תיק לשרים בלי תיק

אני לא קורא ולא אקרא את ספריו של ארנסט המינגוויי. כנראה שאני מפסיד משהו, האיש נחשב לסופר אמריקאי גדול, הוא זכה בפרס נובל לספרות, סופר נחשב ומוערך על ידי רבים. אבל בעיני הסופר הזה, גדול ככל שיהיה, הוא אדם בלתי ראוי. וכל כך למה? - מכיוון שההנאה הגדולה ביותר שלו בחיים הייתה ציד חיות. אדם שנהנה מלהרוג חיות.

לא מעט בזכות תשוקתו לתפישת חיות והריגתם נחשב המינגווי ל"גבר שבגברים", מאצ'ו. יש המון תמונות שלו עם ניצודיו ונרצחיו. אם זה אריה או פיל באפריקה, או שור בספרד, המינגוויי מצולם ליד גוויות החיות שהרג כמו מצביא רומאי לאחר ניצחון על אויבי האימפריה.

ממה שקראתי עליו אני מבין שבכמה מספריו הוא מתאר בפירוט רב, ובהנאה גדולה, את "הרפתקאותיו", כלומר פרטים על איך צד, איך הרג, איך החיה נפצעה, איך גססה, איך הנחית עליה את מכת או יריית המוות. יש בוודאי עוד סופרים שנהגו לצוד, אבל המינגוויי נתן לכך גלוריפיקציה.

ההיפך מ"מאצ'ו"

בעיני אדם כזה הוא פחדן ולא מוסרי, ההיפך המוחלט מ"מאצ'ו". כי מה הרבותא, החיות הרי לא יכולות להגן על עצמן מפני כלי נשק ושאר אביזרי ההרג. לחיות גם אין את התחכום הדרוש כדי להימלט מפני האדם המבקש להורגן. אני לא יכול להבין איך אדם יכול להרוג חיות בשביל הכיף. רק מחלה נפשית יכולה אולי להסביר את התופעה. אם המינגוויי היה עדיין בחיים הרי שברוח הזמן הייתי מנסה להחתים עצומה להחרמת ספריו עד שיפסיק להרוג יצורים שלא עשו לו, או לכל אדם אחר, שום רע.

התעללויות מעוררות פלצות

איך נזכרתי פתאום בהמינגוויי? קיבלתי מייל מאתי אלטמן הדוברת והכוח המניע של עמותת "תנו לחיות לחיות". אלטמן מביאה לידיעת מכותביה מידע על מקרי התעללות בבעלי חיים. זה מעורר פלצות לראות לאן יכול להגיע הסדיזם של ה"אנושי". איך הם מסוגלים לפצוע בשביל הכיף, להרוג בשביל הבילוי, להתמוגג לנוכח סבלו של בעל החיים.

אלטמן והעמותה שלה עושים את ההבדל במקרים רבים בין חיים, לבין מוות ביסורים של בעלי חיים. הם ההגנה היחידה העומדת לרשות בעלי החיים. במייל שלה כלול מכתב של אלטמן לממשלת ישראל, לחברי הכנסת, בו היא מבקשת עזרה במאבק נגד החוליגנים הסדיסטים, ובעד בעלי החיים.

בכנסת ובממשלה יושבים רבים שיש בהם אהבה לבעלי חיים, גם כאלה שבעצמם מגדלים בביתם חתול או כלב, לפעמים יותר מאחד. יש ביניהם גם כאלה שאין להם יותר מדי תעסוקה. יש גם שרים ללא תיק, או סגני שרים, המחפשים מה לעשות.

מדוע שמי מהם לא ייקח על עצמו את הנושא הזה? לפחות שילווה את עבודתה של העמותה ויסייע לה כאשר היא זקוקה לסיוע? אני חושב שזה יכול גם להשתלם מבחינה פוליטית, כי יש בארץ מספר הולך וגדל של אוהבי בעלי חיים שמאד יעריכו ליווי כזה. מי מוכן להרים את הכפפה הזאת?