מבחן דרכים: הונדה אקורד 9.1 - מהם השיפורים?

הונדה אקורד המחודשת היא העדכון הראשון לדור התשיעי בשושלת ■ אמנם מרבית השינויים נסתרים מהעין, אבל קל מאוד לעמוד על השיפורים שבוצעו

לתהליך פיתוח רכב קווי דמיון רבים לתהליך פיתוח תוכנה מסחרית. בשני המקרים מתחיל המסלול אצל הארכיטקטים, אנשי השיווק והכספים, שמגבשים את מאפייניו של המוצר העתידי. לאחר מכן עובר הכדור למחלקת הפיתוח, שתפקידה להפוך את התכניות למוצר מסחרי. המהנדסים ניצבים בפני אילוצי זמן ותקציב חמורים ועובדים סביב השעון כדי לעמוד ב-Time-To-Market.

בשני המקרים התוצאה היא, לרוב, מוצר שיוצא לשוק ועולה על המדפים כשהוא עדיין רחוק מאוד משלמות. לאחר ההשקה המסחרית מתחיל תהליך ארוך של עידון, ליטוש ואיתור "באגים". את חלקם אמנם ניתן לתקן בעדכונים מרחוק, אפילו ללא ידיעת הלקוח (למשל, בעת הביקור במוסך), אבל לצורך תיקון הבעיות הגדולות יותר כבר נדרשת השקה של גרסת ביניים חדשה, שהיא לרוב מוצר מגובש, איכותי ויציב הרבה יותר מהמוצר המקורי. בעולם הרכב קוראים לתהליך הזה "מתיחת פנים".

אם לאמץ את הטרמינולוגיה של מפתחי התוכנות, הרי שהונדה אקורד המחודשת (שנחתה בשוק בחודש שעבר) היא "גרסה 9.1": עדכון מקיף ראשון לדור התשיעי בשושלת אקורד, שהושק לפני כשלוש שנים.

השינויים החבויים

בכל הנוגע לעיצוב, נראה שאנשי הונדה (וכנראה גם הלקוחות) היו שבעי רצון מהמצב הקיים. מתיחת הפנים החיצונית מסתכמת בפנסי חזית חדשים עם גריל מעט שונה, פנסים חדשים מאחור ופגוש קדמי דינמי יותר. במבחן הדרכים שלנו התגלה שאפילו בעלי אקורד מהדור היוצא מתקשים להבחין בשינוי. אבל לזכות העיצוב המקורי ייאמר שהוא עדיין מעניין, ספורטיבי וייחודי למדי בנוף "מכוניות המנהלים" שנראות כמו שכפולים גנטיים.

העדכונים בתא הנוסעים מורגשים יותר. לוח המחוונים עבר מספר שינויי גרפיקה, המושבים עוצבו מחדש לטובת תמיכה משופרת בגב התחתון, דיפוני הקונסול המרכזי מרופדים בחומר רך ונעים יותר למגע, כמה מתגים שינו מיקום. חובבי טריוויה יוכלו לתור שעות כדי לקטלג לעצמם את שאר השינויים החבויים.

מכונית המבחן שלנו, ברמת הגימור "אקזקיוטיב" המפוארת (והיקרה מאוד), הגיעה מאובזרת בנדיבות כשהיא כוללת ריפודי עור, מושבים וגג חשמליים, חישוקים נאים בגימור אפרפר אופנתי, ומערכת קול איכותית שיכולה לגרום אפילו לליידי גאגא להישמע כמו מוזיקה. מנגד, היבואן החליט לוותר על מסך LCD צבעוני, למרות שכמותו ניתן למצוא כיום בכל מכונית מנהלים במחיר בינוני ומעלה. את מקומו תופסת תצוגה אלפא-נומרית אפורה ודלה, שנראית ארכאית ברכב כה מודרני. מרחב הרגליים, הכתפיים והראש במושב האחורי סביר בהחלט, ואינו חורג לטובה או לרעה מהממוצע המקובל בפלח. כנ"ל לגבי תא המטען.

אינפו: הונדה אקורד _2011
 אינפו: הונדה אקורד _2011

הפקת הלקחים

כמו בעולם התוכנה, גם בעולם הרכב נוהגים היצרנים למסור מעט מאוד מידע על השינויים ההנדסיים הנסתרים מהעין שהם מבצעים בעת עדכון הגרסאות. הסיבה ברורה: אף אחד לא שש להודות שהמוצר הקודם שלו לא היה מושלם. גם אנשי הונדה משחררים רק פרטים כלליים על העדכונים ההנדסיים באקורד, אבל קל מאוד לגלות שבמכונית בוצע תהליך יסודי של הפקת לקחים ו-Debugging.

הבעיות הבולטות בגרסה הראשונה של האקורד היו: פעולה נוקשה מדי של המתלים והבולמים, שפגמה בנוחות הנסיעה על כבישים משובשים מאוד; ומנוע שנשמע "מתוח" וגילה חיבה יתרה ללגימת בנזין. השיפור בנוחות ובבידוד הזעזועים בולט כבר בדקות הנסיעה הראשונות בתוך העיר: יד נעלמה ליטשה את המתלים והעניקה לאקורד נוחות נסיעה מהטובות בקבוצה; המכונית מרחפת בנעימות על כבישים משובשים ולא נכנעת גם למכסי ביוב בולטים ושאר מפגעים אופייניים לנוף האורבני המתפורר שלנו.

