מי הם האנשים שהתעשרו ממניות "שרה" ו"מירה"?

אמש (ד'), רגע לפני פרסום תוצאות הסקרים הסייסמים, הגיע שוויה של חברת הכשרה אנרגיה לשיא של 1.55 מיליארד שקל - שווי הגבוה ב-87% מזה שלפיו היא הונפקה בנובמבר אשתקד. זהו שווי בלתי נתפס לחברה שהוקמה רק לפני 15 חודשים, והפכה את בעליה למולטי מיליונרים.

עם הקמת הכשרה אנרגיה, העניקה החברה האם, הכשרת הישוב שבשליטת עופר נמרודי, מניות ואופציות ללא תמורה לבכירי החברה החדשה ובראשם היו"ר, עופר נמרודי עצמו. נמרודי, לאחר שנים לא קלות בעסקי התקשורת של "מעריב" בהן הפסיד כסף רב, הצמיח לעצמו עושר עצום בזמן שיא בתחום חיפושי הנפט והגז. מלבד שליטתו בהכשרה אנרגיה באמצעות הכשרת הישוב, הוא מחזיק באופן אישי 6.45% ממניות חברת החיפושים, ששווין עמד אמש על 100 מיליון שקל.

עוד שני מתעשרים בהכשרה אנרגיה הם המשנה למנכ"ל הכשרת הישוב, אלי כהן (לשעבר אנליסט חברת הדירוג S&P מעלות), שקיבל מניות ששווין מוערך בכ-40 מיליון שקל, ומנכ"ל הכשרה אנרגיה, אוהד מראני (לשעבר מנכ"ל האוצר ויו"ר בזן), המחזיק אופציות בהכשרה אנרגיה המגלמות רווח של כ-25 מיליון שקל.

שווי החזקותיה של החברה האם, הכשרת היישוב, בהכשרה אנרגיה, הגיע אמש למיליארד שקל, וזה שווי הדומה לשווי הכולל בו נסחרת החברה האם, שפועלת גם בתחומי הנדל"ן והתקשורת (והיא בעלת חוב "סולו" של 1.3 מיליארד שקל).

מרוויחה גדולה נוספת ב"מירה" ו"שרה" היא קבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר, שגם לה צמח ערך של מאות מיליוני שקלים בתוך זמן קצר בתחום החיפושים. אי.די.בי מחזיקה בצורה ישירה 5.3% בזכויות בשני הרישיונות, ובאופן עקיף יש לה החזקה נוספת דרך יחידות ההשתתפות של מודיעין , המחזיקה בכ-21% מהזכויות ברישיונות.

בנוסף לרווח התיאורטי מהשקעתה במודיעין ומהשווי הגבוה של שני הרישיונות, רכשה השבוע אי.די.בי - באמצעות החברה המשותפת לה ולצחי סולטן - את תמלוגי העל ברישיונות מידי הגיאולוג דיוויד פיס. אם וכאשר תתבצע הפקה מסחרית מצמד הרישיונות, היא תזכה לקבל סכומי כסף נוספים בגין מכירת הגז.

חשוב להדגיש כי הרווחים של השותפים בשני הרישיונות הם בינתיים "על הנייר" בלבד, ולמעשה לא ניתנים למימוש בשל המשמעויות הנלוות למכירה שכזו. כדאי לזכור שבדצמבר 2009, טרם פרסום תוצאות הסקרים הסייסמים וביצוע קידוח "לוויתן", מכרו מספר בעלי עניין בשותפות החיפושים רציו חלק קטן מהחזקותיהם, ובתגובה לכך יחידות ההשתתפות של רציו צנחו 40% באותו יום, משום שהמהלך נתפס כחוסר אמון מצד הבעלים בפרויקט. ראשי רציו הרגיעו מיד את המשקיעים, אולם המסר של שוק ההון היה חד וברור: עד שאין תגלית מוכחת, כל מימוש של בעלי העניין יתקבל בחשדנות.