ענן המחשוב מסתמן כשביל הזהב של המוזיקה הדיגיטלית

תעשיית המוזיקה, שנמצאת במשבר רחב ממדים בשנים האחרונות, עדיין לא משוכנעת שמצאה פתרון יצירתי שיאפשר לה להרוויח כסף מהתוכן שלה. התעשייה עדיין לא הצליחה לגרום לצרכנים להעדיף לקנות מוזיקה בהיקפים גדולים ולא לקבל את התוכן באופן פיראטי מאתרי הורדות לא חוקיות.

לפני עשור התעשייה ייצרה הכנסות שנתיות של 14.6 מיליארד דולר, וב-2009 ההכנסות הכוללות של התעשייה היו 6.3 מיליארד דולר והסכום ימשיך לרדת, לפי תחזית פורסטר, עד ל-5.5 מיליארד דולר ב-2014. מכירות האלבומים נופלות ב-8% בכל שנה, והתעשייה נמצאת בשעה קשה.

בחודשים האחרונים מסתמן ששביל הזהב עשוי להיות מעבר לפינה בדמות שירותי מוזיקה בענן מחשוב, פתרון משותף לחברות התוכן וחברות הטכנולוגיה. שירותים אלו מאפשרים לצרכן לשכור שירים בדמי מנוי חודשיים, כך שאפשר להאזין לכל המוזיקה שבה הוא מעוניין ללא הגבלה. ואולם, השירים אינם באופן פיזי במחשב האישי, בסמארטפון או בנגן המדיה, אלא מגיעים אליו בטכנולוגיית סטרימינג (הזרמה).

ומה עם ערימות המוזיקה שצבר אדם במהלך חייו? גם לכך יש פתרונות. חברות כמו גוגל, אמזון ואפל מציעות למשתמשים להעלות את השירים שלהם לאחסון בשרתים, ולהאזין להם מכל מקום דרך המחשב או אפליקציות המותקנות על סמארטפונים. כך שלעומת יצרני התוכן המוזיקלי, הצרכן נמצא במצב מצוין, כשמוזיקה אינסופית נפתחת בפניו, וגם החברות שמספקות את הפלטפורמות נהנות.

"זה הזמן להשקיע שוב במוזיקה"

ההערכות הן כי לאור השינויים הללו במודלים, גם חברות המדיה הוותיקות יותר כמו חברות התקליטים והלייבלים השונים, צפויות לזכות לעדנה או לכל הפחות להפסיק להקיז דם והפסדים.

כך, שון פרקר, מייסד-משותף של נאפסטר ובעל מניות בחברת Spotify אמר בחודש שעבר בוועידת ה-eG8 כי הגיעה העת להשקיע שוב במוזיקה - באותן חברות תקליטים ותיקות. באחרונה נמכרה חברת התקליטים וורנר מיוזיק ב-3.3 מיליארד דולר לחברת Access של לן בלווטניק, מהלך שפרקר ניסה להיות שותף לו. פרקר הוסיף כי מתרחשים שינויים דרמטיים בדרך שבה אפשר לתרגם את תעשיית המוזיקה לכסף, ולכן הקטלוגים של חברות התקליטים עומדים להפוך לבעלי ערך מיוחד. הוא אף סבור שהתעשייה צפויה להמשיך ולגדול, ולשיטתו התוכן הוא המלך.

בשבועות האחרונים מתגבש מהלך כניסה אינטנסיבית יותר של פייסבוק, הרשת החברתית הגדולה בעולם, אל התחום ובכך היא תיישר קו עם חברות הטכנולוגיה הגדולות, כמו גוגל ואפל.

פייסבוק מתכננת לאפשר למשתמשיה להאזין לשירים האהובים עליהם ישירות מהאתר שלה, מבלי שיצטרכו לגלוש למקום אחר. לצורך כך, היא תשתף פעולה עם שירות המוזיקה Spotify, הפעיל במספר מדינות באירופה. ההערכות הן כי פייסבוק תיצור הסכמים גם עם שירותי מוזיקה בסטרימינג נוספים, וכי באוגוסט הקרוב, בעת אירוע המפתחים השנתי שלה, היא תכריז על כך. עדיין לא ידוע מה יהיה מודל התשלום של שירות זה.

