בכיכר סינטגמה הדיווחים על הפגנות די רחוקים מהמציאות

בדומה להרבה דברים אחרים ביוון, גם בכיכר סינטגמה מול הפרלמנט, שבה מתרחשת המחאה העיקרית נגד תוכנית הצנע של ממשלת פפנדריאו בגיבוי הבינלאומי, הדיווחים על ההפגנות די רחוקים מהמציאות. בשעת צהריים היום, כשעתיים אחרי תחילת הדיון בפרלמנט, הגיעו לכיכר כמה עשרות אלפי מפגינים צעקניים במצב רוח טוב למדי, כשהם נושאים את כרזות הבד הענקיות המסורתיות לרוחב כל הכביש. לפני כל גדוד מפגינים צועד נושא מגאפון שאחראי לתוכן הסיסמאות, שרובן לא היו מופיעות בסרט הוליוודי. הנה דוגמה אופיינית: "פנגלוס החזיר (סגנו השמנמן של פפנדריאו), אותך נסרס והפשיזם לא יעבור".

הגדודים המאורגנים מונים כמה מאות מפגינים, רובם צעירים וסטודנטים וחלקם פעילים מבוגרים בעלי ותק בעניינים כגון אלו. הקומוניסטים בולטים בזעקותיהם ובדגליהם האדומים. החטיבות הגדולות ביותר הן של מפגיני איגוד עובדי המגזר הציבורי, פמה. עד הצהריים לא הייתה אווירת חוליגניזם. הפעילים הקומוניסטים בחזית הכיכר היו חייכנים ומלאי רצון טוב. הסיסמא היחידה באותיות לטיניות בכיכר הייתה שלהם: "הפשיזם לא יעבור", סיסמתה של המנהיגה הקומוניסטית האגדית לה פסיונריה במלחמת האזרחים הספרדית. ה"פשיסטים" שניצבו מולם היו כמה עשרות שוטרים מאחורי מגינים פלסטיים אלגנטיים, שניצבו במרחק ביטחון של עשרות מטרים.

זו אינה נימת הדיון הציבורי העיקרי ביוון בעד ונגד הצנע הכפוי, אבל זו נימה של שוליים בולטים למדי שנחשבים אמנם לסהרוריים. כמה סטודנטים ששוחחתי איתם הצביעו באצבעם על מצחם למראה המפגינים. ביחד עם תיאוריות הקונספירציה שנפוצות כאן מאוד, הלחץ הפסיכולוגי על הפוליטיקאים הוא אדיר.

בכיכר מחולקות לעוברים ושבים תגיות שעליהן מופיע המספר "300" בגדול. הכוונה היא, הסבירו לי המפגינים, לקרב המפורסם של ליאונידאס הספרטני שחסם עם קומץ לוחמיו את הצבא הפרסי האדיר במעבר תירמופיליי לפני 2500 שנה בערך. מיהם הפרסים המודרניים? הגרמנים והצפון-אירופים, כמובן.

ההצבעות - הערב ומחר

רגע האמת של יוון ושל מרחב האירו מגיע היום ומחר (ג'-ד'), כאשר הפרלמנט היווני יצביע על חבילת צעדי צנע תקציביים רביעית שראש הממשלה המותקף מכל הכיוונים, יורגוס פפנדריאו, דורש להעביר כתנאי לקבלת המנה הבאה של הסיוע הבינלאומי לארצו עד 15 ביולי. ללא אישור תיכנס יוון לחדלות פירעון, שתשליך על עתיד כל מרחב האירו ועל שוקי ההון ברחבי העולם.

מפלגת השלטון של פפנדריאו, פאסוק, נהנתה הבוקר (ג') מרוב זעום של 154 צירים בלבד בפרלמנט המונה 300 צירים, כאשר כמה צירים לא התחייבו לתמוך בתוכנית בתום הדיון עליה.

