מוות לרשומה הרפואית האישית? לא כל-כך מהר

החלום שלפיו כל אדם ירכז באינטרנט בצורה מאובטחת את המידע הרפואי שלו, הולך ומתרחק. ענקית האינטרנט גוגל, שהייתה אחת החלוצות של התחום ושקשרה כתרים למהפכה שהוא אמור לבצע בעולם הרפואי, הפסיקה להפעיל את שירות Google Health, שירות רשומה רפואית אישית.

החברה מסרה כי השירות לא הצליח משום שלא משך מספיק משתמשים ולא עניין את כלל הציבור, אלא בעיקר גולשים עם אוריינטציה טכנולוגית.

שני אתרים אחרים המציעים שירות דומה - HealthVault של מיקרוסופט ו-Dossia העצמאי - ממשיכים לפעול, אם כי בינתיים רוב הצרכנים מנהלים את התיקים הרפואיים שלהם בשיטה הקלאסית - אוגדני נייר.

HealthVault, כמו גוגל הלת', הוא אתר בניהול אישי של החולה. דוסיה מקבל את המידע שלו ממקומות העבודה שבארה"ב הם האחראים על ביטוחי הבריאות של הציבור.

סגירת השירות של גוגל מעלה שאלות לגבי עתיד ניהול המידע הרפואי שלנו. שהרי אם גוגל, מנהלת המידע הגדולה בעולם, לא מתאימה לנהל אותו - אז מי כן?

שאלה נוספת היא מדוע השירות הזה של גוגל כשל דווקא בתקופה שבה יישומים בריאותיים לוהטים ביותר בטלפונים הסלולריים, בטאבלטים וברשתות החברתיות, ואתרי בריאות הם בין מובילי התנועה ברשת. התחושה היא שהצרכנים היו מעוניינים דווקא בממשק של בריאות-מחשב-סלולרי, אז למה לא דרך גוגל?

נראה שהתשובה לכך טמונה בשאלת האחריות. עד שגורם ריכוזי - כמו ממשלות או חברות ביטוח - לא ייקח על כך אחריות, יהיה קשה לרשומה הרפואית האישית להתרומם. אלא אם כמו באפליקציות הסלולריות, היא תהיה מתגמלת ומהנה.

ישראל מתקדמת

רשומה רפואית אישית היא אתר אישי שבו מרוכז כל המידע הבריאותי של חולה אחד והיא אחד המונחים החמים ביותר בשוק מחשוב הבריאות. הממשל האמריקני, בראשות ברק אובמה, מציע תמריצים למחשוב מערכות הבריאות, ובין היתר למחשוב הקליניקות הפרטיות עד 2019. מי שלא ימוחשב - ייקנס.

בישראל המצב יחסית מתקדם. רובנו מכירים כבר היום מצב שבו אנחנו מגיעים אל הרופא בקופ"ח, והוא פותח קובץ ובו תוצאות כל הבדיקות שביצענו ותיעוד הביקורים האחרונים והתרופות הנצרכות. אם בית החולים שייך לקופה, גם המידע שממנו מוזן באופן אוטומטי. המצב הזה הוא נדיר בעולם.

ישראל מתקדמת משתי סיבות: האחת, היא השימוש במספרי זהות שמזהים את האזרחים באופן חד-ערכי והשנייה היא שקופות החולים שלנו הן מעטות וריכוזיות.

ברוב מדינות העולם, אנשים מטופלים במגוון של קליניקות ומוסדות רפואיים שאין ביניהם קשר, ואף נתון לא מאפשר לחבר אוטומטית ללא טעויות קריטיות בין הרשומה של אותו האדם הנוצרת בקליניקות שונות.

