מדינת ישראל מצטרפת לשורה של בעלי הון שנדרשו בשנים האחרונות להסדרי חוב עקב קשיים בעסקיהם. חברת היצוא החקלאי אגרקסקו, שהוקמה לפני 55 שנים על-ידי המדינה (ששולטת בה גם היום), הגישה היום (ה') בקשה להקפאת הליכים למשך 60 יום.
שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ורדה אלשיך, אישרה מתן צו הקפאת הליכים חלקי, וכן אושר מינויו של עו"ד ורו"ח שלמה נס לנאמן החברה בתקופת ההקפאה.
הקשיים של אגרקסקו, כמו גם הסדר החוב הצפוי בחברה, נחשפו ב"גלובס" בשבוע שעבר.
אגרקסקו חייבת 106 מיליון אירו (יותר מחצי מיליארד שקל) לנושיה, כולל 35.2 מיליון אירו לבנקים בישראל, 6 מיליון אירו לבנקים זרים, 27.3 מיליון אירו (כ-150 מיליון שקל) למחזיקי האג"ח שהינם גופים מוסדיים וכ-58 מיליון אירו לנושים לא מובטחים (ספקים ולקוחות). הבקשה להקפאת הליכים הוגשה בהסכמת נושים ל-65% מהחוב המובטח.
אגרקסקו נמצאת בשליטת המדינה (30.3% מהמניות ורוב בדירקטוריון), מועצת הצמחים (55.3%) ותנובה (11%). החברה מעניקה שירותי יצוא, שיווק ושינוע של תוצרת חקלאית ל-80 מדינות ברחבי העולם (2,500 לקוחות), בעיקר באירופה. הסחורה נרכשת מ-2,200 מגדלים בישראל ונמכרת בחו"ל בקונסיגנציה תחת שני מותגים: Carmel ו-Alesia.
החברה מעסיקה 475 עובדים, מתוכם 332 בישראל (229 בהסכם קיבוצי מיוחד). לחלק מהעובדים פיצויים מוגדלים במקרה של פיטורים, בהיקף כולל של 15 מיליון אירו. במסגרת תוכנית ההתייעלות שמציעה החברה בבקשה שהגישה לבית המשפט, היא מעריכה כי יש צורך בפיטורי 50% מהעובדים. פיטורי 140 עובדים באופן מיידי יביאו, להערכתה, לחיסכון של 7 מיליון אירו בשנה.
אגרקסקו מעריכה כי אם תוכניות התייעלות שגיבשה יצאו לפועל, היא תצליח לעבור לרווח של 5 מיליון אירו כבר בשנת 2012. נכסי החברה מוערכים על-ידה בשווי נמוך בהרבה מהיקף החובות, ולכן פתרון של המשך הפעלתה תוך שינוי מבנה הבעלות הוא הפתרון המסתמן.
"אם ברצון החברה לשרוד ולהמשיך ולהתקיים, חובה לבצע ולהשלים הליך מכירה או השקעה מהיר ולגבש הסדר מול נושיה עד חודש אוגוסט", נכתב בבקשה.
מצבה של אגרקסקו כה קשה, שאפילו בתקופת ההקפאה יש צורך במימון גירעון תזרימי של 8 מיליון אירו. הליכי ההבראה שהחברה כבר יישמה בחודשים האחרונים לא שינו משמעותית את מצבה.
"עדיף לדומם את האוניות"
עוד עולה מבקשת ההקפאה כי מדינת ישראל עדיין לא השיבה לבקשה להזרים 5 עד 10 מיליון אירו בכדי לממן את החברה בתקופת הביניים. בעלת מניות אחרת, תנובה, הסכימה להשתתף במימון הנדרש לפי חלקה.
בהתאם להחלטת ממשלה משנת 2008 להפריט את החברה, הזרימה המדינה לאגרקסקו בדצמבר אשתקד 55 מיליון שקל במטרה לתמוך בה ולחזק את ההון העצמי, שירד לרמה נמוכה שיכולה הייתה לשמש עילה לפירעון מיידי של התחייבויות שונות.
