על איזה מוצר אין מס יבוא בכלל?

ונפתח בחידה: מדינת ישראל מטילה מסים רבים, היטלים ומכס על מוצרים מיובאים, זאת, גם על מנת לעודד רכישה של מוצרי התעשייה המקומית. והנה - יש מוצר יבוא הנהנה מפטור מלא ממס, למרות שהוא מסב נזק ניכר לתעשייה המקומית. מה הוא מוצר זה? תשובה בהמשך.

שבועיים לאחר שהחלה מחאת הקוטג' בפייסבוק, אנחנו, הצרכנים, ראויים לתשואות רמות. סוף סוף התעורר הציבור הישראלי ונרתם למאבק צרכני. אבל לפני שאנו טופחים לעצמנו על השכם וחוזרים לאדישות שמאפיינת אותנו כצרכנים, חשוב שכולנו נבין שעל זה סומכים היצרנים והמשווקים ועל כן אסור להניח לנושא.

אני רואה את ההשקעה העצומה בהסברה וביחסי הציבור. כל מילה מחושבת, כל צד יורה בכינון מדויק אל מחנה הצד האחר, תוך יצירת מסך עשן שמטרתו לבלבל אותנו, הצרכנים. דנקנר מאשים את זהבית כהן-יוסף ואת עופרה שטראוס. אלו מאשימות את הרשתות, הרפתנים ומועצת החלב מאשימים את הממשלה והממשלה, איך לא, מאשימה את כולם.

אפשר לפרק את המבנה הסבוך הזה לשני משולשים: ראשוני ומשני. בקודקודי המשולש הראשי נציב את עצמנו, הצרכנים, את הממשלה ואת היצרנים. מקודקוד זה יצא משולש משנה שבו נציב את המחלבות, המשווקים ואת הרפתנים. אין ספק: כל הגורמים היוצרים משולשים אלו אחראים ולכן רק שולחן עגול בו ישותפו מקבלי החלטות מטעם כל הגורמים יוכל להביא לפתרון ארוך טווח.

אנחנו הצרכנים, נרדמנו בשמירה ואפשרנו ליצרנים, למשווקים, ליבואנים ולממשלה לטפס על גבינו בכל תחום, להעלות מחירים ואת נטל המס עוד ועוד. מחובתנו שלא להיעצר בקוטג'.

במשולש הייצור גזר כל אחד את הקופון שלו. הרפתנים העלו מחיר ל-2 שקלים. המחלבות עלו ל-5 שקלים והמשווקים הגדולים העלו עד שמונה.

האם השמות רמי לוי, כמעט חינם, חצי חינם, ויקטורי, אושר-עד ויסלחו לי האחרים ששכחתי את שמם - לא מוכרים לבעלי הרשתות הגדולות? הצצה במחירים של הרשתות הקטנות מלמדת, שהמרווחים שפתחו הגדולות, כה רחבים, עד כי נוצר מקום לכניסת מתחרים רבים והם מרוויחים כסף טוב גם במתח רווחים קטן יותר. ואנשי המחלבות - על מי אנשיהן מנסים לעבוד? כשמחירי הנפט ירדו ל-30 דולר לחבית האם המחירים ירדו? הדולר והאירו נחלשו לעומת השקל ב-15 עד 20 אחוז, האם זה לא מוזיל משמעותית את עלות חומרי הגלם שהיא התירוץ המוביל לעליות המחירים מצידן?

גם הרפתנים צריכים להושיט יד, אולם אני חושש מפני תסמונת הש.ג. בממשלה מאיימים לפתוח את השוק ליבוא. רוצים לחסל כאן ענף שלם? מבחינת המחיר הסופי ללקוח, הקיצוץ ברפתנים הוא הכי פחות משמעותי. למה לאיים עליהם?

אל תהיו חכמים על חלשים. הממשלה מפגינה יצרתיות מעוררת פליאה במיסוי היבוא: מזון מיובא, דלק, סיגריות, אלכוהול, כלי רכב. מסים, היטלים ומכסים כמעט על כל דבר. כמעט. למה כמעט? הנה אני חוזר לחידה מתחילת המאמר. מוצר אחד מיובא לארץ בהיקפים אדירים, תוך פגיעה משמעותית בכלכלה ובתעשייה מבלי שמוטל עליו מס - ניחשתם נכון: מטבע חוץ.

לא מזמן ביקר בארץ אסטרטג המטבעות של בנק HSBC, דיויד בלום. בנוסף למנטרות הקבועות שאותם משננים כל האנליסטים מטעמם של הספקולנטים הזרים, אהבתי את הפשטות והכנות יוצאות דופן שבהן תאר בלום המצב לאמיתו. הממשל האמריקני חילק כסף רב לבנקים בתקווה שישתמשו בו למתן אשראי שיניע את גלגלי המשק האמריקני. במקום לעשות כרצונו העדיפו הבנקים להעביר את הכסף לשווקים מתעוררים (ולסחורות- י.פ.). הוא הזכיר את ברזיל וטען בגילוי לב כי הברזילאים נהגו נכון כאשר הטילו מס על תנועות ההון.

גם האוצר שלנו חייב לתקן את העיוות הנורא הזה. אולי זה בדיוק הזמן להפחית את נטל המס העקיף על הציבור הישראלי (למשל ביטול מע"מ על מוצרי יסוד, שאף יתרום לירידת האינפלציה) ולממן את ההפחתה על-ידי מס תנועות הון שיוטל על הון זר שמגיע לארץ, שלא לצרכי השקעה ריאלית בנכסים?

מודאגים שמא ההכנסה תהיה חד-פעמית כי ההון יברח ולא יחזור? הסירו דאגה מליבכם. התנועות אמנם יצטמצמו אך לא ייעלמו ואת הפער תספק התעשייה המקומית והיצוא שרמת רווחיותן תעלה כתוצאה מהיחלשות השקל.

הכותב הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס.

Rika40@012.net.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי.

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.