אבי פישר על הון-שלטון: "התחושה שלי - יצאנו מדעתינו"

"השאלה החשובה היא האם חברות העוגן של ההי-טק הישראלי, אותן חברות שמוכרות ביותר מ-100 מיליון דולר, יהוו עוגן ותשתית לתעשיית הי-טק ישראלית יציבה או שמא, הן ימכרו וייעלמו מן העולם. בישראל, אין מספיק חברות עוגן, חברות כמו נייס וכמו טבע. הסיבה, בחלקה, היא עקב בעיה מימונית", אמר היום (ב') שלמה דברת, ממייסדי קרן הון הסיכון כרמל ונצ'רס ובעבר יו"ר ועדת דוברת לרפורמה בחינוך בישראל, בכנס השנתי של פורום קיסריה שנערך במכללה למנהל בראשל"צ.

"נוצרה הזדמנות היסטורית ליצור 20-30 חברות עוגן בגלל פריחת תעשיית הון-סיכון. אני לא מאמין במודל הפיני, אנו רואים מה קרה לנוקיה. אני בהחלט מעודד מתוכניות הממשלה לגבי תעשיית ההי-טק על כל חלקיה".

לדבריו, "עוצמת השקל פוגעת ביצוא. התמודדות שלנו מול היסוף היא לא פשוטה. בעיה נוספת היא כמה מעט אנו מקבלים מהאקדמיה. למעט הקופסון, אין כמעט חדשנות שיצאה מהאקדמיה. בארה''ב זה הפוך, התרומה האקדמאית לתעשייה היא מהותית. יש לנו בעיה בכמויות מהנדסים. בעידן שעלות מהנדס גבוה מזה של הסיליקון וואלי, אנו לא תחרותיים. אי אפשר שמקור החדשנות יהיה רק מהתעשייה ומהצבא".

דברת ציין כי "ההצלחות של ה-IT, שייכות לאתמול, אנו לא מצליחים להתברג בנאנו או בביו. יתכן שאנו מתגאים בהצלחות של האתמול. תעשיות התוכנה וה-IT כבר הבשילו. הן צומחות בשיעור חד-ספרתי".

דברת הרחיב את התייחסותו לאיומים הקיימים לישראל ביחס למצב הכלכלי בעולם ואמר "נזלת של ארה''ב זו דלקת ריאות עבורנו. אם אנו נמצאים בתהליך של 'דרום-אפריקניזציה' של ישראל - יש סכנה דרמטית למשק הישראלי. אנו לא יכולים לנתק את הכלכלה מהפוליטיקה. לדה-לגיטימציה פוליטית יהיו השלכות כלכליות מרחיקות לכת. אנו נאבד שווקים שלקח שנים לכבוש אותם. זה האיום הגדול ביותר על הכלכלה הישראלית. אנו כבר טעמנו את זה בעופרת יצוקה".

הממשלה לא יכולה לדבר השנה על הפחתת מסים

מנואל טרכטנברג, יו''ר מל''ג וות''ת אמר כי "ישראל מצטיירת כאי של יציבות באמצע ים סוער. יש איומים לא מעטים בתוך העולם הסוער, אך אין מנהיגות כלכלית ראויה. הכלכלה הגדולה בעולם, ארה''ב, לא יכולה לספק מנהיגות כלכלית כי היא עצמה כלכלה צולעת. היא לא יכולה להכתיב ולא להתוות מדיניות. מרכז הכובד עובר מזרחה והמנהיגות נופלת בין הכיסאות".

לדבריו, "יש שני איומים רציניים בנושא הגיאו-פוליטי. הראשון, מצרים. האם היא מהווה איום? כל המדיניות האסטרטגית הביטחונית הישראלית התבססה על שקט בחזית הדרומית. חייבים להשאיר כמה דרגות חופש במובן הפיסקאלי. הממשלה לא יכולה עוד להמשיך לדבר על הפחתת מסים, לפחות בשנה הקרובה. בפן התקציבי, צריכים לשמור על המשמר. אם יש גביה גובהה, זה לא צריך לשמש כתירוץ כדי לפתוח את הכיס. בפן הפנימי, ישנה הצטמקות של כוח אדם איכותי ומשובח. זה אתגר עצום. האתגר השני הוא המיצוי של הפרדיגמה שעליה התבסס ההי-טק הישראלי עד היום. לגבי הסוגיה הראשונה, כל משק, מסתמך על מאגר צר של הון אנושי משובח. יש טענה כי בכלכלה האמריקנית ישנה 50 אלף איש שעושים את כל ההבדל. במונחים של ישראל, מדובר ב-1,000 איש. כדאי שיהיה לך 1,000 משובחים".

אבי פישר על קשרי ההון שלטון: יצאנו מדעתינו

אבי פישר, המשנה ליו"ר קבוצת אי.די.בי אמר: "מה הם העננים האפורים בשמים הבהירים? ניתן להיות גאים מהי-טק. אבל צריכים להודות בכנות: יש מאות אנשים שחיים מצויין, ויש כמה אלפים שחיים טוב. אבל יש 8 מיליון איש במדינה. אנו יכולים בשאננות להתמקד רק בהי-טק, אך מדינת ישראל לא יכולה לחיות רק מהי-טק. לא כל אחד הולך ל-8200. לא כולם נולדו כשירים לזה".

