רכבת ההרים של דודי סלע

נדמה שכבר היינו בסרט הזה בעבר. דודי סלע מגיע לדירוג טוב, אי שם בין ה-50-80 בעולם, רק כדי לספוג סדרה של הפסדים בסיבובים מוקדמים שמדרדרים אותו אל מחוץ למאייה. בשלב הזה הוא מאבד ביטחון, והקריירה נראית תקועה. ואז, כשכל מיני טוקבקיסטים מתחילים לטנף אותו, הוא מחליט שוב לרדת לסבב הצ'לנג'רים כדי "לצבור בטחון" ולעשות "נקודות קלות". אז שוב אנחנו מתחילים לשמוע על עוד ניצחון על שחקן לא ברור שמדורג 259 בעולם, ואחריו עוד ניצחון ועוד אחד, ובדרך כלל זה נגמר בעוד תואר באיזה טורניר שכוח-אל בקוריאה או בנוטינגהאם.

דודי עשה את המסלול הזה כבר כמה פעמים בקריירה. הירידה האחרונה לסבב הנחות יותר הניבה עבורו הפעם 15 ניצחונות רצופים ושלושה תארים בטורנירים קטנים שהעלו אותו בדירוג מאזור ה-140 למקום ה-81. היה שווה? כן. עובדה: עכשיו כשחזר למאייה הוא לא נדרש לשחק מוקדמות בווימבלדון ותהיה לו כניסה חופשית לטורנירים הגדולים של הסבב עד סוף השנה.

אלא שהירידה לסבב הצ'לנג'ר היא לעיתים מרמה את השחקן עצמו. ללא קשר לניצחון היום בסיבוב הראשון בווימבלדון, הבעיה היא קפיצת המדרגה בין שני הסבבים האלו. סבב הצ'לנג'ר לא מזכיר ברוב המקרים את הסבב "האמיתי". אלו שחקנים עם יכולות ועם חוסן מנטאלי שונים לחלוטין. מעכשיו שוב כל משחק יהיה מלחמת עולם קטנה עבור הבחור הצנום. מה שבא בקלות בצ'לנג'רים כבר לא מובן מאליו בסבב הרגיל. מול שחקנים מהמאייה או מחמישים הראשונים אי אפשר להגיע לא מוכנים במאת האחוזים ונדרשת רמת ריכוז מקסימלית. לרוב השחקנים הגשות חזקות ולמנוסים יותר יש גם יכולת לזהות חולשות אצל היריב.

היתרון של דודי הוא כמובן הכישרון האדיר שלו, הטאץ' הנפלא וקריאת המשחק המעולה - כל אלו מאפשרים לו לנצח בקלות יריבים מחוץ למאתיים הראשונים בעולם. אלא ככל שעולים בדירוג, הגלדיאטורים הגבוהים והחסונים בעלי העוצמות הגבוהות (הן בחבטות הפתיחה והן בעצמות מהקו האחורי) לא מתרגשים מהטניס הנפלא של דודי. הם מתקיפים ויתקיפו את נקודות התורפה שלו ולא מאפשרים לו להביא לידי ביטוי את הכישרון העדיף. העוצמות של ההגשות בסבב מנטרלות את היתרון היחסי של דודי מהקו האחורי, ומצד שני ההגשה הלא-יציבה של דודי מכניסה אותו לא פעם לצרות ומערערת לו את הביטחון. אין אפשרות היום להתקיים בצמרת הסבב ללא משחקון הגשה יציב, מה שימשיך להוות משימה בלתי אפשרית עבור דודי בניסיון לתקוע יתד בתוך 50 הראשונים.

מעניין עד לאן ייקח אותו הגל הנוכחי ברכבת ההרים הזאת שנקראת הקריירה של דודי סלע.