האווירה בפסטיבל הפרסום בקאן, השוקק השנה יותר מתמיד, הייתה אווירה של גאווה וכבוד. ברחובות, במסדרונות ובאולמות - כולנו הרגשנו חלק מתעשייה מכובדת ורצינית, שמתגאה בהרבה מאוד עשייה, עשייה טובה וקריאטיבית, מחוללת שינוי. אין ספק כי תחושת הגאווה ניזונה גם מלצפות בקאדר המדהים של המרצים המגיעים לקאן, כדי להציג את משנתם בפני העוסקים בתחום הפרסום.
בפסטיבל השתתף אחד התסריטאים הטובים בעולם - הכותב אהרון סורקין (סדרת "הבית הלבן", הסרט "הרשת החברתית"), הופיעה הזמרת פטי סמית (הרוקיסטית האגדית), והרצה קן רובינסון המרתק על יצירתיות ודמיון.
בשנה שעברה עמד מארק צוקרברג על הבמה. השנה ריתק את הקהל אריק שמידט, מנכ"ל גוגל לשעבר. העלייה לרגל של המשפיענים הטכנולוגיים הראתה שוב שבקאן מתרחש מפגש אמיתי בין מדיסון אווניו לעמק הסיליקון.
החיבור הזה יוצר דינמיקה מדהימה בפרץ קריאטיביות אדיר, שמאתגר אותנו הפרסומאים לתת מענה כמעט מיידי לשינויים הטכנולוגיים הרבים שקורים סביבנו.
מעניין היה לראות שאחת מענקיות הטכנולוגיה, יו-טיוב, בחרה דווקא להציג בקאן פרויקט פרו-בונו. במסגרת פרויקט Good Work של יו-טיוב התבקשו צוותי קריאייטיב מרחבי העולם להכין סרטון פרומו לעמותה ללא מטרות רווח. 5 הזוכים מכל העולם הגיעו להציג את עבודותיהם, ביניהם גם אוראל ביתן, קופירייטרית בגיתם BBDO.
במחשבה שנייה, הבחירה של יו-טיוב אינה מפתיעה. תחושת הכבוד שמרגישים בקאן בשל העשייה הרבה רק מתחזקת למראה שלל עבודות הפרו-בונו, שעוסקות בכל תחום אפשרי - קיימות, רעב, ניצול ילדים ונשים, איידס, הגנה על חיות נכחדות ועוד ועוד.
בשנים האחרונות אנו שומעים יותר ויותר צקצוקי לשון על כך שהתעשייה שלנו "יעילה" בעיקר בעידוד הצריכה (זה ודאי לא הבון טון של היום). מי שחווה ורואה את כל העשייה "הפרו-בונואית" מבין שהתעשייה שלנו עוסקת המון בחינוך, ביצירת אג'נדה, בהובלת מהפיכות ובנתינה להרבה מאוד גופים וארגונים. כמו לדוגמה קמפיין "16 ביוני 2014" שהתרחש בטוניסיה לאחר המהפכה בינואר, והראה לעם הטוניסאי המיואש והחבוט שמחכה להם עתיד טוב יותר, ושההווה העגום ייגמר בקרוב.
תעשיית הפרסום נמצאת בצומת של העשייה הטכנולוגית ומבינה את הכוח שלה, ויותר ויותר רותמת ונרתמת לחולל שינוי, במקומות גדולים ומשמעותיים בעולם לעשות פשוט עבודה טובה, במובן הערכי של המילה.
לפניכם מספר עבודות פרו-בונו מובילות מקאן 2011:
לשחרר את הנזירים
ב-2010 התקיימו בבורמה בחירות, לראשונה מזה 20 שנה. אולם למרות ההתקדמות הדמוקרטית, בכלא הבורמזי עדיין נמצאו יותר מ-2,100 פעילים פוליטיים, אנשי רוח ואמנות בורמים.
מטרת המהלך, שהתקיים בניו-יורק, הייתה לקדם את שחרורם של האסירים הבורמים החפים מפשע.
בתחנת גרנד סנטרל בניו-יורק הוצג מיצג ובו תאי אסירים מיניאטוריים. בתפקיד הסורגים - עטים, שאותם התבקש הקהל לקחת, ולחתום באמצעותם על העצומה. כך הפכה החתימה לאקט מוחשי של הורדת הסורגים מתאי האסירים.
עצומה זו, המכילה אלפי חתימות של אנשים מ-86 מדינות, נשלחה בעקבות המהלך לאו"ם וקראה לשחרור האסירים. מאז (וכנראה לא מעט בזכות המיצג) שוחררו 150 מהאסירים הבורמים.
