הרוקח מרודזיה שהפך למיליארדר: אייזיק קיי תורם למחקר בישראל

"חמי, איש יקר, נתן לי מתנה נפלאה. הוא אמר לי: 'אם אתה רוצה להתחתן עם מירנה בתי, אתה צריך להצטרף לחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית'. הקשר עם הבת שלו ודרך זה עם האוניברסיטה, הוא אחד החשובים בחיי".

מעטים הם האנשים שמודים לחמיהם על כך שהתערב בחייהם, במיוחד אם הוא הוביל אותם למערכות יחסים שעלו להם לא מעט כסף. אבל אייזיק קיי בן ה-80, בעבר מבכירי תעשיית הגנריקה באירופה ומי שהיה שותף של ד"ר פיליפ פרוסט בחברת Ivax שטבע רכשה ב-7.4 מיליארד דולר, הוא כזה.

קיי אמנם פרש לפנסיה מהחברה עוד לפני שנמכרה לטבע, אך בעת המכירה היה עדיין שותף, וקופתו התעשרה במאות מיליוני דולרים נוספים שהפכו אותו למיליארדר.

ב-1993 יוסדו פרסי קיי לחדשנות באוניברסיטה העברית שעד כה היו בהיקף של מיליוני דולרים, ומצטרפים לתרומה כוללת של עשרות מיליוני דולרים שלו לאוניברסיטה. הם מוענקים לכל המצאה אשר משפרת את מצב האנושות ובו זמנית תורמת לאוניברסיטה, משום שהיא מניבה תמלוגים.

בשנים האחרונות החליט קיי להרחיב את פעילות המחקר היישומי בישראל, וכיום הוא ובנו סטיבן שותפים בקרן הון הסיכון IHCV, יחד עם ד"ר הדר רון. כך, הוא אומר בראיון בלעדי ל"גלובס", אותה הכתבה שהגיעה מכיוון חמיו, הובילה אותו להיות פעיל ביותר בתעשיית מדעי החיים בישראל.

אף שהוא מתגורר בלונדון, קיי מבקר בישראל לעתים תכופות ואחיו מתגורר בארץ. "זה התגלגל כך", הוא אומר. "אני במקור מרודזיה שבאפריקה, שהייתה מושבה בריטית, ולכן היה לי נוח להקים עסקים בבריטניה. בסוף ימיי הייתי רוצה להזדקן בדיור מוגן על חוף הים בהרצליה, בדיוק כמו אחי, אבל אני לא משוכנע שאעשה כך".

שורשיו של קיי נטועים בקהילה היהודית ברודזיה (כיום זימבבואה), והוא עצמו לא האמין שיגיע להצלחה כזו בזירה הבינלאומית לאחר שיהפוך מרוקח בעסק המשפחתי של אביו לאיל הגנריקה של דרום היבשת.

"היה לי בית מרקחת", הוא מספר. "השוק לא היה מפותח, ופתחתי רשת של בתי מרקחת. אחר-כך התחלתי לייצר תרופות גנריות ולשווק אותן ברחבי החלק הדרומי של אפריקה. אפילו רכשתי מוצרים מחברת טבע, שעוד לא נקראה אז כך, ושיווקתי אותם לקונגו".

* איך היה להיות רוקח ברודזיה בשנות ה-60?

"בתחילת הדרך זה היה בסדר גמור. זו הייתה מושבה מתקדמת מבחינת תרבות, תשתית וטכנולוגיה. אבל לא הרגשתי שזו המדינה שלי. אני היהודי הנודד האולטימטיבי".

בשנות ה-60, כשהחלו חיכוכים פוליטיים ברודזיה, משפחת קיי עברה לדרום אפריקה. "פיתחנו את הפעילות שלנו בכל היבשת, ולכן המעבר היה קל יחסית ומתבקש", הוא אומר .

בדרום אפריקה הגדיל קיי את האימפריה בתחום בתי המרקחת וחלש על חלק נכבד מדרום היבשת. "ככה זה כשאתה עולה על הרכבת של ההצלחה", הוא אומר , "אחר-כך אתה כבר לא רוצה לרדת ממנה. אדם שואף להצליח במה שהוא עושה, וזה לא עניין של כסף".

ימיו של קיי בדרום אפריקה לא תמיד עברו בשקט מופתי. הוא עורר תרעומת מקומית - הן משום שתמך במפלגה הלאומית של דרום אפריקה, שעמדה באותה עת בראש במשטר האפרטהייד, והן כשתרם ביד נדיבה לרופאים ובתי חולים, והואשם בכך שהוא קונה את השוק. להגנתו אמר שהוא בסך הכול רצה "להראות את הערכתי לרופאים הללו".

כיום, ללא קשר לדרום אפריקה הוא אומר על תרומתו לאוניברסיטה העברית: "איזו דרך טובה יותר יש להראות את הערכתי לחוקרים הללו, אם לא לאפשר להם לממן את מחקריהם"? כך שבעניין הזה, הוא עקבי.

