לבני בוועידת הנשיא: "חדר ישיבות הממשלה ריק מחזון"

ועידת הנשיא בירושלים נכנסת היום (ד') ליומה השני, וגם היום מעביר אתר "גלובס" את דיוני הוועידה בשידור חי, ומעדכן בדיווחים שוטפים.

היום יידונו מגוון נושאים כלכליים בוועידה, בהשתתפותם של אבי ג'וזף-כהן, מי שזכתה לכינוי "הכהנת הגדולה של וול סטריט"; פרופ' ניאל פרגוסון מ-LSE; פרופ' לארי סאמרס, לשעבר שר האוצר של ארה"ב; כריסטין לגארד, שרת האוצר של צרפת והמתמודדת המובילה לראשות קרן המטבע הבינלאומית; וכן פרופ' סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל.

אלוף עמוס ידלין, ראש אמ''ן לשעבר, אמר בהופעתו הפומבית הראשונה מאז שחרורו מצה"ל כי "איראן עם המשטר הנוכחי ועם יכולת גרעינית, זה תרחיש ומצב בעייתי מאוד באופן אסטרטגי. בעיקר, נראה מרוץ גרעיני באזור ומשטר אגרסיבי וארגוני טרור תחת חסותה והכל תחת מטרייה גריעינית. אני עדיין אופטימיסט. גל המהפכות האחרון, הוא גל עם כוחות של שינוי לכוון טוב יותר לעולם עם חופש שיכול להפיל משטרים. אין סיבה להעריך שעצמה חברתית זו לא תשנה את המשטר באיראן. לישראל אין יכולת לשנות את המשטר באיראן, רק לזרז שינויים".

ידלין הוסיף: "מגמת 'אביב העמים' הערבי והחלפת משטרים דיקטטוריים ומושחתים לא בטוח יצליח, ולדעתי גם לא מדובר באפקט דומינו. לא ברור גם איך זה ישפיע על ישראל. מ-1985, כל מדינה שפנתה לדמוקרטיה, כולל מדינות מוסלמיות, לא חזרו למשטר דיקטטורי. אני מקווה שכלל זה יהיה גם תקף במזרח התיכון. האישור בשתיקה שמקבל אסד לירות באזרחיו, הוא חזק מהאינטרנט ומהניו מדיה, אבל השינוי מתקשה להמריא. שתי המדינות העיקריות, איראן וסעודיה לא השתנו. ישראל, במקרה זה, לא יכולה כמעט ולהפתיע ועדיף שלא תתערב אך היא נדרשת לעקוב בדריכות אחרי השלכות שליליות שאלו יכולות לגרום. אני שייך לאופטימיים - השינויים בעולם הערבי בטווח הארוך, מהווים עבורנו הזדמנות. ערכי כיכר אל תחריר, הם הערכים שלנו".

לדברי ידלין, "יש שחוזים שבמאה ה-21 יכולה להתפתח לחימה יותר רכה - ע"י העוצמה הרכה הנובעת מהכלכלה, הדיפלומטיה, התדמית וכו'. כלי המלחמה הרכים הפכו לחשובים מכולם עבורנו ועלינו ליצור צבא שיילחם גם בכוח הרך שתוקף את מדינת ישראל והלגיטימציה שלה, את המדיניות ואת צדקת הדרך שלה.

"זה לא נכון להגיד לאויבינו מה יכולותינו ומה ירסק אותנו. ישראל חייבת לדעת ליצור וליזום מהלכים שיקבעו מה הן גבולותיה. ישראל לא יכולה להשפיע על איך ארה''ב תתמודד עם האבטלה והגירעון שלה - היא גם לא יכולה לעזור לאירופה לשמור על גוש האירו, אך היא חייבת לשמר בית חזקה עם מעצמה חזקה אחת. אי אפשר לצאת למלחמה או לחתום על הסכם שלום בלי זה. בטווח הקרוב והבינוני, עדיין המעצמה הזו היא ארה''ב - ישראל חייבת ליצור להיות נכס ולא נטל לארה''ב", לדבריו.

המדינה הנפלאה הזו היא מבצר ומגדלור

פרופ' ניל פרגוסון מאוניברסיטת הרווארד, מבכירי ההיסטוריונים הכלכליים בעולם: "המדינה הנפלאה הזו היא מבצר ומגדלור של הציביליזציה המערבית. ישנם 6 גורמים שהופכים את ישראל למדינה יוצאת דופן: תחרות, המהפכה המדעית, הרעיון ששלטון החוק חייב להיות הסדר הפוליטי, המהפכה ברפואה שהכפילה את תוחלת החיים, החמישי זה החברה הצרכנית, והשישי הוא אתוס העבודה של מקס וובר.

"ישנן 4 מגמות שעשויות להשפיע בצורה מהותית על עתידה של ישראל:

הראשון, השינוי הכלכלי-פוליטי שמתרחש בעולם. סין היא הדבר המפכני ביותר שקרה לאחרונה. כך גם הודו, גם היא תשנה את האיזון ומאזן הכוחות בעולם. ההיסטוריונים יסתכלו אחורה ויגידו -זה האירוע המכונן, זה מה ששם קץ ל-500 שנות דומיננטיות של המערב.

המגמה השנייה שתשפיע, היא פירוק גוש האירו. כל כך התרגלנו לגיבוש אירופה שקשה לנו לדמיין את פירוקה. זה מהלך שקורה בקצב בזק. תוך מספר שנים נראה התפוררות מוחלטת של הגוש הזה.