ולכן הכול חוזר לשאלת האחריות - נראה אך הגיוני שהחולה ינהל את הרשומה עבור עצמו. גוגל הציעה לחולים להקליד בעצמם את הנתונים לאתר מאובטח, כשהמטרה הייתה בהמשך ליצור שיתופי פעולה עם כל הקליניקות הרפואיות אשר יוכלו להעלות את המידע עבור החולה המטופל אצלם באופן אוטומטי, כשיקבלו את רשותו.

"גוגל לא יצרה קשר חזק מספיק עם הקליניקות הרפואיות", אומר ד"ר בני זאבי, שותף לתחום מדעי החיים בקרן תמיר פישמן DFJ. טליה מירון-שץ, ראש המכון לחקר קבלת החלטות רפואיות בקריה האקדמית אונו, מרצה בבית הספר למנהל עסקים וורטון ומנכ"לית CureMyWay, מוסיפה ש"הסיבה שמערכת הרשומה הרפואית בישראל מצליחה היא שלא נדרש מהצרכן שום צעד אקטיבי. נראה, כי הצרכנים שניגשו להשתמש בשירות של גוגל, לא הצליחו לראות בכך תועלת מיידית, ולכן עם הזמן איבדו מוטיבציה".

מירון-שץ מציינת, כי מוטיבציה היא אחד המשתנים החשובים בהתנהגות בריאותית. הרי אנשים גם לא תמיד מתעמלים ואינם בהכרח מקפידים ליטול תרופות - אף שהם יודעים כי בריאותם תלויה בכך. "אז מדוע שנצפה מהם כי יתאמצו לארגן את המידע הבריאותי שלהם ברשת, במקום פשוט לתייק אותו בקלסר?" היא תוהה.

הצרכנים דווקא מוכנים להשקיע זמן ומרץ בתחזוק של המידע באפליקציות ספורט כמו RunKeeper, Endomondo, או CardioTrainer. "התגמול בהשקעה באפליקציות הללו מיידי", היא אומרת, "האצנים רואים גרפים של שיפור, מקבלים מידע על מסלולים ויכולים לשתף חברים בתוכניות ובהישגים. הדבר הכי חשוב בעידוד שינוי התנהגות הוא 'תעשה את זה כיף'". זאבי מסכים, ואומר כי, "כדי להצליח במיזם צריך להביא לחולים ערך. גוגל לא התחברה מספיק לרופאים ולבתי החולים, וגם לא לאפליקציות הלייף-סטייל".

סומכים על תיקיית הנייר

אז גוגל תלתה את האשם בצרכנים, אבל לא מן הנמנע שהבעיות בפלטפורמה שהיא יצרה גם גרמו להסתייגות. בפלטפורמה מבוססת צרכן, אמינות הנתונים עלולה להיות שנויה במחלוקת על-ידי הרופאים. "האם הרופאים מרגישים נוח לסמוך על תיק נתונים שהוקלד על-ידי טליה? אולי טעיתי? אולי קישטתי נתונים כדי לא להתמודד עם האמת?", אומרת מירון-שץ.

הבעיה השנייה היא הפרטיות. גוגל מצליחה למשוך אש בכל מה שקשור בנושא. לדברי מירון-שץ, מחקר שבו הייתה שותפה באחרונה, הראה כי כשזה מגיע לפרטיות - אנשים עדיין סומכים יותר על תיקיית הנייר הישנה והטובה.

ניתוח כזה אינו מבשר טובות לאפליקציית הבריאות של מיקרוסופט, אך מחזק את השירות של דוסיה, משום שאצלה איסוף המידע אינו תלוי בצרכנים.

עם זאת, ייתכן שבשל דרישות הפרטיות והסטנדרטיזציה הגבוהות של התחום, הרשומה המנצחת תהיה זו שמונחתת מלמעלה, מהממשלה - רשומה אחת שכולם מחויבים להשתמש בה.

ייתכן שהצרכנים הבינו שבעתיד תהיה רשומה כזו, ולכן העדיפו להמתין ולא להתאמץ על בניית תיק ממוחשב בעצמם.