"אנחנו תמכנו במפלגה הלאומית, והיא בסופו של דבר עשתה עסקה עם נלסון מנדלה. לפני כן חשבתי שזה רעיון טוב לעושת עסקה דומה ברודזיה, אבל זה נכשל, וכיום המדינה נחשלת".

חופשה משפחתית עם ד"ר פיליפ פרוסט

בהמשך, קיי גם עזב את דרום אפריקה מחשש פוליטי. "חשבנו שתהיה עוד מהפכה", הוא אומר, ואשתו מירנה מוסיפה: "בסופו של דבר, האיש הנהדר הזה מנדלה שוחרר, וזה הציל את המצב. מנדלה מדהים, אך גם פרדריק דה קלרק, שהיה המנהיג האחרון של המפלגה הלאומית, משום שהוא יצר מולו את הדיאלוג. פעילות ועדת החקירה שהוקמה כדי להוציא לאור את עוולות משטר האפרטהייד ולתת לנפגעיו תחושה כי קולם נשמע, הייתה מאוד חשובה".

* השאלה הבאה כמעט מתבקשת - האם ניתן ללמוד מכך משהו לגבי המצב הפוליטי בישראל?

אייזיק קיי: "כן, שצריך לדבר עם האויבים. אם אנשים חכמים מדברים אחד עם השני, אפשר למצוא פתרון. ואם לא מדברים - זה אסון מוחלט. אני אוהב לשוחח עם הסטודנטים הערבים באוניברסיטה העברית. אני לא מרגיש שהם שונים ממני או מן הסטודנטים היהודים".

כשכל זה קרה בדרום אפריקה, משפחת קיי כבר התבססה בלונדון. הם הגיעו לשם באמצע שנות ה-80, וקיי הקים גם בבריטניה פעילות גנריקה משגשגת בשם האריס, שלימים הפכה לחברת נורטון.

* איך הצלחת, כמהגר טרי מדרום אפריקה, להקים מאפס חברת גנריקה מצליחה בבריטניה?

קיי: "מכרתי את הפעילות בדרום אפריקה במחיר שאני שומר לעצמי אבל מוכן לומר שהפך אותי לאיש מבוסס. קודם לכן השקעתי מעט בשוק הגנרי בבריטניה וזו הייתה התקופה של פריחת התחום אחרי שינויי חוקים בארה"ב, שיצרו הזדמנויות רבות בשוק".

מירנה: "וחוץ מזה, הוא עבד מאוד קשה".

קיי: "כל אותה התקופה, חברים שלי מטבע חיזרו אחריי כדי לקנות אותנו, אבל חשבתי שזה לא הזמן הנכון. שאנחנו עדיין צריכים לגדול".

קיי התבסס בבריטניה במהירות ואף הפך לאחד התורמים הגדולים לממשלת הלייבור - פעילות שעוררה שוב התנגדות של יריבים פוליטיים. בינתיים, החברה שהקים שלחה זרועות מבריטניה לפעילות בכל רחבי אירופה.

את ד"ר פיליפ פרוסט, מייסד חברת אייווקס וכיום יו"ר טבע, הוא הכיר דרך חבר משותף. "יצאנו יחד לחופשה משפחתית. הקליק האישי בינינו היה מיידי, בין היתר על רקע האהבה של שנינו לישראל. הייתה גם סינרגיה ברורה בין החברות שלנו".

וכך נורטון נמכרה לאייווקס במהלך שהניב לקיי, לפי ההערכות, סכום של כ-25 מיליון ליש"ט ואחוזים בחברה הממוזגת שהיקפם לא ידוע. נורטון הפכה לאיווקס בריטניה וקיי שימש כיו"ר שלה.

איווקס התחרתה בטבע על השוק האירופי, אך הזיכרונות של קיי מהתחרות דווקא טובים: "אלי הורביץ עשה עבודה נהדרת עם טבע. הוא אדם מצוין, ישראלי מצוין. איש של אנשים".

* לאן לדעתך הולך שוק הגנריקה?

"רק למעלה, מאותן סיבות פשוטות שגורמות גם לצמיחה של שוק התרופות האתיות - הזדקנות האוכלוסייה, כניסת המדינות המתפתחות למעגל המשלמים על בריאות, ומודעות גוברת של אנשים לבריאותם".

מאבק החברות האתיות בגנריקה מעורר רגשות סוערים במיוחד באפריקה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, מדינות אפריקה והלובי שלהן במערב קראו לחברות התרופות הגדולות לא להילחם על הפטנטים שלהן באפריקה, מסיבות הומניטריות. חברות הפארמה הגדולות התנגדו תחילה, אך דעת הקהל הכריעה אותם - ואולי גם שיקולים עסקיים.

