"היוונים הם בעלי פוטנציאל בלתי נדלה להרס עצמי"

דיפלומט אירופי בכיר שהכרתי בתל-אביב הזדקן מאוד מאז שהועבר לאתונה. בימים רגישים כאלו, הוא מבקש לא לציין מאיזו מדינה הוא ובוודאי לא את שמו. הוא נשאר דיפלומט מקצועי בעל הופעה מרשימה, אך כבר אינו נראה צעיר מגילו. הגורם להזדקנות הזו הוא יוון, ללא ספק.

"היוונים הם בעלי פוטנציאל בלתי נדלה להרס עצמי", הוא מקונן בנימוס. הגעגועים שלו לתל-אביב כוללים אפילו את האוכל ובוודאי את השגרה השקטה והשלווה. באתונה הוא אינו מעז לנהוג במכונית בעלת לוחות רישוי של האיחוד האירופי. בסלוניקי כבר הוצת רכב כזה, והיו כנראה עוד כמה מקרים כאלו.

"היוונים הם עם של תיאוריות קונספירציה", אומר הדיפלומט. בעבר, האשמים בבעיות שלהם היו האמריקנים. כעת הגיע תורם של הצפון-אירופים בכלל והגרמנים בפרט. אפילו נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, זכה באחרונה לכבוד המפוקפק של אזכור שמו כ"נאצי חדש" באחת הסיסמאות שפרוסות לרוחב כיכר סינטגמה ("החוקה") מול ארמון הפרלמנט היווני, מוקד המחאה נגד תוכניות הצנע.

הם מומחים בהרס עצמי. כולם אשמים במצבם, בייחוד אלו שתורמים הכי הרבה לתוכניות החילוץ הפיננסי שלהם. אי-אפשר להתחיל להשוות את ההיגיון הישראלי לטירוף היווני. ישראל צומחת, ויכולה להרשות לעצמה מגזר ציבורי קצת מנופח. הם ממשיכים להתווכח איך לנהל את ההפרטה. בחברת החשמל הם רוצים לרדת מ-51% אחזקה של המדינה ל-34%, כאילו שיש להם הלוקסוס הזה. הרי הם פושטי רגל ויד.

אין הפרטה אמיתית. המדינה תמיד תחזיק בגרעין השליטה, אפילו אם יהיה 15% או 20% בלבד. היא מקבלת את ה"שותפות בהחלטות האסטרטגיות". התייעלות? חלילה וחס. האיגודים הם המדינה והם ימנעו התייעלות.

מגזר ציבורי מנופח

המגזר הציבורי מנופח בצורה חסרת תקנה. הבסיס היצרני הפרטי הצטמק מאז הכניסה למרחב האירו. הספרדים הביאו לעולם את רשת האופנה המצליחה זארה. ליוונים אין משהו שמזכיר את זארה למכור לעולם. יש להם עודף כוח עבודה של 50% בחישוב שמרני במגזר הציבורי שלהם, והיעילות יורדת בטור חשבונאי עם כל עובד מיותר.

שר יווני אינו שר, הוא מיקרו-מנהל. אין לו עוזרים שכפופים למרותו. הוא אישית מטפל בכל בעיה, וכמובן אינו יכול לטפל בכל הבעיות. אחד הנושאים שאנחנו מטפלים בהם, אומר הדיפלומט, הוא החובות של הסקטור הציבורי היווני לספקים באירופה. תרופות, תחזוקת המתקנים האולימפיים ועוד ועוד. אין עם מי לדבר.

גם אם היוונים ירצו להעמיק ברצינות את גביית המס, המנגנון לכך פשוט לא קיים. הוא מושחת מהיסוד. מפקח המס מפחית את השומה ומקבל את הנתח שלו בהתאמה. העלמת מס היא תופעה אוניברסלית. מצמצמים אותה על-ידי הכבדת הסיכונים שלה. ביוון אין סיכון בהעלמת מס, זו מסורת מכובדת. איש לא נענש עליה ועל השחיתות.

יורגוס פפנדריאו, ראש הממשלה, ניצח בבחירות של אוקטובר 2009 מפני שהוא השמיע את הסיסמה המפורסמת שהפכה מאז למשל ושנינה: "יש לנו כסף לכל דבר". הוא אפילו הבטיח להלאים שוב את חברת הטלקום OTE שהופרטה בחלקה.

שר האוצר החדש, אבנגלוס וניזלוס, הגיע ללוקסמבורג כדי להסביר לעמיתיו במרחב האירו שאין להם ברירה אלא לחלץ את יוון ואת עצמם. "זו הכרת התודה היוונית", מסכם הדיפלומט. הוא חושב שיישאר היום בבית. בשביתה הכללית שעברה, ב-15 בחודש, הוא הצליח לחזור הביתה אחרי חמש שעות על הכביש.