חלק מביצי הזהב של ביוליין נמצא בסל השותפה - איקריה

התחלה הייתה מבטיחה. חברת ביוליין , הנסחרת היום בתל אביב לפי שווי של 185 מיליון שקל, ביצעה שתי עסקאות רישוי על שני המוצרים היחידים שלה שהיו באותה עת בניסויים קליניים, בהיקף ראשוני של עשרות מיליוני דולרים, ובפוטנציאל לעוד עשרות מיליוני דולרים.

עסקאות רישוי הן חלק בלתי נפרד מעולם פיתוח התרופות, אך כששמים את ביצי הזהב בסל של מישהו אחר, הופכים תלויים בו. כשמדובר בחברות שאינן ענקיות תרופות, כמו אלה שבהן בחרה ביוליין - זהות השותף הופכת קריטית.

כך, העסקה עם חברת Cypress למסחור התרופה לסכיזופרניה, המוצר המתקדם מבין השניים, לא התקדמה כמתוכנן, ובסופו התרופה חזרה לידי ביוליין, שממשיכה לפתח אותה בעצמה.

העסקה השנייה, סביב המוצר לתחום הלב עם חברת Ikaria הפרטית, היא כעת שותפות הפיתוח המובילה של ביוליין, והיא תלויה בה יותר מאי פעם. ביוליין, המנוהלת על-ידי ד"ר כינרת סוויצקי, מכרה את הרישיון למוצר ה-BL1040 לאיקריה ב-7 מיליון דולר במזומן, ועד 285 מיליון דולר - בהתאם לעמידה באבני דרך.

גם איקריה, כמו סייפרס, אינה אחת מענקיות הפארמה המוכרות למשקיע הישראלי, אלא חברה בינונית בגודלה, ולכן חלק ממשקיעי ביוליין קיבלו את העסקה ברגשות מעורבים.

אלא שאיקריה רחוקה מלהיות סייפרס, שכן היא חברה מבוססת עם חזון ברור, שלא נראה כי היא עומדת בפני שינויים אסטרטגיים מפתיעים בקרוב.

"יש לנו מספיק כסף"

המוצר של ביוליין ללב מוזרק לגוף מיד לאחר התקף לב, כדי לתמוך בקירות הלב ולמנוע את היחלשותם. המוצר, שהומצא על-ידי פרופ' סמדר כהן מאוניברסיטת בן-גוריון, הוא פולימר המופק מאצות, שמתגבש רק במגע עם סידן, שבהתקף לב משתחרר לרקמה רק מן התאים בלב.

"המוצר לא נכנס לתאי הגוף, ולכן הוא מפותח ויאושר במסגרת היחידה למכשור רפואי של ה-FDA (רשות המזון והתרופות של ארה"ב) ולא כתרופה", אומר בראיון בלעדי ל"גלובס" פרופ' דאגלס גרין, סגן נשיא למו"פ באיקריה, בעת ביקורו בישראל באחרונה. "עם זאת, זהו חומר זר המוזרק לגוף, ולכן הוא צריך גם לעמוד בדרישות חטיבת התרופות והביולוגיה של הרשות".

גרין אופטימי למדי. "אין תקדים למוצר כזה. ה-FDA רוצה לשתף פעולה, היא מתעניינת מאוד במוצר וזה יתרון גדול. הגענו איתה להסכם שנצטרך לגייס 1,200 חולים שיקבלו את הטיפול ולאחר מכן יהיה עליהם מעקב למשך שנה, שאחריה יעובדו הנתונים. אנחנו מאמינים שהניסוי יספיק לאישור שיווק באירופה, ועשוי להספיק גם ל-FDA אם התוצאות יהיו טובות".

לדבריו, גיוס חולים בטיפול נמרץ וביצוע הניסוי היא משימה מורכבת מאוד, "אבל אנחנו מומחים בזה".

יש לכם את המזומן הדרוש לניסוי?

"די והותר. קשה לדבר על העלויות, אך הן פחותות מהעלות הנדרשת כדי להביא לשוק תרופה להתקפי לב. אבל אנחנו רגועים, כי אנחנו משקיעים 25%-30% מההכנסות שלנו במו"פ".

להשאיר את החולה חי עוד יום

איקריה מתמקדת בתחום יחיד ומובחן: רפואה של מצבי חירום בבתי החולים. זאת, בניגוד לחברות אחרות שלרוב מחפשות את תרופות למחלות כרוניות, כאלה שיש ליטול אותן יום יום במשך שנים ארוכות.

"טיפול נמרץ אחראי לכשליש מהפעילות של בית החולים", אומר גרין. אלא שחברות הפארמה מעדיפות תחומים אחרים, ולכן בטיפול נמרץ יש שימוש רב בתרופות שנרשמו במקור לטיפול יומיומי ולא נעשו בהם מחקרים מספיקים בהקשר של טיפול נמרץ.

היתרון המשמעותי של טיפול נמרץ מתבטא בכך שהוא מניב ערך רב לחולים ולמערכת הבריאות, במיוחד בארה"ב. עבור כל חולה שמגיע לטיפול נמרץ מקבל בית החולים סכום מסוים, שנקבע מראש על-פי מצב החולה. מעבר לכך אין תשלום, ובית החולים סופג את כל העלויות הנוספות, כגון סיבוך בעת האשפוז. כך, לבתי החולים יש אינטרס לשחרר את החולים בריאים ככל האפשר ומהר ככל האפשר.

