על "שורש הבעיה": "זהבית כהן (מנכ"לית אייפקס - א"ח) רצתה להראות עליית ערך מהירה בחברה. הדרך היא העלאת מחירים. זה קרה בצורה מהירה ומופרזת. אם העלייה הייתה יותר מתונה, זה לא היה מעורר את הסערה שזה עורר".

תנובה לא לבד

ירידת המחיר של מוצרי החלב שבפיקוח בשנים 2009-2010 היא עדות לשינויים בעלות חומרי הגלם בעולם ובמחיר החלב הגולמי. כתוצאה משינויים אלה, גם מחיריהם של מוצרי חלב אחרים אמורים היו לרדת בתקופה זו. אלא שבדיקת "גלובס" מעלה כי לא רק שהחברות לא הוזילו את המוצרים - הן אף המשיכו לייקר אותם.

הנה מספר דוגמאות נוספות: מחיר גבינה לבנה תנובה 9% עלה ב-2009 ב-3.2% וב-2010 עלה שוב ב-6.3%. בין 2008 ל-2011 השלימה הגבינה של תנובה עליית מחיר של 15.4%. בתקופה זו עלה מחיר הקוטג' בשיעור של 11%. ב-2009 נותר אמנם מחיר קוטג' תנובה ללא שינוי, אבל ב-2010 הוא עלה בשיעור של 4.7%.

אבל לא רק תנובה נוהגת כך. למשל, מחירו המפוקח של חלב יוטבתה 3% בקרטון שבבעלות קבוצת שטראוס (50%) ירד ב-2009 ב-3.8%, ואילו שנה לאחר מכן עלה בשיעור של 0.3% בלבד. לעומתו, החלב המועשר של החברה, שאינו נמצא בפיקוח, עלה ב-2009 ב-1% וב-2010 הוסיף עוד 3.2% למחיר.

גם במקרה זה הנתונים לקוחים מרשת שיווק בארץ ומבוססים על מחירוני החברה, ומה שלומדים מהם הוא שבעוד מחירו של החלב בפיקוח עלה בשנים 2008-2011 בפחות מאחוז - מחיר החלב שלא בפיקוח עלה ב-7.7%.

שטראוס אינה מסתפקת בהעלאת מחיר החלב שלא בפיקוח ועליית מחיר מהותית יותר ניכרת במוצרים רווחיים אחרים של החברה. למשל מילקי. מחירו עלה ב-2009 ב-0.7%, ואילו ב-2010 בשיעור של 17%, וזאת אף שהתשומות בעולם ירדו כאמור בשנים אלנ. בין 2008 ל-2011 עלה מחיר המילקי ב-25%.

"יבוא הוא לא הפתרון"

הדעות ביחס לפתרון חלוקות. "ייבוא זה לא הפתרון", אומר בכיר לשעבר בתעשייה. "הפתרון המיידי הוא להכניס מספיק מוצרים בסיסיים לפיקוח. זה הפתרון הכי פשוט, והוא יכול להיעשות מהיום למחר. נכון שיבוא הוא הדבר הכי אפקטיבי, אבל צריך לזכור שצריך 8-9 ליטרים חלב כדי לייצר ק"ג גבינה צהובה, ולכן רגישות הרפתנים היא יותר גדולה. הגם שהבעיה אינה אצל הרפתנים, ולכן צריך להכניס את כל הגבינה הצהובה לפיקוח", אומר בכיר לשעבר בתעשייה.

מתנובה נמסר בתגובה: "באשר לגבינה הצהובה, תנובה מציעה לצרכנים מגוון רחב מאוד של מותגים ומוצרים, הן במעדנייה והן במדף בקטגוריית הגבינה הצהובה. לצרכן יש אפשרות בחירה בין מוצרים השונים זה מזה - הן באחוזי השומן, הן בסוגי האריזות והן במחירים. המוצר במדף יקר מהמוצר במעדנייה ומושפע מעלויות ייצור גבוהות יותר מאשר במעדנייה".