קובץ לקריאה בלבד
כולנו מכירים את הסיומות באימייל שקוראות לאנשים לא להדפיס את תוכן האימייל אם אין ממש צורך. ארגוןWWF (World Wildlife Fund) הלך צעד אחד קדימה ויצר פורמט של קבצים, ממש בדומה לקבצי PDF של אדובי, בהבדל אחד גדול - אי-אפשר להדפיס קובץ WWF לעולם.
המטרה, כמובן, היא לחסוך נייר ולהציל עצים, ועל הדרך למתג את השם WWF ולעצור את האצבע הקלה על כפתור ההדפסה.
הרעיון פשוט, גאוני ויוצר קובץ שיישאר איתנו לנצח, אבל רק בצורה הדיגיטלית. את הפורמט אפשר להוריד ללא תשלום.
עניין של פרופורציה
קמפיין השילוט של האגודה למלחמה בסרטן בסינגפור תקף נושא שכיח, מזווית חדשה ומרהיבה. הקמפיין עשה שימוש ב-Body Art, ציורים על הגוף, כדי להזכיר לגברים ולנשים מה באמת חשוב בחיים, ולהגדיל את המודעות למניעת סרטן השד.
המודעות הציגו, בעזרת הציורים, סוגיות שכיחות המעסיקות את מרבית הנשים - יום של שיער רע, ישבן גדול, או חצ'קון שפורח באמצע הפרצוף. הטקסט שליווה את המודעות: "Are you obsessed with the right things?".
זן בהכחדה
ארגון ידידי כדור הארץ הגרמני פרסם שורה של מודעות שהזכירו לנו, בצורה מצמררת, שבמירוץ להצלת החיות הנכחדות - כל דקה קובעת.
במודעות נראו גורילות, כלבי ים ודובים לחוצים עד זוב דם בין מחוגיו של שעון. הטקסט שליווה את המודעות: "בכל 60 שניות גווע זן. כל דקה קובעת, כל תרומה עוזרת".
דבר הדיקטטור
קדאפי, פוטין ואחמדיניג'אד - קמפיין העיתונות של "עיתונאים ללא גבולות" נועד לצאת נגד הדיקטטורים שמשתלטים על אמצעי המדיה ולהעביר מסר ברור על חופש העיתונות.
הקמפיין יצר "מודעות שמדברות לאנשים" בעזרת שילוב בין מודעות פרינט מסורתיות לאחד החידושים הטכנולוגיים הפופולריים כיום - קודים של QR.
מודעות עם תמונותיהם של קדאפי, פוטין ואחמדיניג'אד הופיעו במגזינים והקוראים התבקשו לסרוק את קוד ה-QR ולהניח את הסמארטפון במיקום המסומן (על-פיו של הדיקטטור). לחיצה על כפתור ההפעלה - ובמקום פיו של הדיקטטור מופיע פיו של עיתונאי שמספר על מה שבאמת מתרחש בלוב, רוסיה ואיראן.
טוויט לרודן
ערוץ הטלוויזיה החדשותי המוביל בצרפת, France 24, פועל ב-3 שפות - צרפתית, אנגלית וערבית. בחודשי המהפכה במדינות הערביות זכה הערוץ לחשיפה חסרת תקדים באינטרנט - במיוחד הערוץ בערבית, גם תודות לפעילות הטוויטר הענפה שלו.
הערוץ החליט לפרסם לעולם את התפקיד של טוויטר בסיקור המהפכות, בשמירה על חופש האינפורמציה ובמלחמה ברודנות. בהומאג' מרהיב לציפורים של היצ'קוק, הראה הערוץ בסרטון של שתי דקות את כוחן של הציפורים הכחולות (האייקון של טוויטר) שיכלו לרודנים.
מספיק עם הטלוויזיה
הקמפיין של UNICEF באינדונזיה כיוון למשפחות ולילדים האינדונזים, שצופים בטלוויזיה יותר מ-5 שעות ביום. מטרת הקמפיין הייתה להילחם בתופעה ולהראות להורים ולילדים שאפשר למצוא אלטרנטיבות בריאות ומשעשעות יותר מאשר צפייה בטלוויזיה.
המודעות והסרטים עשו שימוש ברעיון - הבבואה שעל מרקע הטלוויזיה, כשזו מכובה. במודעות ובסרטים רואים את ההשתקפות, על מסך הטלוויזיה הכבויה, של המשפחה משחקת, של הילד הקטן מתאמן בנגינה על כינור ושל הילדים משתוללים בשמחה. הקמפיין כלל 3 סרטונים ו-3 מודעות פרינט.
הכותבת היא מנכ"לית משרד הפרסום גיתם BBDO.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.