"יש כשל שוק; על המחלבות להוריד מחיר"

"יש סביב הקוטג' הרבה פופוליזם, הרבה פוליטיקה וניסיון לקטוף דיבידנדים פוליטיים מצד גורמים שונים. לא נכון להפנות את האש אל מוצרי החלב ולהכות בראש, כאשר שורה שלמה של מוצרי מזון מתייקרת ללא פרופורציה, כולל מוצרי יבוא. תנובה חיה בתוך העולם הכלכלי והעולם העסקי. האם יש כשל? כן, יש כשל שוק, והמחלבות צריכות להוריד מחירים" - כך אומר היום (ג') ל"גלובס" איציק בדר, יו"ר משקי גרנות ונציג ההתיישבות המחזיקה ב-23% ממניות תנובה.

לדברי בדר, "אם היצרנים והמשווקים לא יגיעו להבנה שצריך להתאים את המחיר למחיר סביר, יהיה צריך להחזיר את המוצרים לפיקוח, ולו לפרק זמן מסוים. אני לא מדבר רק על הקוטג', שהפך לדגל. הרגולטור צריך להבהיר שאם המחלבות לא יגיעו להסכמה על מחיר הוגן, הוא יתערב בהחזרת המוצרים לפיקוח".

עם זאת, בדר יוצא נגד ההתמקדות בתנובה במשבר הצרכני הנוכחי ומבהיר כי הוא נגד יבוא מוצרי חלב. "כל שיטה כלכלית, לאורך זמן, מייצרת עיוותים - בין אם זו השיטה הסוציאליסטית ובין אם זו השיטה הקפיטליסטית", הוא אומר, "ותפקידו של הרגולטור למנוע עיוותים ולהתערב בשוק שיש בו כשלים. אבל אני לא חושב שלהצביע על תנובה כאחראית למשבר זה נכון. תנובה אשמה לא פחות ולא יותר מהרשתות והרבה גורמים אחרים".

בדר תוקף את ההצהרות האחרונות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ על פתיחת השוק ליבוא: "צריך לזכור שלכל התערבות יש השלכות רוחב שנתקלות במדיניות ארוכת-טווח, שחשובה לא פחות מאשר המחירים. למשל, שמירה על החקלאות והחקלאים היא אחד הנכסים הלאומיים החשובים גם לשמירת הפריפריה, גבולות הארץ, החקלאות, אספקת המזון ועוד.

"כל המדינות הנאורות שומרות על החקלאות ומסבסדות את הפעילות החקלאית, אז האמירות של ראש הממשלה ושל שר האוצר, 'בואו נייבא מוצרי חלב ונפגע בחקלאות ובחקלאים', הן אמירות חסרות אחריות ולוקות בחוסר מחשבה ואחריות לאומית.

"מה גם שמי שבודק את סיבות המשבר של מוצרי החלב רואה שלא החקלאים אחראים לו ולא מחיר החלב הגולמי, אלא כשלים שנובעים ממקומות אחרים, של היצרנים והרשתות, ובהם צריך לטפל בכלים אחרים. אם תבדקו, תראו ששורה שלמה של מוצרי יבוא התייקרו בשיעור גבוה לאין-ערוך ממוצרים בייצור מקומי".

"אנחנו לא מובילים את תנובה"

בדר גם מותח ביקורת על יו"ר קבוצת שטראוס, עפרה שטראוס, שאמרה אתמול (ב') כי "יכול להיות שטעינו". לדבריו, "מעדן מילקי של שטראוס רשם את ההתייקרות היחסית הגבוהה ביותר. שטראוס אמנם הכתה על חטא, אבל במוצרים הספציפיים היוקרתיים המחיר עלה בצורה דרמטית אף יותר ממחיר הקוטג'. המילקי קפץ בין 2006 ל-2011 ביותר מ-60%".

בדר לא חוסך ביקורת גם מרמי לוי, בעל השליטה ברשת רמי לוי שיווק השקמה. "אתמול הלכתי לסניף החדש שלו בנתניה. נכון לאתמול הוא מכר את הקוטג' ב-4.99 שקלים, אבל גבינה לבנה 5% הוא מכר ב-7.4 שקלים, והמחירים הקודמים על הקוטג' הם עדיין 6.99 שקלים. כל אחד מנסה להוציא דיבידנדים בחצאי אמת", הוא אומר. רמי לוי מסר בתגובה: "הוא טועה, מחיר הגבינה הוא 6.49 שקלים, זול יותר ב-15% מהשוק".

- הפריע לך שהקוטג' הפך למוצר יקר?

בדר: "מחיר המוצרים המפוקחים צריך להיות מעודכן כטייס אוטומטי. כמעט שלא הייתה פעם שהמדינה עמדה בהתחייבותה ועדכנה אותו בזמן. היצרן אומר לעצמו, 'אני יודע שהמדינה לא תפצה אותי במוצר המפוקח, אז אני אפצה את עצמי במוצר הלא מפוקח'".

- בטווח של שנים, ברור שזו לא הסיבה.

"זה אחד הגורמים".

- אתם אחד מבעלי המניות בתנובה. מה תעשו?

"את הרי יודעת, ההתיישבות מחזיקה אמנם כ-23%, אבל אנחנו לא מנהלים ומובילים את תנובה בהרכב הנוכחי".

בשטראוס סירבו להתייחס לדברים.

 בעלי המניות בתנובה