תאגידי המים: "השלטון המקומי הוביל קמפיין שקרי ומבזה"

העימות המתמשך בין מרכז השלטון המקומי לבין תאגידי המים הגיע גם אל חדרי הדיונים של הכנס השנתי, הרביעי במספר של תאגידי המים והביוב המתקיים בים המלח. כך, במסגרת של מושב מיוחד שהתקיים אמש (ב') ודן במורכבות הקשר שבין תאגידי המים לבין הרשויות המקומיות, הטיח הממונה על התאגידים מטעם רשות המים, ישראל עינב, בנציג השלטון המקומי, ראש עיריית קריית-אונו, יוסי נשרי: "אתם הובלתם נגדנו קמפיין שקרי ומבזה. אתם טוענים כל הזמן שהתאגידים הם שגורמים לבזבוז של כספים כשלמעשה, מי שמבזבז כאן את הכסף הן הרשויות עצמן. מדוע אתם רוצים להקים תאגיד מים לכל עיר במקום שיהיו בכל הארץ 10 תאגידים בלבד ובכך תחסכו המון כסף? אתם פשוט משטים בציבור, משכרים אותו על גבנו".

מקהל של עשרות מנכ"לים ובכירים בתאגידי מים עלו כלפי נציג מרכז השלטון המקומי עקיצות ודברי ביקורת קשים, נשרי עצמו אמר כי נכנס אל גוב האריות בידיעה ובהכרה מלאה. עינב, המשיך לתקוף: "מאז שהוקמו, תאגידי המים השקיעו בחידוש של תשתיות בכל המדינה פי שלושה מאשר אתם השקעתם, בשלטון המקומי במשך עשרות שנים. 80% ממוני המים שנמצאו בבאר שבע היו מקולקלים, לא ברי שימוש והתאגיד המקומי היה צריך להחליף אותם תוך השקעה של כסף רב",הוסיף עינב וכדי להמחיש את טענותיו, הקרין על שני מסכי ענק באולם הכנס תצלום של צינור מעוקם, חלוד ומחורר, שהוצא מן האדמה במסגרת חידוש של צנרת באחת מערי הצפון: "זה צינור שהיה אמור להוביל מים אל התושבים ולא תוחזק במשך עשרות שנים", הטיח בנשרי.

נשרי מצדו הודיע כי בראשית השבוע הוא עתיד לחתום בשם מרכז השלטון המקומי על הסכם עם האוצר, זאת בתום הדיונים שקיים למען הסדרת מעמד התאגידים הממונה על התקציבים, אודי ניסן. לדברי נשרי, ההסכם שעתיד להיחתם מגלם את הצלחת המאבק כביכול של הרשויות המקומיות בתאגידי המים: "בתוקף ההסכם הזה, ראשי הרשויות המקומיות יכהנו כיושבי ראש הדירקטוריונים של התאגידים; הגבייה של חובות המים מהתושבים תיעשה בידי הרשויות המקומיות ולא בידי התאגידים ומשרדי התאגידים יפעלו מתוך בנייני העיריות". עינב הצהיר מצדו כי יתנגד בתוקף להסכם המתהווה, אותו הגדיר "כניסיון להחזיר את משק המים בישראל לאחור" והבהיר כי לא יחתום עליו כי "יש קווים אדומים".

המתח המתוקשר בין התאגידים לבין השלטון המקומי תפס מקום מרכזי בשיח שהתנהל במושבי הכנס. כך, שר הפנים, אלי ישי, שלפני מספר חודשים הודיע לראשי הרשויות המקומיות שמסרבים להקים בתחומם תאגידי מים כי יפעל לפטור אותם מחובה זו, לא הגיע אל הכנס למרות שהוזמן אליו. עם זאת, אתמול, ישי דווקא הסתובב באזור ים המלח ונלווה לסיורו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו בעין בוקק: "אני מעריך שהיו לו חששות לבוא לכאן ולהתמודד עם השאלות שיש לאנשי הפורום הזה. אני לא מבין כיצד הוא, כשר בממשלת ישראל פועל בניגוד להחלטות הממשלה, שכן היא שהחליטה על הרפורמה שבמסגרתה הוקמו תאגידי המים", אמר מנכ"ל התאגיד מיתב מפתח תקווה, חנוך מילוא.