לדבריו, "חלק מהשגשוג שראינו לאחרונה זה לא רק הי-טק. קחו את תעשיית התיירות. היא משגשגת ומשפיעה על נהג המונית ובעל המסעדה. גם התעשיות הביטחוניות. אבל התעשיות הללו מאוד מושפעות מהמצב הגיאו-פוליטי. חייבים לחפש מנועי צמיחה חדשים. חייבים להכנס לתעשיות חדשות".

בהתייחסו לעסקת כמצ'יינה אמר פישר: יחד עם כמצ'יינה, אנו מנסים ליצור את החברה הגדולה ביותר בעולם בתחום היבולים. העניין הגיאו-פוליטי זה באמת מטריד. אנו חייבים לחיות עם המדינות הללו. אי אפשר להתעלם מהעובדה שהכלכלה שלנו פגיעה דווקא בהיבט הזה. היבט הפופוליזם: הרבה פעמים מדברים איתי על הון-שלטון. בעניין הזה התחושה שלי היא שיצאנו מדעתינו. ההון והשלטון הקימו כאן את התעשייה".

"כיום מרבית מהצמרת של הסקטור העסקי נמנעת ממגע עם הצמרת הפוליטית. הויכוח הוא מגוחך. אין באפשרותו של הטייקון הכי עשיר לשלול חופש או לשלול רכוש. במדינה הזו לא צריכים להרשיע אותך כדי לשלול שם טוב. במדינה הזו עושים לך את זה תוך 5 דקות. עברנו כל גבול. צריך בנושא להגיד די! זה תפקיד של הנהגה."

סמדר ברבר-צדיק, מנכ"לית הבנק הבינלאומי אמרה: "יש עודף רגולציה במערכת הבנקאית. חייבים לשמור על יכולת של המערכת הבנקאית ליצור רווחיות. חשוב לשמור על יכולת המערכת הפיינסית לתת אשראי ולכן חשוב לשמור על גמישות הרגולציה".

יוג'ין קנדל, יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה: "ההגדרה של הי-טק שנותן לישראל יתרון צריכה להיות מורחבת קצת. חייבים לבדוק איך להרחיב את הרעיונות שיש אליהם ביקוש, כמו הלת'קאר. רעיונות אלו לא כל כך נתפסים כהי-טק והרבה יותר נוגעים לעולם שעומד מולנו. בהקשר זה חיביים להתייחס לשווקים הגדולים לרבות הודו סין ומדינות אמריקה הלטינית. אני מדבר גם על פתרונות אנרגיה. אנו רוצים לשים את ישראל לא כמקור של בעיות אלא כמקור של פתרונות".

עד אמצע 2012, לכמחצית מהחברות יהיו קווי יצור בחו''ל

שרגא ברוש, יו"ר התאחדות התעשיינים אמר: "הצמיחה שאנו רואים אותה היום היא פרי תוצר של מדיניות ממשלתית של לפני עשור. מה שמדיר שינה ממני זה שבסוף 2009 רק ל-19% מהתעשיות הישראליות היו קווי יצור בחו''ל. בתחילת 2011 אנו כבר ב-28%. זו קפיצה אדירה. עד אמצע 2012, לכמחצית מהחברות יהיו קווי יצור בחו''ל".

לדבריו, "תנאי הכרחי להמשך צמיחה היא פיתוח התעשייה והיצוא. העובדה שהיצוא הישראלי המשיך לצמוח זה לא בגלל הממשלה אלא למרות הממשלה. ראו לאן הגענו עם הדולר, עם הבירוקרטיה, עם עלויות העובדה., כאשר שואלים איפה להקים את קו היצור הבא: התשובה ברורה- בחו''ל. ראוי למנהיגי המדינה שיסתכלו על הגרף וישאלו עצמם מעין תבוא הצמיחה".

יתרות המט"ח שלנו לא גדולות מדי

בארי טאף, חבר הועדה המוניטארית בבנק ישראל: "אנו שומעים שיש לנו יתרות מט''ח גדולות מדי. זה לא נכון, לפי כל השוואה בינלאומית ולפי כל פרמטר, (יבוא, תמ''ג) הרמה סבירה ונכונה. אנו בתוך הטווח ולפי פרמטרים מסוימים אנו בחלק התחתון. וזה בלי לקחת בחשבון את המצב הגיאו-פוליטי המיוחד של ישראל. אם המטבע יחלש, זה ייתן לנו את האפשרות להגיב. לא נוכל לצמוח בעתיד בלי לבצע רפורמות בבעיות המבניות שלנו כמו חינוך ושוק העבודה. לאחרונה התפרסם סקר של ה-OECD ישראל ממוקמת במקום האחרון באמינות האזרחית בשלטון".