השירות של פייסבוק יצטרך להתחרות בשירותים דומים שאותם מציעות גוגל ואמזון. Cloud Drive של אמזון מיועד לאחסון מוזיקה וקבצים נוספים על-גבי השרתים שלה בענן. החלק השני של השירות נקרא Cloud Player, והוא מאפשר להאזין בסטרימינג מכל מקום לאוסף השירים האישי של המשתמש על-גבי טלפון מבוסס אנדרואיד או בדפדפן האינטרנט במחשב. שירות זה של אמזון זמין גם בישראל והוא כולל נפח אחסון של 5 ג'יגה ללא תשלום. חנות המוזיקה של החברה שמאפשרת לרכוש שירים בתשלום, אינה זמינה בישראל.

גם לגוגל יש שירות עם עקרון דומה, Music Beta, המציע לצרכנים לאחסן את השירים שלהם בשרתים של גוגל ולהאזין להם מכל מקום על-גבי סמארטפון, טאבלט או מחשב אישי. שירות המוזיקה של גוגל עובד בצורה דומה לזה של אמזון, והוא מאפשר להעלות שירים שאותם המשתמש כבר מחזיק ברשותו לשרת של גוגל.

היתרון בשירותי מוזיקה בענן הוא שהמשתמש לא מבזבז מקום בנפח האחסון המוגבל בטלפון שלו לשמירת השירים. כמו-כן, ניתן להאזין למוזיקה מכל מכשיר המיועד לכך, מכיוון שהתוכן מוזרם מהאינטרנט ורשימות האזנה שהמשתמש בונה זמינות גם כן בכל מקום.

מיוזיק בטא שומר את השירים האחרונים שלהם הצרכן האזין על-גבי הטלפון, וניתן לשמור אלבומים או רשימות האזנה במכשיר לצורך שמיעה כאשר אין חיבור אינטרנט זמין. מיוזיק בטא מיועד כרגע רק למשתמשים הגרים בארה"ב.

השירות שנראה בשלב הזה המגובש ביותר, לפחות על הנייר, וגם זוכה לתשבוחות מצד אנליסטים ומומחים בתעשייה הוא ה-iCloud של אפל, שיושק בסתיו הקרוב ושעליו הכריזה החברה לפני מספר שבועות.

השירות יציע למשתמשים להוריד את כל השירים שרכשו בחנות המוזיקה של אפל, iTunes, גם למוצרים נוספים אחרים של אפל, ללא עלות נוספת - והכול בצורה שקופה וללא מאמץ של המשתמש.

לצרכנים תהיה גישה לכל התוכן המוזיקלי שלהם גם באייפון, באייפד ובאייפוד. אפל גם מציעה שירות נוסף לסנכרון השירים של המשתמש שלא נרכשו דרך החנות שלה - iTunes Match. השירות סורק את כל השירים שקיימים במחשב, מזהה מה קיים ב-iTunes ומה לא, ואז מסכרנן אותם בין כל מוצרי אפל שמחזיק בידיו המשתמש.

השירות החדש של אפל אמור להניב לה הכנסות של מיליארדי דולרים בשנים הקרובות, והוא נעשה בתיאום עם חברות המוזיקה - בניגוד לשירות של אמזון וגוגל, שלא קיבלו רישיונות מהחברות ולכן כדי לשמור את המוזיקה של המשתמש בענן הוא צריך שהיא תהיה בבעלותו וכן להעלות אותו באופן עצמאי. פעולה כזו יכולה להימשך אפילו שבועות - תלוי בגודל האוסף שלו. השירות של אפל מאפשר בתוך דקות להעלות הכול על הענן.

הפוטנציאל של אפל הוא אדיר, והיא עשויה להחתים - לפי הערכות בית ההשקעות RBC, שותפו של תמיר פישמן בישראל - 150 מיליון מנויים לשירות ה-iCloud ו-150 מיליון מנויים לשירות iMessage החדש, שירות צ'אטים המתחרה ב-BBM של RIM, יצרנית בלקברי. אם היא תגיע להיקפים כאלה של מנויים, היא כבר תתקרב לכיוון חברות אחרות עם בסיס משתמשים אונליין גדול - ג'ימייל של גוגל (200 מיליון), טוויטר (300 מיליון), יאהו (300 מיליון) ואף תטפס לכיוונן של פייסבוק וסקייפ של מיקרוסופט (700 מיליון כל אחת).

