מניית התעופה שהתעופפה

"הרוג את הסרטן עם טיל", הייתה כותרת אחת הכתבות שהתפרסמו ב"גלובס" בשבוע שעבר. סופר בה כי משרד הביטחון ומשרד התמ"ת קוראים לחברות ישראליות להסתער על קרן חדשה שמחפשת שיתופי פעולה בין מו"פ אזרחי וצבאי. כך למדתי שמטיל ה"פופאי" של רפאל יצאה הקפסולה של גיוון אימג'ינג, מניה שמכבדת אותנו בנוכחותה בתיק. וכן, שמרכיבים המותקנים בראש הביות של הטיל המיירט של מערכת כיפת ברזל, אפשר יהיה לפתח גלאים שישמשו לאבחון של גידולים סרטניים, מערכות לשיפור הראות בנסיעה בשעות הלילה, ועוד.

הסיבה שאני מזכיר כתבה זו היא שהיא תומכת בהחלטה שלנו למקד את ההשקעה בתיק הקניון בחברות שמפתחות את טכנולוגיית העל של המחר, בצד חברות שעסקיהן קשורים בקיום והישרדות המין האנושי. אני חושב שזו החלטה שתחזק מאוד את התיק. כמובן שיהיו בו גם חברות צריכה ואחרות, איתן נקפיד בכל הקשור לחדשנות ודמיון.

את אגף טכנולוגיות המחר בקניון הווירטואלי שלנו, מאיישות חברות מתחום התעופה וההגנה ומתחום הביוטכנולוגיה והמכשור הרפואי. כוונות משרד הביטחון מחזקות את הבנתנו שיתרון ההשקעה בחברות תעופה והגנה הוא שהטכנולוגיה שלהן יכולה להוות בסיס למוצרים נוספים, ובכך לרווחים מוגברים.

כך למשל, ביום שלישי נפרדנו בשמחה מהולה בעצב (נקווה שנחזור לקנות אותה אחרי שתתקן מטה) מ-AVAV, אחת מחלוצות סקטור התעופה בתיק, אחרי שעלתה 20% ביום אחד. לדעת האנליסטית שלנו, העלייה ממצה את הפוטנציאל הכלכלי, ובמצב של עלייה של 20% ביום אני לא מתווכח. AeroVironment מייצרת מטוסים זעירים ללא טייס המשמשים למשימות שונות, ומערכות ייעול אנרגיה - בדיוק מה שאנחנו רוצים. כמובן שבעיקר אנו רוצים להרוויח כסף, ולכן מימשנו את המניה, אבל היא חזרה לרשימת המעקב ובעיתוי טכני מתאים, בתקווה שנזהה אותו, נשיב אותה לתיק. בינתיים, נישאר עם ESL ונחפש רעיונות נוספים.

את רשימת הביוטכנולוגיה חיזקנו עם FLDM, חברה קטנה שהונפקה לא מזמן (כבר נקודות פלוס מבחינתנו). האנליסטית שלנו, שרית גולנדר קדרי, מעדכנת שהחברה מפתחת ומייצרת מערכות מבוססות שבבים ותוכנה לבדיקה של נוזלים לצורך מחקר ביולוגי. מוצרי החברה קיבלו הכרה בנושא חקר התא הבודד, ומשמשים מעבדות, אוניברסיטאות וחברות מסחריות. עד כה נמכרו כ-300 מערכות, ולכל הלקוחות נמכרים באופן שוטף מוצרים מתכלים, כך שרווחיות החברה במגמת עלייה. החברה מוכרת בקצב של 40 דולר השנה, וצפויה לגדול ל-55 דולר בשנה הבאה. היא תתקרב לרווחית בסוף 2012, ועדיין שורפת מזומנים בקצב פוחת. FLDM הונפקה בפברואר 2011, עלתה וירדה חזרה למחיר ההנפקה, בעקבות הפסד גדול מהצפוי. כעת יש בקופתה מזומנים המספיקים ל-18 חודשים הקרובים, ושני לקוחות התורמים מעל 20% מהמכירות כל אחד. שרית מציינת שמדובר בשילוב בין פוטנציאל צמיחה למחיר אבסולוטי זול. לקחנו.