שני פרשנים פוליטיים בכירים בתקשורת היוונית שאיתם שוחחנו אמש התקשו לחזות את תוצאות ההצבעה. אחד מהם, עיתונאי ותיק ביומון "טו וימה" הנחשב למקורב יחסית לממשלה, העריך שהפחד ינצח בכל זאת את האופוזיציה לצעדי הצנע, שמתוארים בתקשורת היוונית כמזימה צפון-אירופית לחסל את יוון. החשש אינו רק מפני המיתון העמוק, אלא גם מפני תרחיש של כאוס, שעלול להוליד התרופפות של הדמוקרטיה ומעבר לדיקטטורה פוליטית. במאה ה-20 היו לכך לפחות שני תקדימים ביוון.

בינתיים מתברר והולך ששום דבר ביוון אינו מה שהוא נראה, אפילו לא השביתה הכללית, הרביעית במספר. בניגוד לפרסומים, רכבת המטרו פועלת, למשל. בעלי העסקים עומדים בפתח חנויותיהם והרחובות עדיין סואנים. אי-אפשר לקחת מהרוב הגדול של היוונים את מזגם הנוח והנעים ואת שמחת החיים, אפילו לא במיתון כלכלי ללא שיפור בעתיד הנראה לעין.

מה מתכננת הממשלה?

חבילת צעדי הצנע האחרונה של הממשלה, שאין הרבה יוונים שמאמינים ביכולת היישום שלה, שווה יותר מ-28 מיליארד אירו (49 מיליארד דולר) לשנים 2011-2015. רק השנה היא כוללת קיצוצי הוצאה דרקוניים במושגים יווניים בסך 6.4 מיליארד אירו, כולל הפחתת ההצטיידות הצבאית ופיטורי עובדי מדינה - יש המדברים על 250,000 מפוטרים עד 2015.

המטרה היא לצמצם את הגירעון התקציבי בצורה דרסטית, מ-10.5% מהתמ"ג בשנה שעברה (וכ-15% מהתמ"ג ב-2008, שלגביה דיווחה הממשלה הקודמת על 6% בלבד) ל-1.1% ב-2015.

מלבד זאת מתכננת הממשלה להפריט באופן חלקי או מלאה שורת נכסי מדינה, בתוכם "פרות קדושות" כמו חברות הטלקום והחשמל, כדי לצמצם את החוב הציבורי שהיקפו הנוכחי 350 מיליארד אירו או 150% תמ"ג.

ללא הרפורמות הללו, החוב היווני צפוי לעלות על 500 מיליארד אירו בשנת 2015 לפי תחזית האוצר היווני, כולל כמובן הלוואות החירום שהממשלה מקבלת מהאיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית.

רוב היוונים השחוקים מן הדיבורים על המיתון והצנע (להוציא הגרעין המסורתי הקשה של הקומוניסטים שמונים עדיין 21 צירים בפרלמנט, ודובריהם הלהיטו אמש את הרוחות בכיכר סינטגמה) מודים בחפץ לב שהמגזר הציבורי שלהם הוא ענק שמן שרוכב על גב מגזר פרטי אנורקטי.

שכר ממוצע של עובד מתחיל במגזר הפרטי עלול להסתכם ב-800 אירו בחודש, כ-4,000 שקל, אם הוא היה בר מזל והשיג עבודה - האבטלה בקרב הצעירים עולה על 40%. וכמה מקבל פנסיונר במגזר הציבורי? 3,800 אירו במקרה של מזכירה חצי-בכירה לשעבר בחברת החשמל, שפרשה לגמלאות בגיל 47. יש ביוון גם גמלאים בגיל 33, בעיקר יוצאי צבא, שנהנים מהכנסה כזו.

הסיפור החביב על העיתונאים שעימם שוחחתי הוא על הפרופסורים הלא-מאוגדים באוניברסיטאות, שמרוויחים הרבה פחות מעובדות הניקיון המאוגדות. בקרוב, אומר ז'אן כהן, עיתונאי מקומי ותיק וישראלי (קול ישראל), הפרופסורים יתנהגו כמו במצרים: יקנו שתי עגבניות ומלפפון לשבוע, ויציעו לסטודנטים את מרכולתם אחרי ההרצאות.