האינדיקציות על האימוץ הצפוי של השירות חיוביות. מדוח חדש של RBC שפורסם אתמול (ג') עולה כי 30% מהמשתמשים באייפון מתכוונים להשתמש ב-iMatch, השירות שסורק את המחשב.

הם ישלמו 25 דולר לשנה על שירות שיארח בשרתים את כל המוזיקה שלהם שלא נקנתה באפל. המשמעות היא תוספת של 1.5 מיליארד דולר לשנה לשורת ההכנסות של אפל (1% מהכנסותיה הנוכחיות), וכן שיפור של הרווח הגולמי והנקי.

הסקר שנערך החודש, מעיד ש-76% ממשתמשי האייפון מתכננים להשתמש בשירות iCloud. יש להם עניין גובר, אומרים האנליסטים, באחסון, סנכרון ושיתוף מוזיקה וגם תמונות ומסמכים במכשירים ופלטפורמות שונות - סמארטפונים, טאבלטים, מחשבים אישיים וטלוויזיות. ברגע שהם מאחסנים את השירים שלהם, התמונות וכל המידע - הם מגדילים את הנאמנות שלהם לאפל ועוזרים לה בהתמודדות עם האיומים שמציב בפניה האנדרואיד.

בישראל אין קליטה מלאה

העתיד נשמע מבטיח, אך בינתיים רוב שירותי המוזיקה בעולם לא זמינים ללקוחות הישראליים משום שהסכמי זכויות היוצרים נסגרו לפי מיקומים גיאוגרפיים.

ההסכמים הללו מסנדלים את הגישה של הישראלים כבר שנים ארוכות, בדומה למה שמתרחש גם בעולם תוכניות הטלוויזיה וסרטי הקולנוע, שמונע משירותים כמו נטפליקס והולו להגיע לישראל. זאת, בשונה מעולם הגיימינג, שם אפשר לקנות תוכן מחו"ל - למשל בפלייסטיישן נטוורק של סוני או בחנות המשחקים Steam של חברת המשחקים Valve.

ובכל זאת, התחום התפתח גם כאן. כיום יש בישראל שלושה שירותי מוזיקה בענן עיקריים: ווליום של סלקום, musix של פלאפון ו-music של וואלה. שירות מיוזיקס הושק כבר לפני שנתיים והוא זמין ללקוחות כל המפעילות באמצעות אפליקציה שאותה ניתן להוריד לטלפונים מבוססי מערכת ההפעלה של גוגל, אנדרואיד. לקוחות פלאפון יכולים למצוא אותה על מכשירים נוספים.

שירות ווליום של סלקום הושק בסוף מארס והוא זמין, בדומה לפלאפון, ללקוחות כל המפעילות באמצעות אפליקציות סלולריות למכשירי אנדרואיד, נוקיה וסוני-אריקסון. בניגוד לפלאפון, ווליום זמין ללקוחות המחזיקים באייפון, אולם הוא עובד דרך דפדפן האינטרנט ולא כאפליקציה.

שני השירותים עובדים במתכונת של שכירות חודשית של 20 שקל, המאפשרת צריכת מוזיקה ללא הגבלה לטלפונים וגם האזנה באתר ייעודי לכך במחשב.

בדומה לסלקום ולפלאפון, וואלה השיקה החודש שירות במתכונת דומה באותה העלות, שכרגע עובד רק במחשב - אולם בהמשך מתוכננות אפליקציות לאייפון ולאנדרואיד.

למרות כל ההייפ בעולם, לפחות בסלקום ובמידה פחותה בפלאפון, השירותים סובלים מבאגים שונים ומאיטיות, ולא מספקים חווית האזנה חלקה.

 מוזיקת עולם התעשייה במספרים

 שירותי אחסון מוזיקה של היצרניות הגדולות בחו