"משקיעים ישראלים לא לוקחים בחשבון את המצב הגיאו-פוליטי. אנו חושבים שהדברים הללו, לא משפיעים עלינו. אנו שוכחים שבכל העולם, המשקיעים המקומיים הם אלו שעושים את ההבדל. הם אלו שנותנים את הטון על המשק. כאשר נתחיל לראות עלייה בהשקעות במונחי תמ''ג, אז נבין שהמשקיעים המקומיים נשארים", אמר נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר בנאום הסיכום בכנס השנתי של פורם קיסריה שנערך בקמפוס המכללה למנהל בראשל"צ.
"פעם גם אני חשבתי שהמערכת הבנקאית הישראלית תשתלב במערכת הבינלאומית. אבל במשבר האחרון, הוכח שנדרש יתרון יחסי, כמו מזרח אירופה. אבל יש הרבה מקומות שאין לנו את היתרון היחסי. הבנקים הישראלים צריכים לבנות את היכולת לעבוד מחו''ל באמצעות מודלים מוצלחים יותר. ביחס למערכת הבנקאית אני רוצה לחזור ולומר: נוח לכולם, להתלונן על עודף רגולציה. בהתייחסו לתחום אישורי הבניה אמר פישר "ברור שישנה עודף רגולציה".
לדבריו, "הבעיה במערכת הבנקאית היא עודף השאננות והביטחון העצמי שלה. אני שמעתי לאחרונה בנקאי בכיר שאומר 'לא יכולה להיות בועה בשוק הנדל''ן', אני לא אומר אם יש בועה או לא, אבל יש מחסור בדיור והמחירים ממשיכים לעלות".
פישר הוסיף, "אנו לא יכולים להמשיך לשמוע מהבנקאים משפטים כמו 'ישראלים מאוד שמרנים בנוגע למשכנתאות' זה נכון עד שיפסיק להיות נכון. דברים משתנים. לא היו בעבר משכנתאות כה זולות. אנו פשוט צריכים לשמור ולפקח על המערכת הזו כדי שלא נכנס לשאננות ביחס למערכת הפיננסית. אנו כמו כל מדינות. היה כבר כאן משבר פיננסי וזה עלה לנו המון ואסור לחזור אליו".
פישר ציין כי "אנו חייבים לקבל את העובדה שאנו כבר מדינה עשירה. אנו לא מדינה מסכנה. אבל איכשהוא, המשק הזה הגיע לרמה מאוד מכובדת. פירושו, שלא נוכל לשמור על כל קווי היצור שהיו פעם כאן. אנו לא נוכל לחיות ולייצר כמו בעיה מתפתחת כמו בסין והודו".
לדבריו, "אם רוצים לשמור על יצור בארץ ,עלינו להיות יותר מתוחכמים. הפתרון כאמור, נמצא בחינוך. אם אנו לא מאמינים שאנו יכולים לעשות את זה, אני מציע שנסתכל על שוויץ. היצור שלהם הוא סופר משוכלל, כמו 'ישקר'. אני ממש לא מוטרד מהעובדה שזרים קונים חברות ישראליות. זה לא בעיה".
"לגבי העוני, אני רוצה להבהיר. ישנם גורמים שמסתכלים על הנתונים ואומרים: 'צריכים לתת יותר קצבאות'. השונות בשיעור העוני בין חרדים וערבים לבין השאר, מוסברת בשוק העבודה. אני מבקש שלא תגידו לי ותסבירו שאין יהודים חילוניים עניים. אני יודע את זה היטב. אני מדבר על התמקדות של בעיית העוני. ביחס לחינוך, אנו לא יכולים לכפות תוכניות לימוד לחרדים, אבל מותר לנו לדבר על זה וחשוב לדבר על יתרונות תוכניות ליבה ועל החשיבות שלא להיות תלויים בקרנות צדקה. התופעות הללו לא קיימות בחו''ל. אלו הן פרי תוצר מהחלטות ב-1948 שגרמו לחלק מהבעיה שיש לנו. עלינו לחשוב על איך לשנות את המצב ולתת לאנשים הללו את החינוך שהם צריכים".
"לגבי שער החליפין, אני מבין את הכעס של היצואנים. אבל יש 14 מדינות שכועסות יותר מאיתנו. השוויצרים והברזילאים כועסים הרבה יותר כי הדולר נחלש בכל העולם. אנו עשינו המון בתחום של התערבות בתחום המט''ח. עד שארה''ב לא תפתור את הבעיה שלה במאזן התשלומים, התיסוף מול הדולר ימשך - כי הם חייבים פיחות של הדולר כדי להתאושש".
הנגיד סיכם את דבריו כשאמר כי "יש לשים דגש על המצב הגיאו-פוליטי, ויש לכך ההשפעה. אנו באזור לא קל. יש לנו את הצורך להיות כל הזמן מוכנים לכל מיני התפתחויות. אני בטוח שלמדינת ישראל יש את היכולת הכלכלית לטפל בבעיות הללו. החלק השני, הוא הבעיה של הידרדרות של היחס של העולם כלפינו, וזו בעיה לא פחות חשובה. אני גרתי ברודזיה כאשר הוטלו הסנקציות על דרום אפריקה. זה גורם נזק. חלק מאנשים לא יוכלו לטוס למדינות לחו''ל וזה מתחיל לקרות. אנו צריכים להחליט איך אנו מטפלים בזה. קל מאוד לשבת כאן ולהגיד מצבנו חמור ואנו בבעיה. אחרי שכולם הצליחו להוציא קיטור, כדאי להסתכל על הנתונים. המשק הזה הצליח לא רק לשרוד אלא גם לפרוח".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.