בזק יוצאת למתקפת נגד בעקבות התלונות החוזרות ונשנות של סמייל ונטוויז'ן למשרד התקשורת נגד המבצעים שלה. ל"גלובס" נודע כי בזק גילתה למשרד כי היקף הלקוחות שחזרו אליה בעקבות המבצע האחרון (המבצע שבגינו החלה כל ההמולה) - של 89 שקל לחודש תמורת אינטרנט, ספק ודקות טלפוניה, ללא דמי שימוש - עומד על פחות מ-1,000 לקוחות בלבד.
מדובר במספר זניח לחלוטין ביחס להיקפי הגיוסים בשוק. במהלך השבוע האחרון הקשתה בזק על משרד התקשורת והציגה נתונים בצורה לא רשמית בשיחות שערכה עם ראשי המשרד, שמהן עולה כי הזעקות של סמייל ונטוויז'ן נגרמות מסיבות אחרות ולא כיוון שהיא מצליחה לשנות את היקפי הגיוסים בשוק.
הוט ובזק דורשות ממשרד התקשורת לעכב את פרסום ההחלטה הנוגעת למבצעים האחרונים שלהן עד שלא ייערך שימוע מסודר, או עד שתינתן להן ההזדמנות להגיב על הטענות בצורה מסודרת.
הפנייה של בזק באה לאחר שהחברה פנתה למשרד וביקשה שיטפלו בתלונות של סמייל ונטוויז'ן בנוהל רשמי של טיפול בתלונות. הפניות למשרד נעשו בצורה לא רשמית, כלומר בשיחות שקיימו ראשי החברות עם מנכ"ל המשרד עדן בר טל ועם הנהלת משרדו.
בבזק ובהוט סבורים כי המשרד לא יכול לקבל החלטות על עצירת מבצעים או על שינוי מדיניות, בלא שניתנת להן ההזדמנות להשמיע את עמדתן בצורה מסודרת.
לטענת שתי החברות, מקורן של התלונות של סמייל ונטוויז'ן אינו בעובדה שהן מאבדות מנויים, אלא בעובדה שהן מתקשות לגייס לקוחות חדשים בשירותי הטלפוניה במסגרת העדפת לקוחות לקבל שירותים במסגרת של חבילות.
נציין כי במשרד התקשורת ישנן התלבטויות רבות כיצד להגיב על המבצעים של הוט ושל בזק, שכן המבצעים של בזק קיבלו אישור ואין בעיה לגבי תוקפם החוקי.
השאלה שעומדת על הפרק היא האם המשרד יכול לתת הוראות כיצד לפעול מבלי לערוך שימוע, ואילו הוראות בכלל אפשר לתת. למשל, אם המשרד סבור כי בזק לא מכרה את שירותי התשתית שלה למתחרות במחיר שבו היא מוכרת ללקוחות שלה, אז ייתכן שאפשר לחייב אותה לעשות כן, אבל לא בטוח שאפשר להתערב בכל מרכיב בשרשרת ההצעה שלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.