השתיקה של עיני

1. בהסתדרות מציינים שהם מתנגדים אמנם להעלאת גיל הפרישה לנשים, בוודאי כשמדברים פתאום על גיל 67, אבל באותה נשימה מבהירים: "את המאבק מנהלת נעמת".

יו"ר ההסתדרות עופר עיני, אחד האנשים החזקים והמשפיעים במשק שנאמר עליו כבר הכול, לא מתערב בסוגיה. האיש שאיים לשתק את המדינה בגלל העלאת מחירי הדלק ובשל התנגדות האוצר להעלאת שכר המינימום, לא אומר עכשיו מילה. בצרפת, לשם השוואה, ארגוני העובדים הוציאו 2.9 מיליון תושבים לצעדות מחאה ברחבי המדינה. אצלנו מאבק על קוטג', חשוב ככל שיהיה, עשה הרבה יותר רעש.

"אני מצפה שעופר יעשה כל מה שהוא יכול כדי למנוע את העלאת גיל הפרישה", אומרת לנו טליה לבני, יו"ר נעמת.

האמירה הזאת שלה לא מובנת מאליה. טמון בה הרבה מאוד סאב-טקסט, ביקורת מרומזת כלפי מי שלא רגיל לביקורת מבית. עם זאת, היא מסרבת להאמין שעיני כבר נתן סוג של הסכמה שבשתיקה למהלך, במסגרת אחת מעסקאות החבילה שגיבש מול המדינה והמעסיקים.

2. מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי וחברת הוועדה, אסתר דומיניסיני, סיפרה לאחרונה בראיון ל"גלובס" על החלטתה להוציא לפנסיה מוקדמת 160 עובדים בטרם מלאו להם 60.

"בהתפלגות גילית שביצעתי, מצאתי שהרבה אנשים פה מתקרבים ל-60, זה נורא", היא סיפרה, אבל כל זה לא הפריע לה לתמוך בפומבי בהעלאת גיל הפרישה. הסיפור של דומיניסיני מתמצת את כל הסיפור: אותם גברים או נשים שהוצאו לפנסיה מוקדמת או פוטרו בטרם הגיעם לגיל הפרישה, אינם זכאים לקצבת זקנה. כך קורה שאותה אוכלוסיה מבוגרת מודרת מצד אחד משוק העבודה, ומצד שני אינה זכאית אפילו להזדקן בכבוד. אם זאת התכלית של הוועדה הזאת, חיסכון בכסף ולא עידוד עבודה מצד מבוגרים, הרי שמלחמתה של טליה לבני מוצדקת, ושתיקתו של עופר עיני מעצבנת.

3. את התרגיל הזה של משרד האוצר עוד ילמדו בבתי-הספר לספינולוגיה. בזמן שהכול מדברים על התנגדות ועדת הכספים להעלאת גיל הפרישה של נשים ל-64, באוצר החלו לדבר פתאום על 67.

מה ההיגיון? פשוט מאוד. טליה לבני מנעמת יוצאת בטריקת דלת מישיבת הוועדה, התקשורת חוגגת סביב הדרמה שנוצרה, בכנסת זועמים על "המחטף של האוצר" וכוווולם מדברים על 67. זה המספר החדש. כל כל כך גאוני הספין הזה, שביום שבו הכנסת תתבקש להכריע בעניין גיל הפרישה, כולם יודו לאלוהים שהוא יעלה "רק" ל-64 במקום 67.

4. לא ברור מדוע בארה"ב, האמא של הקפיטליזם, העלאת גיל הפרישה נפרסה על פני 24 שנים, ואצלנו זה צריך לקרות בתוך 10 שנים - זאת על אף ריבוי הילודה בארץ (גם בקרב יהודים חילונים) שמקזז את הזדקנות האוכלוסייה.

לא ברור גם מדוע סוגיה כל כך רגישה וכל כך סבוכה כמו העלאת גיל הפנסיה, נדונה בפרק זמן של 3 חודשים בלבד על ידי ועדה שבראשה עומד ראש אגף התקציבים באוצר (חלילה לא אישיות ציבורית בעלת שם). חבורה שרובה פקידים, מוכשרים ככל שיהיו אך גם בעלי אינטרס, צריך לומר, לא יכולה לקבל החלטה חשובה כל כך בצורה אומללה כל כך.