בלשכתו של ישי אמרו ל"גלובס" כי הוא נאלץ להיעדר מהכנס בשל אילוצים של לוחות זמנים. בסביבתו הבהירו כי עם זאת, עמדתו של ישי נגד התאגידים לא השתנתה וכי הוא פועל לפטור רשויות מקומיות מהחובה להתאגד- "בכל הכח", כהגדרת אחד ממקורביו.

לעומתו, שר התשתיות הלאומיות, עוזי לנדאו הגיע מוקדם יותר היום ונתן למנכ"לי התאגידים רוח גבית, על רקע האווירה הציבורית הקשה כלפיהם: "אתם החיילים של רשות המים- לטוב ולרע ונמצאים בחזית של המהפכה בתחום המים בישראל", אמר. לנדאו אמר כי בזכות שורה של מהלכים שהוביל בשנתיים האחרונות, ניתן יהיה להתפיל בתוך כ- 3 שנים כמויות מים שיספיקו לשקם את האקוויפרים, בהם חסרים בין מיליארד ל- 2 מיליארד מ"ק של מים: "מצב כזה יביא לשיפור איכות המים בישראל ויאפשר לנו גם למנוע מצבים שבהם המדינה תדרוש מחקלאים לנקוט בצעדים קיצוניים, כמו כריתת עצים ועקירת מטעים. פשוט כואב שאנשים שעמלו במשך שנים על דבר- נאלצים לגדוע אותו. עלינו כממשלה לעשות כל מאמץ כדי לא להגיע לשם", אמר.

כך, במסגרת הכנס בחר פורום מנכ"לים התאגידים במשה אשכנזי, מנכ"ל תאגיד מי-לוד לתפקיד יו"ר פורום התאגידים במקום דוד קוכמייסטר שכיהן בתפקיד במהלך השנתיים האחרונות. קוכמייסטר משמש במקביל כמנכ"ל תאגיד הגיחון בירושלים, הנחשב לתאגיד המים הגדול ביותר בארץ.

אושר בכנסת: המבקר יוכל לבדוק את תאגידי המים

לרשימת הגופים המבוקרים בידי מבקר המדינה יצטרפו בקרוב גם תאגידי המים, לאחר שמליאת הכנסת אישרה בראשית השבוע את הצעת ההחלטה שהגיש לה יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ יואל חסון. על-פי ההצעה, למבקר המדינה תהיה הסמכות לבדוק את התנהלות תאגידי המים וזאת, על-פי התלונות שיגיעו אליו מצד אזרחים שהם מקבלי השירות מצד התאגידים. בוועדה לביקורת המדינה נימקו את הצורך בבקרה זו, בכך שלתאגידים אין למעשה מתחרים.

בהצעת ההחלטה שהעלתה וועדת הביקורת למליאה נאמר כי מטרת הפעילות של תאגידי המים- ציבורית וחיונית במהותה ונועדה לספק לתושבי הערים מים ולסלק ביוב. חסון: "יש לזכור שכל תאגיד כזה מהווה למעשה מונופול בתחום הרשות שבה הוא פועל ולצרכנים אין אפשרות לבחור בספק אחר".

בדיון שקיימה וועדת הביקורת, לפני שבועות אחדים נאמר עוד כי "העמדת התאגידים לביקורת של משרד מבקר המדינה תגביר את השקיפות בפעילותם, תייעל את תפקודם ותביא לשינויים חיוביים ברמת האמון הציבורי בהם".

ברחבי הארץ 54 תאגידי מים שמספקים שירותים מים וביוב שניתנו בעבר בידי הרשויות המקומיות וזאת, במסגרת רפורמה מקיפה בתחום המים. לדברי יו"ר וועדת הביקורת, חסון "למרות שתאגידי המים הם לכאורה תאגידים פרטיים, יש אינטרס ציבורי מבוהק שעימדו לביקורת של מבקר המדינה. באחרונה נתגלו ליקויים רבים בתפקודם של תאגידים ורק ביקורת חיצונית של מבקר המדינה תצליח לחשוף ליקויים אלה בזמן אמת ולהוביל לרפורמה בתאגידי המים. האזרח כיום לא מקבל את השירות הטוב ביותר שהוא זכאי לו ומבקר המדינה יבדוק בדיוק למה".