הסקטורים שהבית הלבן יתמוך בהם

בכתבה מאת Jeff Reeves, העורך של InvestorPlace.com, הוא סקר שבעה סקטורים שהבית הלבן מעוניין בצמיחתם - נתון שכדאי לקחת בחשבון כשבוחרים מניות. הסקטורים הם: רפואה דיגיטלית (מידע רפואי ממוחשב ונגיש ברשת); בנקים אזוריים (שיהוו איזון ל"בנקים שגדולים מכדי ליפול"); פחם נקי; השכלה מבוססת טכנולוגיה; אנרגיה אטומית; והבטחת מידע ברשת.

בבנקים נשקיע רק אם נחשוב שיש דמיון ספציפי בבנק (CRBC שבקניון) או כזה שנובע מהנהלתו. בפחם כנראה שלא נשקיע, מכיוון שמדובר בחומר גלם שמשום מה לא מתחבר לנו לעתיד (אולי למצוקה), אבל כל השאר מעניינים בהחלט. בהשראת המאמר השקענו שוב ב-Blackboard שמייצרת תוכנות מולטימדיה וגרפיקה לצרכי השכלה. שווי השוק שלה הוא 1.3 מיליארד דולר והמכפיל הצפוי הוא 19 - לא זולה, אבל נקווה שכוונות ההשקעה בתחום יצדיקו את המחיר. באפריל המניה רשמה זינוק תוך יומי משמעותי, ואחר כך החזירה את רובו (תקוותי ביחס ל-AVAV). קנינו באזור השפל שאחרי התיקון, ונקווה עכשיו לעלייה בת-קיימא.

פיצול האישיות של ברננקי

נסיים בפרשנות המחכימה כתמיד של אמיר ארגמן על דברי נגיד הפדרל ריזרב, בן ברננקי, בשבוע שעבר, שהותירו רושם מבלבל. אמיר מציין ש"ברננקי נמצא בסיטואציה לא פשוטה ושרוי במבוכה. מצד אחד, הוא ממשיך להתעקש כי תוכניות ההרחבה הכמותית פעלו כנגד הדפלציה ושיפרו את מצב שוק העבודה, ומגדירן כהצלחה. בה בשעה, הוא מסביר כי הצמיחה נמוכה מהצפוי, שוק העבודה חלש ויש בעיית אינפלציה בטווח הקצר. עוד הוא מסביר, שארה"ב חייבת להתמודד עם בעיית הגירעון בטווח הארוך, אך מיד אומר שבטווח הקצר אסור לקצץ כי הדבר יפגע ביצירת המשרות.

"ברננקי מתעמת עם האקדמאי שבו, שמאמין בלב שלם כי בידו כדור הכסף לפתרון הבעיה, אך המציאות טופחת על פניו. לא פשוט.

"מה יקרה לדעתי? אנו נקבל בשורות רעות מהכלכלה בטווח הקצר, אבל האפקט האינפלציוני (הזמני) קושר את ידי הפד. ייתכן שבטווח של חודשיים-שלושה נראה אפילו שיפור קל בנתונים הכלכליים, לאור התפוגגותם הזמנית של אפקט יפן ואולי בשל הירידה במחירי הסחורות, שבסך הכל מהווה גורם מתמרץ כלכלית. באופן אבסורדי, כל התרחיש הזה לא טוב לשווקים כל כך. הלחצים האינפלציוניים בטווח הקצר כובלים את ידי הפד, וההתאוששות הקלה שאני צופה תקשה עליו גם היא לתרץ פעילות מוניטארית נוספת.

"הבעיה המרכזית היא שאם אנו מנטרלים את כל רעשי הרקע, ארה"ב מתמודדת עם בעיות מבניות ארוכות טווח שדורשות ניתוח גדול ולא אקמול קטן. המרכזיות שבהן הן הגירעון הגדול, הפסקת ההרחבה הכמותית, הקטנת המינופים של משקי הבית, המשבר באירופה והשחיקה באמון המשקיעים במטבע ובאג"ח ארה"ב", מסכם ארגמן.

בזמן כתיבת טור זה, פתוחות ההגנות על קניון המניות כך שאנו קוראים את הפרשנות של אמיר בנינוחות. נזכור אותה גם כשנחשוב לסגור את ההגנות.

זיו סגל, A level 2 Chartered Market Technician. שותף-מייסד ואסטרטג השקעות ראשי בחברת Green Ocean. אין לראות בטור המלצה לרכישה/מכירה של ניירות ערך ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם