מודעות אבל בעידן הפייסבוק: זירה מקוונת לניחום אבלים

בשנים האחרונות אנחנו רואים עוד ועוד תחומים ותכנים שעוברים מהעיתונות המודפסת לאינטרנט. ברוב המקרים מדובר בתכנים שהערך המוסף שהם מקבלים מהאינטרנט הוא במיידיות, באינטראקטיביות ובהיבט הוויזואלי.

"מוצר" ייחודי ומוכר בעיתון המודפס הוא מודעות האבל שמתפרסמות מדי יום בעמודים האחרונים של העיתונים והמוספים. אתר אינטרנט שהקים יורם זרה בדצמבר 2010 מתיימר לספק אלטרנטיבה לפרינט גם בתחום זה. אתר "אבלים" (avelim.co.il) הוא במה אינטרנטית המאפשרת פרסום חינם של מודעת אבל וכן פרסום של תגובות וניחומים של חברים ומקורבים לנפטר.

באתר מוזנות מדי יום מודעות האבל שפורסמו בעיתונים השונים, בהישען על פסק דין שניתן בעבר בתביעה של עיתון "מעריב" נגד אתר אול ג'ובס, שקבע כי הזכויות על המודעות שייכות למפרסמים ולא לעיתון. בני המשפחה והחברים של הנפטר יכולים להביע את צערם ולנחם את בני המשפחה באופן מיידי ורחב - מה שלא ניתן לעשות בפורמט המודפס.

לדברי מייסד האתר, יורם זרה, לאתר נכנסים כ-1,000 איש בממוצע ליום, והשבוע הוא מציין את המודעה ה-1,000 שפורסמה. האתר מציע גם עדכונים יומיים למייל, בפייסבוק (627 חברים עד כה) וכן בטוויטר ובסלולר.

"הפייסבוק של המתים"

נכון להיום אין הכנסות לאתר, ועלויות התפעול, העיצוב ואחרות נופלות על זרה. לדבריו, צוות האתר מקבל בימים אלה ייעוץ מהמרכז לטיפוח יזמות פרטית (מט"י) ובוחן מודל עסקי חדש.

האתר בוחן כיום שתי אופציות: האחת - גביית תשלום של כ-10 שקלים מהגולשים שרוצים לפרסם תנחום; והשנייה - שיתוף-פעולה עם גופים כלכליים וארגונים גדולים למעין זירה סגורה לניחום הקשור לעובדים שלהם או למכרים מצד שלישי.

לפי נתוני הלמ"ס, ב-2009 נפטרו בישראל כ-39 אלף איש, ובחישוב יומי מדובר על כ-106 ביום, אך לרבים מהם לא מתפרסמות מודעות אבל בעיתונים - בגלל יוקר הפרסום. לדבריו, העלות של פרסום מודעת אבל בעיתונות המודפסת נעה בין 1,700 ל-15,000 שקל - בעוד שהפרסום באתר "אבלים" הוא חינמי.

העיצוב של האתר הוא פשוט ונקי, דומה מאוד לפורמט של מודעות האבל בעיתון המודפס - כיתוב שחור על רקע לבן. בכל מודעה שעולה לאתר מצויינים פרטים על מועד ההלוויה, המיקום שבו המשפחה יושבת שבעה ובני המשפחה האבלים.

באתר יש גם אלמנט של רשת חברתית, אם תרצו: "דירוג" של התגובות והניחומים שמתפרסמים וחיווי על מספר החברים בפייסבוק ומספר העוקבים בטוויטר והמנויים לאתר. לדבר על אתר לניחום אבלים במונחים של רשת חברתית זה אולי קיצוני קצת, אבל לדברי זרה, "המוות הוא דבר מאוד חברתי, והמטרה שלי היא לתת למוות את המקום שלו. בחלק מהתגובות כבר כינו אותנו 'הפייסבוק של המתים', ואני מאוד מאמין כי ההיבט החברתי והיכולת להגיב ולשתף את הניחומים - זה עיקר המהות שלנו".