מה עם הכספים שנגזלו על הקוטג'?

המשמעות המתבקשת מהוזלת הקוטג' היא שלפני כן היצרנים וכל השאר גנבו אותנו. בוודאי אפשר למצוא מילים מתונות יותר, כמו למשל שעבדו עלינו, או רימו אותנו - אבל בשביל מה? למה לא לקרוא למעשה בשמו הנכון? הרי היצרנים והבעלים מעסיקים כל מיני יחצנים שיספקו להם מילים מתוקות האמורות להצדיק את מעשיהם. מכיוון שלנו אין יחצנים כאלה, אין סיבה שלא נשתמש במילים הכי מתאימות.

אני שמח מאוד שמרד הקוטג' הצליח - אבל באופן כללי אני מאוכזב. כי התוצאות מוכיחות לנו שהם, היצרנים והבעלים, עשו מאיתנו, ממני, צרכן גנוב.

זה מה שאומרות העובדות: עד עכשיו לקחו מאיתנו כ-8 שקלים, עכשיו הם מסתפקים, מחוסר ברירה, ב-6 (וגם זה יותר מדי). כלומר הם גזלו ממני, מאיתנו, שני שקלים על כל גביע קוטג'.

עכשיו אנחנו יודעים שזה לא היה נחוץ כדי לעשות רווח ראוי, כי מתברר שבשביל זה מספיקים 6 שקלים. זה היה נחוץ, אם כן, כדי להרוויח יותר, מעבר לראוי ולמוצדק.

למה היה צריך להרוויח עוד יותר? בשביל לשפר, לייעל, לתרום לקהילה? ברור שלא. זה נעשה כדי להיות עוד יותר עשירים. בשביל לקבל משכורות עוד יותר דמיוניות ובונוסים עוד יותר מושחתים.

להחזיר לנו את ההפרש

אז מכאן ואילך נשלם פחות. אבל מה עם הסכומים ששילמנו עד עכשיו, הכספים שנגזלו מאיתנו? אם אנחנו באמת רוצים לעשות סוף לגניבות כאלה, צריך שיקרו 3 דברים. האחד - החזרה לציבור של ההפרש בין 6 שקלים לבין מה ששילמנו עד כה.

אין שום סיבה שבעולם שנוותר על הכספים שנלקחו מאיתנו. רובנו חיים בצורה ממוצעת, עובדים, מנסים לחסוך, צוברים חובות, משלמים אותם - כל זאת בזמן שהכספים המיותרים ששילמנו שוכנים בחשבונות בנק או בהשקעות של האנשים שגזלו אותם מאיתנו. בעוד שאנחנו עובדים בשביל הכסף שלנו, אצלם הכסף שלנו עובד עבורם.

עבירת עושק?

הדבר השני שצריך לקרות הוא בדיקת האפשרות שיש כאן לכאורה עושק. חוק העונשין מגדיר עבירה זו כך: "המנצל את ... חוסר הניסיון או קלות-הדעת של הזולת כדי לדרוש או לקבל בעד מצרך או בעד שירות תמורה העולה במידה בלתי סבירה על התמורה המקובלת".

אם אני מבין נכון, האלמנטים המצוינים בחוק קיימים לכאורה בפרשת הקוטג'. מה עשו לנו תנובה וכל השאר? לא ניצלו את חוסר ניסיוננו, מצוקתנו וקלות-דעתנו כדי לקבל תמורה בלתי סבירה על המוצר? כלומר יש כאן לכאורה עבירה פלילית שאת תחולתה יש לבדוק.

האם אני מבין לא נכון את החוק? אדרבה, שרשויות האכיפה יבדקו זאת.

אחריות מנהלים ובעלים

הדבר השלישי קשור להיבט המוסרי-ציבורי. מנהלים ובעלי הון שהונו את הציבור, שגזלו את כספו - האם ראוי שימשיכו בתפקידיהם כאילו דבר לא קרה? עכשיו הם אומרים שטעו, מבקשים סליחה - האם יש להסתפק בזה?

אם יתברר כי ידו של החוק קצרה מכדי להגיע אליהם, ראוי לבקש מיצחק אלרוב, מארגן מרד הקוטג', שישלח אל האחראים לפרשה את ידה הארוכה של המחאה הציבורית. שישגר לאוויר הפייסבוק מסר כזה למשל: לא נקנה מוצרים של תנובה ושטראוס והאחרים עד שהאחראים לעושק הצרכנים יעזבו את תפקידיהם.

רק מהלך כזה יכול לשים קץ לתשוקתם של אנשים עשירים להפוך את כספנו המועט - לכספם הרב.