בדיקת "גלובס": שליש מקרנות הנאמנות העלו דמי ניהול

מחאת הקוטג' החזירה לסדר היום את נושא המחירים המופקעים שמשלם הצרכן הישראלי על מוצרי הצריכה השונים. אבל לא רק שם נרשמו בשנים האחרונות עליות מחירים משמעותיות, גם בענף ניהול הכסף עלו המחירים באופן ניכר, כשאחת הדוגמאות הבולטות לכך הן קרנות הנאמנות, בהן מנוהלים כ-154 מיליארד שקל מכספי הציבור.

יחד עם זאת, בענף הקרנות התופעה מורכבת יותר: מצד אחד, נרשם גל העלאות דמי ניהול בחלק מהקרנות, כשבמקביל נרשמת הורדת דמי ניהול בקרנות אחרות, או השקת קרנות חדשות בהן דמי ניהול נמוכים עד אפסיים. בסך הכל, כשליש מהקרנות (356 במספר) שינו את דמי הניהול שלהן בשנתיים האחרונות, כשמבדיקת "גלובס" ו-S&P מעלות עולה כי בשורה התחתונה רוב מנהלי הקרנות הגדולים בענף הגדילו את הכנסותיהם מתחילת השנה, וזאת על אף שהנכסים של רובם קטנו בתקופה זו, ועל אף ההנחות שהם נותנים כחלק מ"מחיר החדירה לשוק".

נושא המחירים בקרנות הפך בשנים האחרונות, בעיקר לאחר ועדת בכר, לאחד הפרמטרים החשובים לפיו בוחרים המשקיעים (דרך יועצי ההשקעות בבנקים) את הקרנות בהן הם משקיעים. בעבר, כאשר קרנות הנאמנות נוהלו בבנקים, המודעות לנושא זה הייתה נמוכה, בעיקר כי הלקוחות היו שבויים וכספיהם נותבו אוטומטית לקרנות שבבעלות הבנק.

כיום, התחרות החריפה בענף, ביחד עם ריבוי המוצרים שרבים מהם דומים זה לזה, מביאה את המנהלים להעניק הנחות מפליגות בדמי הניהול. זאת, על מנת למשוך אליהם את הלקוחות, כשבמקביל הם מפצים את עצמם על כך דרך העלאת דמי ניהול בקרנות בהן הכסף יציב יותר, והסיכוי כי הלקוחות ישימו לב לעליית דמי הניהול בהן, קטן יותר.

חשיבות דמי הניהול עולה בעיקר בתקופות כמו זו הנוכחית, בהן כספי המשקיעים מנותבים בעיקר לאפיקים הסולידיים, שם התשואה ממילא נמוכה יחסית, ולכן דמי הניהול משפיעים באופן משמעותי עליה.

אז עד כמה רחבה התופעה בקרב בתי ההשקעות, ומהן ההשלכות שלה? בבדיקה משולבת של "גלובס" וחברת הדירוג S&P מעלות, ניסינו לענות על השאלות הללו.

356 זהו, כאמור, מספר הקרנות שביצעו שינויים בדמי ניהול בשנתיים האחרונות. מדובר בשליש מענף קרנות הנאמנות, הכולל כ-1,300 קרנות. מהבדיקה עולה כי כמחצית מהקרנות בהן נרשם שינוי (172) העלו את דמי הניהול, ובמחצית השנייה דמי הניהול ירדו.

הבדיקה חידדה את תופעת ה"זיגזג" - או הסבסוד הצולב - שמבצעות הקרנות. התופעה הזו באה לידי ביטוי בכמה דרכים: בראשונה, בית ההשקעות משווק קרן באגרסיביות בדמי ניהול מאד נמוכים, ולאחר שהקרן צוברת נכסים או הופכת ללא אופנתית, דמי הניהול שבים ועולים. גירסה שנייה לתופעה הזו היא שבמקביל למכירת הקרן בהפסד, מעלים המנהלים את דמי הניהול בקרנות אחרות, שכבר צברו נכסים ואין בהן תזוזה רבה של כסף.

