מאבדים אמון בגוש ובאירו

הבעיה החמורה ביותר של יוון כרגע אינה יוונית, אלא נעוצה בתפיסה הכוללת של גוש האירו, לפיה ניתן לאחד גוש מדינות בצורה מוניטרית בלבד, ללא איחוד אמיתי של הצד הפיסקאלי (התקציבי). הטעות הקריטית של מקימי האיחוד האירופי הייתה לחשוב שכללים רפים בדבר הגבלת הגרעון ל-3%, יכולים באמת לייצר משמעת תקציבית בתערובת של תרבויות פוליטיות.

האזרח היווני, הספרדי, האיטלקי והצרפתי לא מתנהג כמו הגרמני או הסקנדינבי. אין טוב יותר או רע יותר, זו המציאות. הציפיות של גורמים בכירים בגוש האירו שיתנהגו באופן זהה היא איוולת. כל עוד משמעת זו לא מעוגנת במנגנון פוליטי מרכזי אחד, מעיין "ארצות הברית של אירופה", היא לעולם לא תתקיים. אחד מתוך רבים שציין זאת מבעוד מועד הוא מילטן פרידמן, זוכה בפרס הנובל לכלכלה.

אשליה של יבשת אחת תחת מטבע אחד החזיקה זמן רב, אבל משבר האשראי של השנים האחרונות יצר סביבה מתאימה להפיכת הידוע באקדמיה לבעיה בשטח. מאז תחילת המשבר עוסקים הפוליטיקאים בניסיונות להימנע מתוצאה ידועה מראש: פירוק מרצון או מהכרח של האיחוד המוניטארי - גוש האירו.

איחוד כל מדינות הגוש לממשלה אחת, עם משרד אוצר אחד ומדיניות תקציבית אחת, נראית היום הזויה מתמיד לאור החובות של מדינות הדרום ביבשת. מעניין מאוד שז'אן קלוד טרישה, ראש הבנק המרכזי האירופי, מציע הקמת משרד אוצר כזה, דווקא בימים אלו.

האם עכשיו יתפתח משבר שמזכיר את זה שהחל עם קריסת ליהמן ברדרס? כזה שנוצר בעיקרו מהקשרים המסובכים כל כך בין רכיבי המערכת הפיננסית העולמית כולה, שבה דומינו אחד מפיל את כל החבילה כולה? האם ההססנות הגרמנית לסחוב על גבה את רוב העול תייצר טריגר כזה?

קיימת סכנה ממשית לכך אם לא יילקחו החלטות קשות בקרוב, ניתן לראות זאת בגרף השבוע של האירו:

 משה שלום יורו

תחילה אציין דווקא את מתנדי המומנטום (2 סגול), החוזרים ממצב של קניות יתר, ואינדיקאטור ה-MACD החוצה מטה את קו הסיגנל שלו, כאשר הוא נמצא ברמה עליונה. שני אלמנטים טכניים אלו מהווים עבורי אלמנטים חמורים של אזהרה לעתיד.

לגבי תנועת המחיר עצמה, האלמנט החשוב ביותר הוא השיא הנמוך יותר שראינו החודש (1 סגול). כידוע, מגמה יורדת היא זוג אחד או יותר של שיאים ושפלים יורדים. כאן אנו רואים שרוב המהלך כבר הושלם: שיא בתחילת מאי, שפל בסוף מאי ושיא נמוך מקודמו בתחילת יוני. חסר לנו רק שפל נמוך מקודמו, ולפנינו מגמה יורדת.

בנוסף, קיימת סכנה ממשית שהאירו יחזור לתוך השטח הנמצא מתחת לקו המגמה היורד הכחול - קו המגמה ארוך הטווח. ראינו כבר פריצת שווא כזו בתחילת מאי, פריצה שנייה תהיה קטסטרופלית עבור המטבע האירופי ותוביל אותו בהכרח לכיוון קו המגמה הכחול התומך בשפלים, ואולי אף שבירה של זה באופן חד כלפי מטה.

מעבר מעל השיא הקודם, הנמצא באזור ה-1.5 דולרים, יוכיח שקובעי המדיניות האירופיים הצליחו לשכנע את המשקיעים שהבעיה המהותית של הגוש נדחתה, ובכך להשאיר את האמון במטבע. לעומת זאת, יצירת שפל חדש מתחת ל-1.39 דולרים תקבע מגמה יורדת שבועית, תאשר פריצת שווא שנייה, ותצביע על כך שהאירו מאבד את האמון של משקיעיו. במידה וזה אכן יקרה, נקבל אפקט ליהמן ברדרס שני.

העיניים של ברננקי עדיין נשואות לתמונה הגדולה

לבסוף, משהו בנוגע לסקירה של שבוע שעבר בה ציינתי שעדיין לא נודע לי על מגבלות של תנועות הון והגבלה במסחר של מתכות יקרות מצד הממשל האמריקני. ובכן, השבוע קיבלתי מאחד ממכותבי לינק לכתבה המפרטת על מגבלות כאלו.

בתוך אלפי הדפים של הרפורמה הגדולה הקרויה על שם איש הקונגרס Frank והסנאטור Dodd, ישנן המון הגבלות, הן על המוסדות הפיננסיים והן על המשקיעים הפרטיים עצמם. מסתבר שזו אחת מהן, דהיינו אי יכולתם של אזרחי ארה"ב לסחור בזהב ובכסף מעבר לדלפק.

אזכיר כאן, שתהליך החמרת הרגולציה מסתדר היטב עם התוכנית הגדולה שתיארתי בשבוע שעבר, בה לממשל יהיה היכולת לכוון את ההון של האזרחים לכיוון הרצוי לו, ולא לכיוונים היכולים לשבש את המטרה הגדולה של התוכנית: שחיקת החוב בעזרת שחיקת ערכו הראלי.

משה שלום הינו אנליסט בכיר ב FXCM (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות), ומרצה במכללת מגמות.

ניתן לפנות אליו ישירות לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

משה שלום עשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.