"החברות הגדולות היו בסדר בעניין הזה", אומר קיי. "הן הבינו שנכון יותר וגם זול יותר לוותר על הפטנטים בשוק האפריקני ואפילו להכשיר חברות גנריות מקומיות שייצרו את התרופות עבורן. ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט, עזר. כיום החברות מוכרות את התרופות במחירי רצפה לקרן גייטס, והוא תורם את התרופות לחולים. אדם יכול לתרום מהנכסים שלו או מעצמו. גייטס נתן משניהם, וגם אני מעדיף תרומה כזו".

מתרופות לסרטן ועד לפיתוח עגבניות שרי - קיי רוצה לשפר את האנושות

מאז 1993 מוענקים פרסי קיי לחדשנות באוניברסיטה העברית לכל המצאה שמשפרת את מצב האנושות, ובו-זמנית תורמת לאוניברסיטה באמצעות התמלוגים שהיא מניבה.

פרסי קיי ייחודיים, משום שהם ניתנים לא רק לחוקרים בכירים אלא גם לסטודנטים למחקר בכל שלב. עם הזוכים במשך השנים נמנה פרופ' חזי ברנהולץ, ממציא תרופת הדוקסיל לסרטן, אשר לא רק העשיר את האוניברסיטה בהמצאתו, אלא גם התעשר בעצמו מספיק כדי להעניק כיום פרס משלו. "יוצא שלפרס קיי יש גם ספין-אופים", אומרת מירנה קיי. זוכה נוסף היה פרופ' חיים רבינוביץ', מפתח עגבניית השרי.

"המצאתו הניבה לאוניברסיטה לפחות 150 מיליון דולר", אומר קיי. גם פרופ' מרתה רוזין שפיתחה תרופה לאלצהיימר, זכתה בפרס בעבר, והשנה זכה גם חוקר תאי הגזע, פרופ' דן גזית.

קיי אף תרם 20 מלגות לתארים מתקדמים לסטודנטים למחקר באוניברסיטה העברית, אשר מעודדות סטודנטים להמשיך את המחקר בשורותיה, כדי למנוע בריחת מוחות. כמו-כן, תרם קתדרה בתחום האימונולוגיה.

"לישראל אין את בסיס התרומות שיש לאוניברסיטאות בארה"ב, ולכן האוניברסיטאות כאן חייבות להתבסס על תמלוגים. לכן אני תומך דווקא באפיק הזה", הוא אומר.

הקרן של קיי מבטיחה לדאוג שתמיד גם היזמים ירוויחו

מעבר לתרומות של מיליוני דולרים לאוניברסיטה העברית, יש לאייזיק קיי קשר עם קרן IHCV, שהחל דרך פרופ' אורי לויט ז"ל, מי שהיה מנכ"ל פועלים השקעות וסגן יו"ר קבוצת דנקנר, והקים את הקרן יחד עם הדר רון. לויט לא זכה לראות את פירותיה של הקרן שהקים, שכן נפטר ממחלת הסרטן בגיל 63. "אפילו שנה הוא לא הספיק להיות איתנו", אומר קיי בצער.

למרות זאת, הוא החליט להמשיך להיות מעורב בקרן בהובלת רון. "להדר יש את כל מה שדרוש לתפקיד - היא עו"ד, רופאה וממציאה. הקרן מוצלחת והעבודה עליה מאוד מספקת. הקמנו 24 חברות, ביצענו כבר שבעה אקזיטים וסגרנו רק שתי חברות. אני ובני סטיבן לא רק נתנו את הכסף, אלא אנחנו ממש מעורבים בניהול הקרן".

לדברי רון, הקרן "תחומה בזמן במודל הקלאסי, אבל יש לנו חוק, למשל, שוועדת ההשקעות שלנו שמורכבת מן השותפים, צריכה להחליט פה אחד.

אנחנו לא מגבילים את עצמנו לתחום בתוך עולם המכשור הרפואי או לשלב בפעילות - המידה שבה חברה מתקדמת לא קובעת בהכרח כמה היא קרובה לאקזיט. לפעמים חברה מתקדמת נתקעת, ולעתים חברה שנמצאת בשלב מוקדם פתאום עושה אקזיט. אף פעם אי אפשר לדעת".

ל-IHCV היה המזל או החוש להיכנס כמה פעמים לחברות שעשו אקזיט די מהר אחרי כניסתה - כמו קולבר ואופתונול. בסינרון הצליחה IHCV לקבל החזר של פי 50 על 1.5 מיליון דולר שהשקיעה.

כשקיי נשאל מה הכי חשוב בעיניו בחברה הוא אומר, כמו רוב המשקיעים, "אנשים", אך מסכים כי IHCV לא מהססת להחליף את ההנהלה כשיש צורך בכך. "אנחנו תומכים ביזמים", אומרת רון. "אם אנחנו עושים אקזיט מוצלח והם דוללו מידי, נקצה להם מהחלק שלנו. תמיד נדאג שהם ירוויחו ולעולם לא יהיה מצב שבו אנחנו נרוויח והיזמים לא".