עוד עולה מהבדיקה כי תקופת ההנחה הממוצעת שנתנו המנהלים בשנתיים החולפות עמדה על 6-12 חודשים. למרות שישנם מנהלים שמדווחים על משך ההנחה, לא תמיד היועצים מודעים לסוף המבצע - רוב הלקוחות בוודאי לא מודעים לכך - וכך הכסף נשאר בקרן.

גם הלקוחות שכבר טורחים לבדוק את הישגי הקרן יתמקדו בדרך כלל, באופן טבעי, בשורה התחתונה של התשואה, ורק קומץ מהם עוקב באמת אחר השינויים בדמי הניהול, ומודע לאופן בו הם עשויים לכרסם בתשואה. בנוסף לכך, כדי להסוות אף יותר את שינוי דמי הניהול, רבים מהגופים מודיעים על כך בשעות הערב או בסוף השבוע.

42 מיליון שקל זוהי תוספת ההכנסות השנתיות מדמי ניהול של שמונת המנהלים הגדולים בענף הקרנות, לפי בדיקת "גלובס". הבדיקה כוללת את כל שינויי דמי הניהול שביצעו המנהלים הגדולים מתחילת השנה, ומהנתונים עולה כי הסכום שנכנס לכיסם כתוצאה מההעלאות השונות של דמי הניהול, הוא גדול מהסכום שירד מהם כתוצאה מההפחתות.

באופן לא מפתיע, את המגמה מוביל בית ההשקעות פסגות שבבעלות קרן אייפקס. מבדיקת "גלובס" עולה כי פסגות העלה דמי ניהול בקרנות הגדולות שלו, ומנגד הוריד דמי ניהול בקרנות הקטנות יותר או בקרנות החדשות שלו (כמו למשל קרנות המק"מ), והשורה התחתונה היא שהגדלת דמי הניהול בחצי השנה האחרונה הגדילה את הכנסות בית ההשקעות בקרוב ל-12 מיליון שקל. את האסטרטגיה הזו מובילה יו"ר פסגות ומנכ"ל קרן אייפקס בישראל, זהבית כהן.

גם כלל פיננסים ביצע מהלך דומה, בהובלת המנכ"ל טל רז. כלל פיננסים בעיקר העלה דמי ניהול מתחילת השנה, ולפי בדיקת "גלובס" התוספת להכנסות השנתיות שלו בשל כך עומדת על כ-8.8 מיליון שקל.

גידול דומה בהכנסות מציג גם דש שבניהול ידין ענתבי, שהוסיף להכנסותיו השנתיות כ-8.8 מיליון שקל. בדש, לא ביצעו את העלאת דמי הניהול בצורה מרוכזת, אלא העלו אותם בקרן אחת או בכמה קרנות בודדות כל כמה שבועות.

0 זה הגידול בהכנסות של הראל-פיא ואי.בי.אי מדמי הניהול. מבין השחקנים הגדולים, רק שני בתי ההשקעות הללו לא ביצעו מתחילת השנה שינויים משמעותיים בדמי ניהול שהם גובים. בהראל-פיא, שבניהול סמי בבקוב, העלו דמי ניהול בשלוש קרנות (שתיים מהן לא גבו דמי ניהול), אולם בהיקפים זניחים ביותר. בקרנות אי.בי.אי., שבניהול עודד גל, לא ביצעו שינויים כלל. ואכן, עקביות היא אחד המאפיינים הבולטים של קרנות בית ההשקעות הזה, הן בתמחור, הן בביצועים והן בדירוגים.

42% זהו שיעור הקרנות של פסגות ששינו דמי ניהול בשנתיים החולפות. פסגות מנהל 140 קרנות, ומבדיקת S&P מעלות עולה כי 59 קרנות בו לא שמרו על עקביות בדמי ניהול.

