כספי כבר יכול לצאת לפנסיה

עמרי כספי לא מרוויח כסף גדול בארה"ב: 1.3 מיליון דולר ברוטו יהיה החוזה שלו בעונה הבאה. רחוק מאוד ממה שהיה יכול לקבל בקבוצות הגדולות באירופה. אבל לעובדה שהוא עומד לפתוח את העונה השלישית שלו ב-NBA יש משמעות גדולה מבחינת העתיד הרחוק שלו: כספי נמצא לא רק בליגה המקצוענית שמשלמת את השכר הממוצע הגבוה בעולם (כ-5.5 מיליון דולר לשחקן), אלא זו שדואגת הכי טוב לעתיד של אלו שבאו לשחק אצלה. ובמילים אחרות: פנסיה.

חוקי הפנסיה הנדיבים ב-NBA קובעים כי כל שחקן שהשלים שלוש שנים בליגה, נכנס אוטומטית לתוכנית הפנסיה שתבטיח לו החל מגיל 62 צ'ק חודשי עבור שירותו ב-NBA. במקרה של כספי, בהנחה שישלים את העונה הקרובה ב-NBA, כשיגיע לגיל פרישה הוא יקבל מדי חודש צ'ק מה-NBA, ובסך הכל 56,988 דולר בכל שנה. מה רע?

הסכום כמובן הולך וגדל עבור כל "שנת שירות", כאשר שחקן שמגיע לעונה ה-11 בליגה מבטיח לעצמו את סכום הפנסיה המקסימלית - 195,000 דולר בשנה. וכל זה ללא קשר לשכר שמרוויחים השחקנים בקבוצות שלהם במהלך הקריירה - שחקן עם משכורת מינימום יקבל את אותה הפנסיה שיקבל קובי בראיינט, שהרוויח השנה 24.8 מיליון דולר בלייקרס.

***

הסיפור של הפנסיה הפך לגורם מאוד משמעותי בשנים האחרונות כששחקנים אמריקנים החלו לעזוב את ה-NBA אחרי עונה או שתיים ולנדוד לאירופה מתוך רצון ליותר דקות משחק ובעיקר כסף. חלק גדול מאותם שחקנים גילו מאוחר יותר שהריצה אחרי כסף זמין היתה טעות, וחלק מהם ניסו לחזור ולהשלים את העונה החסרה. "הם אולי לא מבינים את זה היום, אבל אני במקומם הייתי חוזר להשלים את מה שחסר גם אם הייתי יושב עונה שלמה על הספסל", אומר טים באסט, שחקן ששיחק בשנות ה-70' וה-80' בליגה בראיון ל"ניו יורק טיימס".

ג'י.אר ברמר, שעזב לאירופה אחרי ששוחרר משארלוט בובקאטס ב-2005, הודה כי הוא ניסה לחזור ל-NBA אפילו בשכר מינימום, רק כדי להשלים את השנה החסרה לו כדי לזכות בפנסיה. "אני צריך רק שנה אחת כדי להשלים את מה שחסר לי ולהבטיח שיהיה לי משהו בעתיד, אבל בזמנו כשעזבתי לא יכולתי לוותר על הכסף הגדול שהציעו לי באירופה", הוא אמר.

***

למה מייחסים לדייויד סטרן את ההצלחה הגדולה כל כך בקדנציה הלא נגמרת שלו כקומישינר (22 שנה)? בין היתר כי הוא הקדים את זמנו ואת הליגות האחרות כמעט בכל נושא בעניין של טיפול בשחקנים. אבל גם סטרן יודע שהקרדיט מגיע לארגון השחקנים (NBPA), זה שהוא נאבק בו בימים אלו בניסיון לפתור את המשבר סביב סיום ההסכם הקיבוצי. ארגון השחקנים ב-NBA הוא זה שדאג לשבת לסטרן על הראש כדי שיכניס את החוקים הנוקשים שלא מתירים לקבוצות לחתוך שחקנים, ולזרוק אותם כמו כלבים כפי שעושים בליגות אחרות בארה"ב.

הכוח של הארגון והעובדה שהיום הוא מקבל מנדט מלא מהשחקנים לנהל מלחמת חורמה נגד סטרן, נובע גם מהעובדה שהוא רואה את עצמו כארגון שחקנים שדואג גם לכאלו ששיחקו בליגה לפני 60 שנה. רק לפני ארבע שנים הלכה הליגה של סטרן לאחור והכניסה גם את השחקנים ששיחקו לפני 1965 תחת אותם תנאי פנסיה, כדי לתת להם להזדקן בכבוד. החבר'ה האלו, כששיחקו כשבליגה לא היה כסף, התחילו לקבל מדי חודש צ'קים מה-NBA שהצילו לחלק מהם את החיים. ג'ון אזרסקי, בחור בן 88, ששיחק בבוסטון סלטיקס בשנות ה-40' וה-50' סיפר למגזין ESPN ש"אשתי ואני חיינו מ-1,200 דולר בחודש מהביטוח הלאומי, ונאבקנו, נאבקנו, נאבקנו כדי לשרוד". ואז התחילו להגיע אותם צ'קים.