גם ממשק המשתמש ידידותי יותר מבעבר: ההגה אמנם עדיין אינו חד אבל הוא מעביר הרבה מידע; והתנהגות הכביש המלוטשת של שלדת האקורד תחת עומס של פניות ועיקולים רצופים, הזכירה לנו את הניצוץ הדינמי של הונדה שסברנו כי כבר דעך מזמן.

עוד שיפור נסתר מהעין בוצע בבידוד הרעשים: אקורד 2011 סוגרת את הנוסעים בבועה שקטה ומבודדת היטב, שמשחררת מעט מאוד רעשי מנוע ורוח. זהו יתרון גדול בנסיעות ארוכות, שגם מסייע למכונית למלא את מטלותיה הניהוליות - להפחית את הלחץ בנסיעות ארוכות ותכופות.

מנוע 2 הליטר ממשיך מהדגם היוצא עם עדכונים קלים, שנועדו בעיקר להפחית את רמת הפליטה ואת תצרוכת הדלק. הספקו, 156 כ"ס, תואם את הממוצע המקובל בפלח, וכך גם ביצועי התאוצה המתונים. המכונית לא מרגישה כבדה, ובידוד הרעשים המשופר מאפשר למשוך את המנוע לטריטוריות גבוהות תחת עומס של האצה בעלייה מבלי לשלם מחיר אקוסטי גבוה מדי. באותה הזדמנות נמליץ להונדה לשדרג גם את התיבות האוטומטיות למשהו קצת יותר מתוחכם.

אבל הדגש במנוע הוא על יעילות ומתינות ולא על ריגושים. מי שמצפה לערך מוסף ספורטיבי, שבדרך-כלל מיוחס למכוניות הונדה, יצטרך להתאים את הציפיות למציאות או להוסיף כסף כדי לרכוש את מנוע 2.4 הליטר החזק. באגף צריכת הדלק אכן מובחן שיפור משמעותי, ולמרות שהיינו מתייחסים בספקנות לנתון המוצהר של היצרן (12 ק"מ לליטר), גם נתון של כ-10 ק"מ לליטר הוא בהחלט מכובד בפלח.

לרגל השקת העדכון ירדה סוכנות הונדה מאולימפוס המחירים והציבה את מחיר הגרסה הבסיסית של האקורד, עם אבזור תקני משופר, על 181 אלף שקל. רף המחיר אמנם מציב אותה מחוץ לתחרות במרכז הפלח של מכוניות קבוצה 4 לשעבר (שנע סביב 160 אלף שקל), אבל מעניק לה תמריץ שיווקי רציני בחלק הגבוה מול מכוניות כמו פאסאט ושות'.

גרסת האקזקיוטיב המאובזרת, שבה נהגנו, קופצת מחוץ לסקאלה עם תג מחיר של כ-221 אלף שקל, שמציב אותה בתחרות קשה מול מכוניות כמו ביואיק לה-קרוס ואאודי A4. מי שיוותר על העור והצעצועים ולא יתפתה למנועים הסופר-חזקים של חלק מהמתחרים, ימצא שהאקורד החדשה היא המקבילה של מערכת ההפעלה חלונות XP: בלי רעש וצלצולים אבל עם יעילות, זריזות, ובעיקר יציבות לאורך זמן.

מתחרות

כמה מתחרות חדשות ועתידיות:

אאודי A4


A4 היא מכונית ותיקה, אך הורדת המחיר האחרונה ל-235 אלף שקל, מציבה אותה בראשונה בטריטוריה של מכוניות המנהלים ה"מקובלות". במחיר זה מקבלים מנוע 1.8 ליטר, שמסתפק ב-120 כ"ס ומייצר ביצועים טיפוסיים לקבוצה הודות לתיבה אוטומטית זריזה והרבה מומנט. במחיר זה מקבלים גם אבזור שכולל בין השאר גג חשמלי, ריפוד עור חלקי, מסך LCD צבעוני ועוד

יונדאי i40


ליונדאי כבר מזמן אין בארץ נציגה ראויה בפלח. המצב צפוי להשתנות בעוד מספר חודשים כשתנחת כאן i40 החדשה. מחליפת סונטה מציעה עיצוב מתקדם, ממדים רציניים (למעלה מ-4.8 מ' לאורך) ומרחב פנימי שמציבים אותה בצמרת הפלח בסעיף זה. לישראל היא תגיע כנראה עם מנוע 2 ליטר חדש, עם הזרקה ישירה בהספק 177 כ"ס. אם הדולר ישמור על רמתו, אפשר לצפות לדגם סופר-מאובזר בפחות מ-200 אלף שקל

פיז'ו 508


508 שנחתה כאן באחרונה מצוידת במנוע בנפח 1.6 ליטר טורבו, שאינו אופייני לפלח. אבל מי שיתנער מהסטיגמות יגלה שהספקו מקביל למנועי 2 הליטר המקובלים ויש לו יותר מומנט, שבא לידי ביטוי בביצועים זריזים בליווי צריכת דלק מופחתת. פרט לכך זהו רכב סופר-מודרני, עם מידות חוץ ופנים גדולות מהממוצע ודגש רב על איכות ייצור