איקריה הוקמה לפני ארבע שנים כתוצאה ממיזוג של שתי חברות. האחת נשאה כבר אז את השם איקריה והייתה חברת גילוי תרופות צעירה יחסית שאכלסה כמה פרויקטים מחקריים; השנייה הייתה INO Therapeutics, שלה היה מוצר שאושר לשיווק ב-1999 לתחום של אי ספיקה נשימתית בילודים. איקריה רכשה אתINO ב-670 מיליון דולר, וכך נוצרה החברה הנוכחית.

המוצר המוביל שלה הוא INOMX לטיפול בתינוקות עם אי-ספיקה נשימתית, תחום רגיש ביותר שלחברות רבות לא היה אומץ להיכנס אליו. הוא מבוסס על מולקולת NO הניתנת באינהלציה.

"מולקולות NO מרחיבות את כלי הדם", אומר גרין, "ואנחנו מציעים אותן בצורת מתן הממוקדת בריאות". זו מערכת מורכבת, המצריכה הדגמה והכשרה משמעותית של המשתמשים בה. היא אושרה על ידי ה-FDA ואומצה על-ידי רופאי הילדים למרות מורכבותה, בעיקר משום שאין לה כרגע תחליף מוצלח יותר. "כעת אנחנו לומדים את אפקטיביות המערכת גם בפגים", אומר גרין.

לאיקריה יש מוצר נוסף בשלב השלישי של הניסויים הקליניים המיועד לאי-ספיקת כבד. כמו-כן, היא מחזיקה במוצר שנרכש מביוליין, שאמור להיכנס לניסוי רב-מרכזי גדול במהלך הרבעון הנוכחי. המוצר כה חשוב לאיקריה, עד שרכישתו מופיעה בין שש אבני הדרך החשובות בתיאור ההיסטוריה הקצרה של החברה, לפי הגדרתה.

איקריה היא פרטית ולכן היא אינה מפרסמת דוחות כספיים. ב-2009 היא עמדה בפני הנפקה שבוטלה לבסוף, ואז נחשף כי הכנסותיה ב-2009 היו 274 מיליון דולר והרווח הנקי היה 13 מיליון דולר (הרווח לפני מס והפחתות, EBITDA, היה 109 מיליון דולר).

"המשמעות של טיפול נמרץ היא שאחד האיברים של המטופל לא עובד, ושצריך לתמוך באיבר הזה כדי שהחולה ישרוד עוד יום ועוד יום", אומר גרין. היתרון של התחום הוא שהמחקרים קצרים מאוד והתוצאות ברורות. "חברות התרופות מחפשות במחלות הכרוניות שיפור של הקיים. אנחנו מגיעים לטפל בצרכים לא מסופקים, והמוצר של ביוליין משתלב באסטרטגיה הזו".

ביוליין החלה בניסוי חדש בתרופה לסכיזופרניה

ביוליין גייסה את החולה הראשון שלה לניסוי שלב II/III (ניסוי יעילות רב-מרכזי גדול) בתרופה BL1020 לסכיזופרניה. החברה מסחרה את ה-BL1020 לחברת Cypress האמריקנית אך התרופה הושבה לביוליין לאחר שסייפרס נרכשה. בידי החברה נותרו 30 מיליון דולר שסייפרס שילמה כמקדמה עבור העסקה, כך שיש בידיה את המזומנים כדי להשלים בעצמה את הניסוי, שאמור להערכתה לעלות 10-12 מיליון דולר.

ביוליין לוקחת סיכון בניסוי הנוכחי. סכיזופרניה היא מחלה מורכבת, ובניסוי הקודם שלה בשלב השני של הניסויים היעד העיקרי היה הטיפול בסימפטומים הפסיכוטיים של המחלה, ואילו היעד המשני היה הטיפול בסימפטומים הקוגניטיביים שלה. כשראתה כי התרופה משפרת גם את הסימפטומים הקוגניטיביים, היא החליטה כי בניסוי הבא היא תהפוך את היוצרות ותציג את הטיפול בסימפטומים הקוגניטיביים כאחד היעדים המרכזיים בניסוי. היתרון בכך הוא שכיום לסימפטומים אלה אין טיפול מוצלח, ולדעת החברה זה היתרון התחרותי שלה.

בעבר אמרה מנכ"לית ביוליין, ד"ר כינרת סוויצקי, כי החברה בחרה בסייפרס כשותפה משום שזו הסכימה למתווה הניסוי שהגדירה. יתר החברות העדיפו את הגישה השמרנית של רישום המוצר כתרופה קלאסית לסכיזופרניה, ואילו הוכחת היתרונות שלה בתחום הקוגניטיבי תיעשה רק בהמשך.

בכוונת ביוליין לחפש כעת שותף חדש לפיתוח התרופה, אך עד שתמצא כזה, היא לוקחת על עצמה כעת את מלוא הסיכון והסיכוי במתווה הניסוי שבחרה.

הניסוי ייערך ב-15 אתרים ברומניה וב-19 אתרים בהודו. אם בהמשך היא תרצה להגיש תיק רישום ל-FDA (רשות המזון והתרופות בארה"ב) על-בסיס הניסוי, היא תידרש להציג ניסוי גם במרכזים בארה"ב.