כל אוהד כדורגל יודע כי בקבוצה שמאמן הפורטוגלי ז'וזה מוריניו משחקים כדורגל פסיבי. כשהוא משחק נגד קבוצות חזקות, מוריניו מאמין בהגנה, והצופים מקבלים כדורגל משעמם, נטול ברק ויוזמה, מה שקרוי בונקר. מנגד יש את מאמן ברצלונה פפ גווארדיולה, המרביץ בחניכיו את השיטה ההתקפית בשילוב משחק שובה עין ולב.
במקרים רבים הממשלה נראית כמשחקת בשיטת מוריניו. זה בולט במיוחד בפרשיות השיט השונות לעזה. כל הזמן אנחנו מתגוננים. מולנו עומדות כמה קבוצות של שמאלנים סהרורים, הרוכשים ספינה או שתיים, ואנחנו מיד נכנסים לכוננות - הגנתית. מעסיקים את חיל הים באימונים של עצירת ספינות בים, מכנסים את השרים כדי לגבש דפוסי פעולה - שהם תמיד הגנתיים.
איפה המשט הישראלי?
איפה המשט הישראלי? אם כמה שמאלנים סהרורים מסוגלים לארגן משט, למה אנחנו לא יכולים לפגוש אותם עם משט משלנו? אני לא מתכוון למשט רשמי של מדינת ישראל, מהלך כזה אינו צריך להיות של מדינה.
אבל חסרים ארגונים יהודיים שיהיו מוכנים לעשות משהו? ואיפה הסהרורים הימניים שלנו? אי אפשר לשסות אותם בסהרורי השמאל? העניין הוא לארגן פעולות התקפיות כאלה, ויש כל כך הרבה ארגונים שאפשר לעשות זאת באמצעותם.
כך גם בעניין גלעד שליט. כל הזמן מוחים ומפגינים - אצלנו. מול בית ראש הממשלה, מול הכנסת. אבל הרי בשורה התחתונה גלעד לא מוחזק במקומות האלה. ובכלל לא ברור שהמפתח לשחרור גלעד נמצא בידי הממשלה, כי לא בטוח שיש הצעה בעולם שהחמאס יהיה מוכן לקבלה.
צינוק מול האו"ם, למשל
החמאס, למשל, מסרב בשיטתיות לבקשות הצלב האדום לראות את גלעד. אז מה קרה? - כלום. למה לא קמה צעקה גדולה על הפסיביות של הצלב האדום? למה לא התארגנו הפגנות ומחאות נגד ארגון זה, וגם נגד האו"ם, בדרישה שיוקיעו את החמאס על התנהגותו הברברית? מה רע בלהפגין מול משרדי הצלב האדום והאו"ם? ואם כבר צינוק, לא יותר יעיל להקימו מול המקומות הללו? ולהכניס לתוכו, למשל, את ראש הממשלה?
אי אפשר כל הזמן להפגין בבית, כי מזה לא יוצא הרבה, ולא בטוח שזו הכתובת הנכונה. יש לצאת להתקפה, לשבש את מהלכי האויבים והמתנגדים, להביך אותם קבל עולם, להטריד את מנוחת מנהיגי העולם. כפי שהם עושים לנו. לאחרונה ביקר כאן המאמן גווארדיולה, חבל שלא לקחו אותו לכמה אימונים לממשלה ולעומד בראשה.
לבטל מיד את האיום
אם כבר יוצאים למתקפה, רצוי שזה יהיה נגד המטרה הנכונה. "השתתפות במשט עלולה להוביל למניעת כניסה לישראל למשך עשר שנים". האיום הזה אינו מופנה אל משתתפי המשט הצפוי, אלא לעיתונאים זרים.
האדם החתום עליו הוא מנהל לשכת העיתונות אורן הלמן, שכישוריו אינם כוללים הכרת חובות העיתונאי לדווח. בכל מקרה, יש לבטל את האיום הטיפשי והמזיק הזה - ללא דיחוי, ולא יזיק גם להתנצל עליו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