כגוף הגדול בענף, לפסגות תמיד היה חשוב לשמור על נתח השוק הגבוה והוא עשה שימוש רב בכלי של דמי הניהול על מנת למשוך אליו לקוחות. השינויים בדמי הניהול, אם כן, אינם מדיניות חדשה בפסגות, אולם מאז העברת השליטה בבית ההשקעות לקרן אייפקס, המדיניות הפכה לא אחידה. תחילה הורתה כהן על העלאת דמי ניהול בכספיות שהסבו לפסגות הפסדים של מיליוני שקלים בשנה בגלל שפסגות נהג שלא לגבות בהן דמי ניהול כלל. בשלב מאוחר יותר הוחלט להעלות דמי ניהול גם בקרנות נוספות. כתוצאה מכך, הפדיונות לא איחרו לבוא - כ-7 מיליארד שקל מאז הועברה הבעלות - ובפסגות החליטו לחזור לאסטרטגיה הישנה של מכירת קרנות בהפסד, והשיקו סדרת קרנות מק"מ.

45 זו כמות הקרנות ששינו דמי ניהול בכלל פיננסים. כלל פיננסים, שמנהל 106 קרנות, הוא גוף נוסף שבולט באי היציבות בדמי הניהול שלו. ב-45 מבין הקרנות שלו נרשם שינוי בדמי הניהול, כאשר ב-60% מביניהן דמי הניהול עלו.

כאשר בוחנים את כמות השינויים בדמי ניהול בשנתיים האחרונות, הראל-פיא חוזר לטבלה. שיעור השינויים בקרנות אלה עומד לאורך התקופה על 36%, כשבית ההשקעות שינה דמי ניהול ב-35 קרנות מתוך 98 הקרנות שלו, אך רק ב-26% מהמקרים שינוי דמי הניהול היה כזה שהוביל לעלייה בהם.

באקסלנס שיעור השינוי נמוך יותר: 27%. 32 קרנות מתוך 117 שינוי את דמי הניהול שלהן בשנתיים האחרונות וגם כאן מרבית השינויים היו כלפי מטה. אין זה מפתיע כי דווקא המנהלים הגדולים הם אלה שעושים את השינויים הרבים ביותר בדמי ניהול. בתקופות של פדיונות הם סופגים את מרבית הפדיונות פשוט כי יש להם יותר נכסים לאבד, ולכן המלחמה שלהם על הגיוסים היא חריפה יותר.

46 זה מספר קרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח קונצרניות ששינו את דמי ניהול שלהן. מדובר באפיק בו בוצעו מרבית שינויי דמי הניהול, וזה לא מפתיע לאור העובדה שהתופעה נפוצה בעיקר באפיקים שנחשבים לפופולאריים, ומרכזים את מרבית הגיוסים. 46 קרנות אג"ח קונצרניות ביצעו שינויים בדמי הניהול בשנתיים האחרונות, כשמתוכן ב-48% היו העלאות. קרנות אלה גייסו בשנים 2009-2010 מעל 40 מיליארד שקל, והן היום האפיק הגדול בענף עם 54 מיליארד שקל (וזה אחרי שמתחילת השנה נרשמו בהן פדיונות).

בסך הכל, 77 קרנות אג"ח, הכוללות גם את קרנות האג"ח הקונצרניות וגם את קרנות האג"ח הכללי, ביצעו שינויים בדמי ניהול, כאשר 39 מהן העלו דמי ניהול. מתוך 77 הקרנות, 46 הן קרנות אג"ח קונצרניות.

מעניין לציין כי רק עשר קרנות מנייתיות - אפיק שבשנים 2009-2010 גייס כ-3.5 מיליארד שקל - שינו את דמי הניהול בהן, רובן כלפי מעלה. אפיק מענין נוסף הוא קרנות האג"ח השקליות במח"מ של עד שנה. כאן רק 11 קרנות שינו דמי ניהול, ורק אחת כלפי מעלה. כל שאר הקרנות הורידו את דמי הניהול, ודוגמה מצוינת לכך הן קרנות המק"מ של פסגות שגובות דמי ניהול של 0.1%-0.25% בלבד.