אגרקסקו נקלעה למשבר כבד ומתקשה לעמוד בהחזר חובותיה בזמן. בעקבות הפסדיה ב-2010 הצמידו רואי החשבון שלה לדוחות הכספיים הערת "עסק חי". זאת, הגם שלפני מספר חודשים בלבד העריכה חברת רואי החשבון קסלמן וקסלמן PWC את שווי החברה בכ-600 מיליון שקל לקראת ההפרטה המתוכננת.
את השנה החולפת סיימה החברה בהפסד כבד של כ-33 מיליון אירו וכן הפחתות חד-פעמיות בסך 16.7 מיליון אירו, בעיקר בגין הפחתת מקדמות ששולמו להבטחת תוצרת חקלאית, ואין ודאות שהכספים יוחזרו לחברה. ההפסד גרר גירעון של 13 מיליון אירו בהון העצמי.
אחד הגורמים שמכבידים על פעילותה של אגרקסקו הוא חכירת שתי אוניות קירור שנבנו עבורה במימון בנק גרמני, במטרה לחסוך עלויות הובלה שהאמירו באותה תקופה בעקבות עליית מחירי האנרגיה. לפני מספר שנים נחתם הסכם מכירה וחכירה של האוניות (עד שנת 2019) עם חברת עופר ספנות של משפחת עופר, ומאז משלמת לה אגרקסקו 12 מיליון אירו מדי שנה.
החברה מעריכה את הפסדיה כיום מהסכם החכירה ב-9 מיליון אירו בשנה. בבקשת הקפאת ההליכים תוארו האונית של עופר ספנות כ"משקולת גדולה ביותר... עדיף לחברה לדומם את האוניות ולקבל שירותי שינוע מגורם חיצוני בתשלום, מאשר להישאר עם ההסכם".
אם אגרקסקו תפר את חוזה החכירה, רשאית עופר ספנות לדרוש פיצוי בגובה דמי החכירה עד סוף תקופת ההסכם. כיוון שנותרו 8 שנים, מדובר בחוב כולל של 60 מיליון אירו, כפי שנחשף ב"גלובס" בשבוע שעבר.
עופר ספנות נחשבת לנושה לא מובטח של אגרקסקו, ממש כמו מחזיקי האג"ח של החברה.
תגובת מחזיקי האג"ח
מחזיקי האג"ח מסרו בתגובה: "היועצים המשפטיים של מחזיקי אגרות החוב של אגרקסקו לומדים את בקשת הקפאת ההליכים שהגישה החברה לבית המשפט. הגופים המוסדיים השקיעו באגרות החוב של אגרקסקו מתוך ידיעה כי החברה נמצאת בבעלות ממשלת ישראל וגופים ממשלתיים כמו מועצת הצמחים, וכפועל יוצא מכך מנוהלת על-ידי נושאי משרה מטעם המדינה ובהסתמך על דרוג גבוה שניתן להנפקה על-ידי חברת מדרוג.
"מאבקם של הגופים המוסדיים הוא על מנת לשמור על כספם של העמיתים ולהגן על כספי הפנסיה. מול עיניהם של קופות הגמל, קרנות הפנסיה והגופים המוסדיים האחרים עומד רק האינטרס של העמיתים, שכספם מושקע באגרות החוב של החברה. הדרישה של אגרקסקו למחיקה של חלק מהשקעתם של המשקיעים המוסדיים באגרות החוב, משמעותה פגיעה ישירה בחוסכים הפנסיוניים ובעמיתים".
אגרסקו מיוצגת בידי עורכי הדין יואב רזין, אלונה בומגרטן ומשה אליה ממשרד נשיץ-ברנדס.
החובות של אגרקסקו לבנקים ובעלי האגח
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
