נשיא ארה"ב, ברק אובמה, בישר לפנות בוקר (ה'), בנאום לאומה, כי המלחמה באפגניסטן מתקרבת לקיצה וכי הממשל יורה על הסגת 33 אלף חיילים מהזירה האפגנית עד ספטמבר 2012. 5,000 מתוכם יחזרו הביתה כבר בחודש הבא ועוד 5,000 עד סוף השנה. כ-70 אלף חיילים יישארו בזירה עד סוף 2014. הוא הודה, שעלות המלחמה היתה אחד מהשיקולים שהכריעו בקבלת ההחלטה.
"בעשור שחלף, הוצאנו טריליון דולר על מלחמות בתקופות של חובות מאמירים וקשיים כלכליים", אמר אובמה. "עתה אנו חייבים להשקיע במשאב הגדול ביותר של ארה"ב, אזרחיה. אנו חייבים לתת דרור לחדשנות וליצור מקומות עבודה חדשים, ובה בעת לא להוציא יותר ממה שיש לנו.... אמריקה, הגיע הזמן להתמקד בבניין האומה שלנו פה, בבית".
האמירה הזו נתנה ביטוי למציאות התקציבית של המעורבות האמריקנית בשתי מלחמות ארוכות, מתישות ושוחקות שדיממו את קופת האוצר האמריקני: עיראק ואפגניסטאן. עלות שתי המלחמות האלה בעשור שחלף היתה למעשה 1.3 טריליון דולר, סכום עתק שניפח את הגרעון התקציבי הפדרלי והחוב הלאומי בתקופת המשבר הפיננסי והכלכלי וההתאוששות המקרטעת שבאה בעקבותיו.
עלות המלחמה באפגניסטאן לבדה ב-2011 תהיה 120 מיליארד דולר ומותחי ביקורת על המלחמה, בעיקר בצד השמאלי של הסרגל הפוליטי, אך לא רק, ממהרים להדגיש שהכסף שזורם לקאבול הוא בדיוק הכסף שאינו זורם לתמרוץ הכלכלה בבית.
הודעת סיכום של כנס ראשי ערים בארה"ב חידדה את המסר בתחילת השבוע: משלמי המיסים בארה"ב צריכים לשלם בעד הנחת גשרים בבולטימור או בקנזאס-סיטי, לא בבגדאד או בקנדאהאר. ראשי הערים אישרו החלטה שמבקשת מהקונגרס לנתב את מיליארדי הדולרים שמתניעים את המלחמה ואת מאמצי השיקום האזרחי של אפגניסטאן ליעדים ביתיים בארה"ב. כתזכורת מציינים ראשי הערים ש-28 אלף עובדי עיריות מחוף אל חוף איבדו את מקומות העבודה שלהם במאי, ורבבות ילכו בעקבותיהם בחודשים הקרובים.
"זו ההתחלה, אך לא הסוף, של מאמצינו לסיים את המלחמה הזו", הצהיר אובמה. הוא אמר, כי כאשר הורה להוסיף 33 אלף חיילים אמריקניים לזירה האפגנית ב-2009 היתה לנגד עיניו משימה ברורה: לחזור ולמקד את המאצים האמריקניים באל קאעדה; לבלום את תנופת הטליבאן ולהכשיר כוחות אפגניים להגן בכוחות עצמם על מולדתם. הנשיא הבטיח אז, כי יתחיל להסיג כוחות אמריקניים מהזירה עד יולי 2011.
"הערב אני יכול לומר לכם שאנו ממלאים את ההתחייבות הזו", אמר אובמה. "המטרות שלנו מתגשמות". הוא הקפיד לא לחזור על השגיאה הגסה של קודמו, ג'ורג' בוש, שהכריז "המשימה (בעיראק) הושלמה", בטקס מבויים היטב על סיפונה של נושאת מטוסים ב-2003, שנים רבות ומדממות לפני השלמת המשימה בפועל. אובמה הסתפק באמירות: "העלינו את אל קאעדה על מסלול של תבוסה" ו"המלחמה הולכת ודועכת". הוא הדגיש: "אנו מסיימים את המלחמה באופן אחראי".
הרפובליקנים: "הנסיגה חפוזה מדי"
אך הנשיא מנה את ההישגים בפועל של המאמצים האמריקניים באפגניסטאן: "אנו מתחילים את תהליך צמצום הכוחות מעמדה של כוח. אל קאעדה נתון עתה בלחץ יותר מאשר בכל זמן מאז פיגועי 11 בספטמבר 2001. יחד עם הפקיסטאנים, חיסלנו יותר ממחצית הנהגת אל קאעדה. והודות למקצועני המודיעין והכוחות המיוחדים שלנו, הרגנו את אוסמה בין לאדן, המנהיג היחידי שהיה לאל קאעדה אי פעם. זה ניצחון לכל אלה ששירתו בצבא מאז 11 בספטמבר. חייל אחד סיכם זאת היטב כך: 'אנו לא שוכחים. אתם תוחזקו אחראים ולא חשוב כמה זמן יעבור'".
בכירים בצבא ארה"ב ובנאט"ו הביעו אכזבה מהקצב המהיר של הסגת הכוחות. אובמה קיבל את המלצותיו של סגנו, ג'וזף ביידן, שהטיף תמיד להתנתקות מהירה, והתעלם מהמלצות שר ההגנה הפורש, רוברט גייטס, ומפקד הכוחות האמריקניים בזירה האפגנית, גנדרל דייוויד פטראוס, שהעדיפו התקפלות מינימלית. לפי "ניו יורק טיימס", סרב פטראוס לסמוך ידו על החלטת אובמה. פטראוס יהיה הראש הבא של סוכנות הביון המרכזית. המפקדים בשטח המליצו להשאיר את מצבת הכוחות בזירה ברמה מרבית.
כמה פוליטיקאים רפובליקניים, ובכללם יו"ר בית-הנבחרים, ג'ון ביינר, טענו שהנסיגה חפוזה מדי, אך רפובליקנים אחרים, ובכללם כמה מהמתמודדים המובילים על כרטיס מפלגתם בבחירות לנשיאות ב-2012, מיט רומני וג'ון הנטסמאן, דרשו התקפלת מהירה מאפגניסטאן. לנגד עיניהם, כמו לנגד עיני אובמה, עומדות תוצאות הסקרים, שמצביעות על כך שרוב גדול בציבור האמריקני שואף להוצאת הכוחות האמריקנים מאפגניסטאן, ויפה שעה אחת קודם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.