ייצוגית נגד קופות הגמל: הפסיקו את האפליה בדמי הניהול

ההכרעה על גובה דמי הניהול עוברת לזירה המשפטית: הבוקר (ד') הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית, בהיקף מוערך של בין מיליארד ל-2 מיליארד שקל, נגד 6 קופות הגמל הגדולות - מגדל גמל פלטינום, הראל גמל, אקסלנס נשואה גמל ופנסיה, מיטב בית השקעות, כלל גמל ופסגות קופות גמל - בטענה לעושק הציבור בגביית דמי הניהול.

לב התביעה: הקופות מפלות בין העמיתים החברים בהן בנוגע לגביית דמי הניהול, על-ידי מתן הטבות בתשלום דמי ניהול לחלק מהעמיתים והעדפתם על פני יתר העמיתים שאינם נהנים מההטבה.

בתביעה, שהוגשה על-ידי עמיתים בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות באמצעות עורכי הדין יצחק אבירם ודנה שילוני, נטען כי מתן הטבה לחלק מן העמיתים בלבד מהווה אפליה בוטה המנוגדת לא רק לזכויות הייסוד הבסיסיות, בהן "זכותו של אדם לחיים בכבוד בערוב ימיו", אלא גם להוראות החוק האוסר על אפליה בין העמיתים בקופות הגמל.

התובעים הייצוגיים - הדר אורי, מויאל צחי, פוקס אריה, צ'יפרוט דוד, וולובלסקי רותי ושי - טוענים כי תוצאת דמי הניהול הגבוהים יותר, יחסית ליתר העמיתים בקופה, הינה שלקבוצה המופלית ייצבר בסופו של דבר סכום נמוך יותר באותה קופת הגמל.

"שני עמיתים שיפקידו סכומים זהים לתקופות זהות, האחד יקבל הטבה בדמי ניהול והשני לא, יגיעו לגיל הפנסיה, והאחד יקבל סכום גבוה יותר מהאחר. פשוט כך", נכתב בתביעה.

לטענת התובעים, היות שהתשואה השנתית שהשיאו כספי העמית בקופה מחושבת בניכוי דמי הניהול, ברור כי ככל שדמי הניהול גבוהים יותר - כך התשואה קטנה יותר.

"כך יוצא שלשני עמיתים שהפקידו הפקדות זהות באותה קופה משותפת, לאותה תקופה, ישנה "תשואה נטו" שונה, וכפועל יוצא גם גמלה שונה ברבות הימים. תוצאה זו נוגדת את השוויון בכלל, ולבטח בכל הנוגע להסדרים פנסיוניים ולקופות גמל".

לכן, טוענים התובעים, "המשמעות בפועל היא עושק הציבור הרחב. עושק רחב ממדים במספרים ענקיים, מאות מיליוני שקלים בכל שנה. עושק האנשים הקטנים המחויבים בדמי ניהול גבוהים במיוחד, שנועדו להטיב עם המקושרים והחברים והפרוטקציונרים המשלמים דמי ניהול נמוכים במיוחד. והכול באותה הקופה. עושק שתוצאתו בהקטנת כספי הפנסיה בעשרות אחוזים לעת הפרישה".

התובעים מעריכים כי ההפרשים בין מקבלי ההטבה לעמיתים המופלים הנם גבוהים ובאחוזים מהותיים.

לטענת באי-כוח התובעים, "לעתים מדובר באפליה של עשיריות אחוזים לשנה, כל שנה, ולעתים מדובר בשיעורים ניכרים העולים כדי 1% ויותר. "על פני 30 או 40 שנה - התקופה שבה חוסך אדם בקופת גמל - עלול הפער בין עמית מועדף לעמית מופלה להגיע ל-30% ו-40% מסך הצבירה".

עוד נטען כי העמיתים המועדפים, "אלה שהחברה המנהלת משחרת לפתחם ומעניקה להם הטבות", משתייכים בדרך-כלל לוועדי העובדים החזקים או לארגונים הגדולים, או שהם מועסקים על-ידי המעסיקים הגדולים, אך "עליהם מתווספים החברים, המקורבים, הפרוטקציונרים ואחרים שהחברה המנהלת חפצה ביקרם". וכך, הנפגעים העיקריים הם האנשים "הרגילים", העמיתים החלשים יותר, שאין להם כסף רב להפקיד או גוף חזק מאחוריהם.

בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בגובה דמי הניהול. בתביעה מוצגים בין היתר נתונים מהדוח השנתי לשנת 2008 של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנוגע לעלייה הדרמטית בהכנסות של הגופים המוסדיים מדמי הניהול.

מהנתונים עולה כי ההכנסות מדמי ניהול בשנת 2009 הסתכמו בכ-2.5 מיליארד שקל - עלייה של 37.8% לעומת שנת 2008. הגידול בהכנסות נובע הן מהגידול בנכסים הצבורים (עקב זרם ההכנסות וההוצאות, לרבות הפקדות, משיכות ותשואות) והן מהעלייה בשיעור דמי הניהול ב-8.4%.

הנתונים מלמדים עוד כי כל עלייה של 0.1% בדמי הניהול הממוצעים של כלל קופות הגמל מביאה לגידול של כ-280 מיליון שקל בהכנסות הקופות (נכון לשנת 2009).

הסעד המבוקש בתביעה הינו הצהרה כי גביית דמי ניהול באופן שמפלה בין עמיתים באותה קופת גמל היא פסולה. בית המשפט מתבקש לחייב את החברות המנהלות לגבות דמי ניהול אחידים מכל העמיתים בכל קופה, ולהורות על החלת השוויון בגבייה רטרואקטיבית משנת 2006.

 הערכת הנזק בתביעה ל 2009