שוק הרכב החשמלי בישראל - הפער בין החזון למציאות

בשלוש השנים האחרונות שמענו תחזיות אופטימיות להפליא על עתיד שוק הרכב החשמלי. רובן דיברו על מעבר מאסיבי למכוניות חשמליות עד סוף העשור. אלא שבדרך למימוש החזון צריכה המכוניות החשמלית לדרוך על קרקע המציאות, וזו נראית כרגע זרועת מוקשים.

בחודשיים האחרונים החלה להצטייר בהדרגה תמונת שוק הרכב החשמלי בשלבים הראשוניים שלו בישראל. בטר פלייס, למשל, פרסמה את מדיניות התמחור שלה בשלב ההחדרה, כולל את המחיר של רנו פלואנס החשמלית וחבילות הטעינה הנלוות. טויוטה חשפה את כוונתה לשווק בשנה הבאה את פריוס ההיברידית הנטענת, שיכולה לנוע אוטונומית מעל 25 ק"מ על חשמל בלבד. ואילו השבוע חשפה UMI את השברולט וולט, משפחתית עם סוללה גדולה שנטענת מרשת החשמל ויכולה לספק טווח נסיעה חשמלי של 40-80 ק"מ (בהתאם לתנאי הנהיגה). לגיבוי יש לה מנוע בנזין בנפח 1.4 ליטר, שיכול לטעון את הסוללה ולהבטיח תנועה עצמאית של עד כ-500 ק"מ על מיכל בנזין אחד.

לשלושתן טכנולוגיות שונות מאוד, אבל לכולן יש גם מכנים משותפים שמתווים את דמותו של השוק העתידי.

המחיר: בעיקר לעשירים

גם פריוס ההיברידית וגם שברולט וולט הוצגו בארץ עם מחיר יעד משוער דומה למדי (החל מ-2012): כ-200 אלף שקל, בהנחה שהן יקבלו את מלוא הטבות המס של רכב חשמלי בישראל, כלומר כ-10% מס בלבד. מחירים אלה נובעים מכך שעלות הסוללה עדיין גבוהה מאוד וצפויה להישאר כך בשנים הקרובות. בנוסף, המכוניות ייוצרו בהיקפים מוגבלים, מה שמגדיל את עלויות הייצור.

משמעות טווח מחיר זה היא שלפחות בשנים הראשונות יפנו המכוניות הללו לפלח מצומצם ומבוסס מאוד של השוק, שהלקוחות בו שונים מאוד מקהל היעד הטבעי: רוב המכוניות בסביבות 200 אלף שקל שנמכרות בארץ הן מכוניות פנאי ומנהלים גדולות, ובעיקר רכבי כביש-שטח שבעליהן אינם רגישים במיוחד לסוגיות מחיר הדלק (קיזוז מס) או הפליטה. מי שירצה לרכוש רכב כזה מטעמי חיסכון ארוך טווח בעלויות דלק יגלה שבפער המחיר בינו למשפחתית רגילה (כ-70 אלף שקל) אפשר לממן כמה שנים טובות של דלק.

אמנם החשמלית של בטר פלייס עולה כמו משפחתית "רגילה", אבל היא מגיע בחבילה עם תכנית טעינה/שירות חובה, שכבר בשנה הראשונה תוסיף עוד לפחות כ-12 אלף שקל לעלות, לא משנה כמה ק"מ ייסע בעליה.

שוק יד שנייה: עסק מסובך

גם מי שרוכש מכונית ב-200 אלף שקל מטעמים סביבתיים-אידיאולוגיים ואינו רגיש במיוחד למחיר הרכישה הגבוה, רוצה לפחות לדעת שהמכונית תשמור על ערכה בשנים הקרובות. אלא שאלו הן מכוניות חדשניות שירידת הערך העתידית שלהן תיגזר ישירות מהצלחתן להחדיר את הקונספט לשוק הרחב.

הבעיה היא שהביקוש העתידי בישראל תלוי מאוד בגורמים חיצוניים כמו תנודות מחירי החשמל וגחמות הרגולטור. רק אתמול, למשל, הודיעה רשות החשמל על זינוק צפוי של 20% במחירי החשמל. האוצר, מצדו, כבר הצהיר על כוונתו לקצץ את הטבות המס לרכב חשמלי בתוך ארבע-חמש שנים. בשני המקרים, כישלון ביצירת ביקוש יגרום לערך ההשקעה של מאמצי החידושים הראשונים לצלול כאבן.