עובד שמנהלו מפשל מצוי בדילמה: מצד אחד, אין מתפקידו לחפות עליו. מצד שני, חיפוי עשוי להפחית את המתח בצוות, ולמנוע את תשומת לב ההנהלה למתרחש בו. הבחירה האם וכיצד לחפות על המנהל נתונה בידי העובד. הנה מספר שיקולים שיש לקחת בחשבון לפני קבלת החלטה:
1. מאפייני הפאשלה והמפשל
כשהפאשלה היא חד-פעמית והנזק שלו לא גדול או בלתי הפיך, מתבקש לחפות על המנהל. איש בהנהלה לא יתרגש אם העובד יחשוף את הנעשה בניסיון לצייר זאת כדפוס קבוע (על אחת כמה וכמה כשהמנהל אהוד וחזק פוליטית). להפך, הדבר עשוי רק לפגוע בתדמית העובד, ולעורר חשד שהוא מנסה להפיל את מנהלו. חיפוי על פישול חד-פעמי עשוי אף להשתלם לעובד וליצור יחסי אמון עם מנהלו.
אולם אם המצב שיטתי ומטריד, או כשהפאשלה חמורה ופוגעת בקולגות, בצוות או בארגון לנגד עיניו - האפשרות לחפות על המנהל פחות רצויה. הרי בכוחו של העובד להשפיע על המתרחש בארגון ולתרום להצלחתו.
חיפוי תדיר על פאשלות חמורות עלול להוביל לתוצאה לא רצויה: עם הזמן המנהל יתרגל שסטיותיו מדרך הישר מגובות, ולא תהיה לו כל סיבה להימנע מהן. הוא יאמין למצג השווא המתקבל בעקבות החיפוי על האמת, והחיפוי ייהפך למובן מאליו.
הכרתי מנהל כזה שעם הזמן החל להתנער מאחריות ולהחשיב את עובדיו כאשמים בעוולותיו: "אנחנו צוות - כולנו אשמים", "מישהו היה צריך להיות ערני לבעיה בשלב מוקדם". סולידריות בצוות היא אמנם דבר חשוב, אך זה בדיוק הגבול שלה.
וכמובן, אין מקום לחיפוי במקרים קיצוניים או לא חוקיים כהונאה. יש להתרחק מניסיון לשותפות או הבטחה לשתוק נוסח: "אף אחד לא צריך לדעת מזה, כן?", על אחת כמה וכמה כשהדבר נאמר כאיום. במקרה כזה, רצוי לעלות את הדברים לדרג גבוה - בעדינות, בלי לנפחם לדרמות גרנדיוזיות, ובלי ליצור אויבוּת עם המנהל, שכן זו עלולה לפגוע בסופו של דבר בעובד המדווח (כדאי גם לברר אם אותו דרג גבוה לא משתף פעולה עם ההונאה).
2. עניין של טיימינג
עובדים חוששים לבקר את מנהלם ברגע האמת, וסומכים על כך שטעותו תתגלה ותתוקן "תוך כדי תנועה". מהלך כזה מגביר את הסיכויים לחוש צורך לחפות על המנהל לאחר מעשה, ומבטיח את בוא הדילמה הגדולה - לחפות או לא?
עדיף להימנע מהדילמה מראש, ולתת יד מסייעת למנהל טרם יישום החלטותיו השגויות. תוך התחשבות בשיקולים המקדימים להעברת ביקורת למנהל, אפשר לעצור ולהתריע: "אני חושב שזו טעות לעשות זאת, ועדיף לעשות אחרת...".
כמו בחיפוי בדיעבד, גם חיפוי מקדים משמעו לקיחת אחריות: להכיר היטב את המנהל על חולשותיו, להיות איתו בתקשורת, ולמעשה לתפקד כמפקח שקט להחלטותיו. אולם להבדיל מחיפוי בדיעבד - החיפוי המקדים הוא כלי בידי העובד למיתוג עצמי למול המנהל. הוא ממנה את עצמו לתפקד ככוח עזר מקצועי, נחוץ, שמקדים תרופה למכה ולכן כדאי להיוועץ בו. תבונתו ונכונותו לעזור יכולות לשפר את סיכוייו כמועמד לקידום בעתיד, או לסייע בשמירת מקומו בזמן קיצוצים.
עובד שלוקח על עצמו תפקיד כזה גם הופך את תפקידו למעניין, מאתגר והרפתקני, ומצטייד במיומנויות ניהוליות שיעמדו לצדו בעתיד.
3. שהחלונות הגבוהים ידעו
לא די במיתוג למול המנהל הישיר. את הנחיצות הייחודית שלו צריך העובד לשווק גם כלפי חוץ, וליתר דיוק - כלפי מעלה.
עובד סיפר לי על הסכם האמון הלא-רשמי בינו לבין מנהלו, בעקבותיו נהג לחפות עליו בעניינים הטכניים שבהם היה מנהלו חלש. לדבריו, המנהל לא היה מקצועי מספיק, ולא הכיר לעומק את התפקידים בצוות. לכן, באחד הפרויקטים הגדולים שגה המנהל בחלוקת התפקידים ובמתן ההנחיות. הפרויקט כשל בחיתוליו, וביקורת המנכ"ל לא איחרה לבוא והופנתה ישירות לאנשי הצוות.
כשהביקורת הגיעה לעובד, הבין שהמנכ"ל כלל לא מכיר ביחסיו המיוחדים עם מנהלו, ובהשפעתו הקריטית על הצלחת פרויקטים כה רבים. מתוסכל, הפר בן רגע את הסכם האמון עם מנהלו, והשיב למנכ"ל: "עשיתי בדיוק מה שהונחיתי לעשות".
המנכ"ל שתק בתגובה, ותגובתו הסתומה הטרידה את העובד: מצד אחד, התחמק מהביקורת. מצד שני, חשש שהצטייר כמי שאינו לוקח אחריות בצוות, וחש שיצא קירח מכאן ומכאן. הוא הבין ששגה כשלא דאג לעצמו לקרדיט בחלונות הגבוהים.
בעברי כמנכ"לית משותפת, בשיחת הערכה תקופתית, נוכחתי לעובדת זהירה שידעה להחמיא לעצמה ולמנהלה בו זמנית: "אני נהנית להיות שותפה לא רשמית של המנהל. נעים להיווכח שהוא לא נוקט בצעדים משמעותיים עם לקוחות בלי להתייעץ אתי".
היא אף כיסתה דבריה בדוגמה מהשטח - "למשל, לפני סגירת החוזה עם הלקוח החדש..." - והשכילה להעמיד את מנהלה באור חיובי: "מנגד, לקראת החלטות שיווקיות אני מתייעצת איתו, המאסטר בשיווק. זו סינרגיה".
- באילו מצבים כדאי לחפות על המנהל, ובאילו עדיף לדווח לדרג בכיר?
- כיצד אפשר לדווח לדרג בכיר מבלי לפגוע במדווח? (למי לפנות ומתי, איך לחשוף את הדברים?)
יעל מהודר היא יועצת ארגונית. תוכן מאמריה מבוסס על הניסיון והידע שרכשה באינספור תהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים בארגוני היי-טק ותעשייה, ולאנשים פרטיים. המאמרים מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להסתמך עליהם ככאלה. יודגש כי פרטי הסיפורים האישיים במאמרים טושטשו לצורך שמירת פרטיות מושאיהם.
פניות ליעל מהודר לקבלת ייעוץ אישי יש לשלוח לדוא"ל: Yaelmehoudar@gmail.com.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.