המגמה השלישית היא נסיגת ארה"ב ממעמדה כמעצמה אימפריאלית. הדיון בין הדמוקרטים לרפובליקאנים הוא הדיון על הקצב של הנסיגה הזו. אסור לנו להשלות את עצמינו. זה בידוד שנובע מהחוב הלאומי שמקשה על ארה''ב.

"המגמה הרביעית, זה אביב הערבי. כאשר הגל הגדול של מהפכות אנטי-קולוניאליסטיות בשנות ה-50' לא תמיד יצרה דמוקרטיות. זה גם יצר משטרים דיקטטוריים ומושחתים. המהפכות הללו הן נגד המשטרים הללו. אסור לקרוא לזה "האביב" הערבי. האנאלוגיה לא טובה. זה לא דומה למה שקרה בגוש הסובייטי.

"המהפכה שאנו עדים לה היא תוצאה של דמוגרפיה, האבטלה הגואה בקרב צעירים, הזינוק במחירי המזון, הרתיעה מהשחיתות, והתפתחות של הניו מדיה. בעיני האירופיים, זו מהפכה פרוגרסיבית כי אם הם משתמשים בפייסבוק ובאינטרנט - זה חייב להיות טוב. זו טעות גדולה. המדיום קיים.

"כל המהפכה מאז הצרפתית, אופינו בשלבים. בהתחלה, יש אופוריה. חשוב לזכור כי מהפכות לא יוצרות תעסוקה, להיפך. כי הן משדרים אי יציבות. יש את השלב של הכניסה של הרדיקליים לתמונה. זה יכול להיגמר במלחמת אחים. אני "אופסימיסט", פסימיסט שמקווה לטוב. גם אתם צריכים להיות כך. החשש שלי הוא שהמדינות הללו ינסו ליצור לגיטימציה להתקפה על ישראל, לכן החלון שדרכו ניתן להשיג שלום היום הוא מצומצם יותר".

אנו נעים בהחלט בכוון הנכון בטווח הקצר

אבי ג'וזף-כהן, אנליסטית בכירה בגולדמן-זאקס אמרה בפתח דבריה: "יש דאגות רציניות לגבי עתידה הכלכלי של ארה''ב, לרבות החשש ממיתון חוזר, אך אני לא חושבת כך, אני חושבת שארה''ב נכנסה לבעיות חדשות בגלל סיבות ספציפיות, כמו האסון ביפן והזינוק במחירי הנפט. אין מדובר באירועים מבניים. זה מכשולים בטווח קצר".

לדבריה, "ארה''ב היא עדיין הכלכלה הגדולה ביותר בעולם. נכון שאנו רואים שינויים כמו גידול התרומה של סין והודו לצמיחה העולמית. האתגר שלנו למחר קשור לעולם התעסוקה ולעולם החינוך. הפער שאנו נהננו ממנו בארה''ב בתחום החינוך - הולך ומצטמצם. הפער שהיא הובילה בחינוך, שגרם לה להיות מובילה בעולם נעלם כי המדינות האחרות גם משקיעות בחינוך. פעם הינו במקום הראשון בשיעור האוכלוסיה שמחזיקה בתואר אקדמי - כיום אנו במקום ה-12.

"האתגר הנוסף העיקרי הוא הגירעון העצום שלנו. במהלך השנים האחרונות, ביקשנו הרבה כסף. אם מסתכלים את הנתונים ורואים שיש לנו גירעון של 10% מהתמ''ג, זה שיקוף ישיר של השנים של אחרי המיתון. הכלכלנים מאמינים שהגירעון הזה יירד. אנו נעים בהחלט בכוון הנכון בטווח הקצר. בטווח הארוך, האתגר יותר קשור לדמוגרפיה ולדור ה'בייבי בום' שנכנס לשלבי פרישה משוק העבודה. לכן, הם כבר לא ישלמו מס, ירוויחו פחות וצריכים לקבל יותר פנסיה. המתמטיקה פה ברורה: שילוב האוכלוסייה המתבגרת והעלייה בהוצאה לבריאות -בעייתית עבורנו. זה אתגר. הדבר החשוב ביותר במישור הכלכלי, הוא להיות כנים בחישובים שלנו והבין שיש בעיות שניתן לפתור בקלות ויש כאלו שלא".

חדר ישיבות הממשלה ריק מחזון

ציפי לבני, יו"ר קדימה ומנהיגת האופוזיציה אמרה "יש ימים בהיסטוריה של עם שבהם הוכרע עתידו. אלו הם הימים. היסטוריה תשפוט את הימים האלו כימי הכרעה. יש מסביבינו שינוים דרמטיים. אני צועקת כדי להאיר לפעולה. שתיקה היא כבר לא אופציה לעם הזה. יש איראן שמתגרענת, יש אביב ערבי שלא ברור אם יגמר בקיץ או בחורף ,יש דה-לגיטימציה של ישראל. מול כל אלו צריך אחדות, זה נכון אבל זה לא מספיק. אנו צריכים אחדות סביב הפתרונות גם. הפתרון דורש החלטה והוא עלול להיות שנוי במחלוקת. חדר ישיבות הממשלה ריק מחזון. אנו חייבים לשרטט מחדש את החזון. לא צריך לתת מונופול למפלגות חרדיות על הגדרת מה הוא בית הלאום של עם ישראל".