ביס במקום נשיקה

"יומני הערפד", עונה שנייה, יום ג' 20:30, "הוט 3"

אני חייב להודות שאיני מחסידי הז'אנר, ויש לי אפילו סיבה טובה לכך: הסרט המפחיד הראשון שראיתי בימי חיי נקרא "יללת הדמים" בסינמטק בחיפה. חלקים מהסרט כללו סצנות מין די נועזות, ומאז אני מפחד מאנשי זאב ומנשים במידה שווה, רק שאנשי זאב עוד לא יצא לי לפגוש מספיק. הגברת קיפניס לעומתי, רק תן לה להירדם מול סרט שכולל רוצחים פסיכופטים במיוחד, והיא תשקע מיד בשנת לילה עריבה.

אני מעדיף בינתיים לראות את "חדשות הספורט" בסלון, ואחר כך יכול להיכנס למיטה בשלווה ששמורה רק למי שיודע שהאישה שלצידו עלולה, בהשפעת התכנים שאליהם היא נחשפת לפני השינה, להפוך לזומבית קטלנית (גם כשהיא ערה היא לא פראיירית). הילדים, לעומת זאת, חולים על ערפדים. כלומר - לא הילדים שלי: הפחדנים הקטנים נבהלים אפילו כשמר קראב צועק על בובספוג, אבל כנראה שיש ילדים שאוהבים ערפדים, אחרת אי אפשר להסביר את הפופולריות העצומה של הז'אנר.

רק לצורך הביקורת הזאת, חיפשתי כמה מהעונה הקודמת לצפייה, ונתקלתי בכמות "לינקים" להורדות פיראטיות ששמורה רק לנושאים שמעניינים בני 16. אז הנה מה שהילדים שלכם אוהבים: בעיירה שלווה ובדיונית בשם מיסטיק פולז, חיים להם בנחת חבורה של נערים, כמו למשל אלנה גילברט שאיבדה את הוריה בתאונת דרכים ומאוהבת בערפד סטפן סלבטור.

לסטפן יש גם אח, ערפד גם הוא (כנראה עניין משפחתי) אבל קצת פחות אנושי, עד שגם הוא מתאהב. בנוסף אתם מוזמנים להכיר את בוני המכשפה, טיילר איש הזאב וגם את קת'רין, דמות מעברם של האחים סלבטור שחוזרת לפתע לחייהם. הייתי רוצה לכתוב כאן שזה מפחיד נורא, אבל למרות שפה ושם צריך לצלוח נהרות של דם, מדובר - האמינו או לא, בסדרת נעורים די חביבה, מהסוג של "אני אוהב/ת אותך", שבמקום נשיקה נגמרת בביס קטן בצוואר.

נשוי למאפיה

"סינטרה" חלק 1, יום ג' 23:10, ערוץ 8 (הוט)

הסיבה שבגללה לפעמים דברים נראים טובים מדי מכדי להיות אמיתיים, היא שלפעמים הם באמת כאלה... פרנק סינטרה למשל, היה האיש שהיה לו הכול: קודם כל הקול, אחר כך ההצלחה, הכסף, הנשים - שהיו חלק חשוב מחייו. אבל מה עמד באמת מאחורי סוד הצלחתו?

חלק מרכזי כמובן הוא כישרונו - את זה אפילו תחקירים היסטוריים מאוחרים לא ייקחו ממנו. אבל לרגעים נראה דיוקנו של סינטרה בסרט התיעודי המעניין הזה, כמעין דמות של גיבור אפל שעשה עסקה עם השטן, או במקרה הפרטי שלו - עם המאפיה.

רפובליקני קשוח

תחקירים העלו שהמאפיה הייתה מעורבת הנקודות מפתח רבות בקריירה המפוארת של הזמר, אחד האייקונים הגבריים הקלאסיים (מה עוד אפשר להגיד על בעל הקאזינו שבו נראתה מרלין מונרו בפעם האחרונה בחייה?), אבל נדמה כי הפיתויים שהציב העולם התחתון בפניו, היו רק הטריגר למהפך לא חיובי שעבר על האיש: הומניסט דמוקרט שהיה לרפובליקני קשוח. לא שזה פשע כמובן להיות רפובליקני, אבל נדמה שאצל סינטרה הקצינו דעותיו הפוליטיות ככל שנפשו הלכה והושחתה מבפנים. מעניין לראות.