מי יקנה את הגז של עופר נמרודי

במאי 2010 ביצע עופר נמרודי מהלך נועז כשהוביל קבוצת משקיעים לרכוש את הזכויות בצמד רישיונות חיפושים ימיים, "שרה" ו"מירה", מול חופי חדרה.

המוכרים, קבוצת משקיעים אנונימיים מקנדה (תחת השם "פטרומד"), לא האמינו למזלם הטוב כשקיבלו 16 מיליון דולר במזומן תמורת זכויות שתוקפן עמד לפוג בכל יום. בדיעבד הם בוודאי מצטערים שלא דרשו סכום גבוה יותר.

נמרודי הצליח להאריך את תוקף הזכויות ולקבל את אישור הרגולטור לעסקת המכירה, גייס מפעיל קידוחים בינלאומי, והציג היום לציבור במסיבת העיתונאים דוח מרשים שנכתב על ידי אחת מחברות המחקר המוערכות בעולם.

נמרודי, צחי סולטן ויתר השותפים בשני הרישיונות ראויים לחופן מחמאות על כברת הדרך המרשימה שעשו בזמן הקצר מאז כניסתם לתחום חיפושי הגז והנפט.

הקשיים ילכו ויתגברו

ואכן, שוק ההון, כפי שהוא תימחר אתמול (ה') את חברת הכשרה אנרגיה של נמרודי ואת השותפות מודיעין של סולטן ואי.די.בי, נותן קרדיט ענק לצמד היזמים. אבל אסור לשכוח שהקשיים שעדיין עומדים לפניהם ילכו ויתגברו ככל שיתקדמו במאמציהם להוציא את הגז מבטן האדמה.

שוויה הבורסאי של הכשרה אנרגיה, חברה שהוקמה יש מאין, נושק היום ל-1.5 מיליארד שקל לאחר שהכפיל את עצמו ויותר בחודש האחרון, אבל הדרך להצדקת את השווי הזה ארוכה ורוויה סימני שאלה. התחזיות שהשמיעה אתמול חברת המחקר - עם כל ההערכה למוניטין המקצועי שלה - הן עדיין לא יותר מהשערה מלומדת שרק קידוח יוכל לאמת.

קידוח כזה יעלה סכום עתק - 150 מיליון דולר - שאותו יצטרכו השותפים לגייס. גם אם יצלחו מכשול זה, במקרה של תגלית הם יידרשו להשקיע סכומים גדולים בהרבה בפיתוח המאגר, בין 2 ל-3 מיליארד דולר על פי האינדיקציות מתגלית "תמר" הסמוכה.

גם מפעילת הקידוחים הצפויים, חברת GGR, היא לא ממש שחקן מהליגה של נובל אנרג'י(השותפה של קבוצת דלק ב"תמר" וב"לוויתן"), בלשון המעטה.

נמרודי אומנם מקווה לחסוך עלויות על ידי התחברות לצנרת הולכת הגז מ"תמר", אבל כלל לא ברור שיזכה לשיתוף פעולה כזה מאחר שהשותפים ב"תמר" מתכוונים למכור את כל נפח הצנרת שהם מניחים כבר במהלך השנה הקרובה.

וגם אם השותפים ב"שרה ו"מירה" יצלחו את כל המכשולים הללו, ימצאו גז ויפתחו את המאגר, עדיין תעמוד מולם שאלת השאלות: מי ירכוש את הגז שיופק מהמאגרים? הרי לקבוצת דלק ונובל אנרג'י אין בעיה לסגור את השוק הישראלי לעשורים הקרובים, עם תגליות הגז של "ים תטיס", "תמר" ו"לוויתן", וכלל לא בטוח שיזמי "מירה" ו"שרה" יוכלו להתחרות במחירי הגז שהם יציעו.

בונים על חברת החשמל

בסביבתו של נמרודי בונים על כך שחברת החשמל "תשמור להם" נפח של גז, מתוך אינטרס שלא להישאר תלויה בספק אחד (בהנחה שהמצרים יוצאים מהתמונה), אבל זמן ההגעה לשוק - שנאמד בשלוש עד ארבע שנים, לפי התחזיות הכי אופטימיות - עלול להוות בעיה גדולה מבחינתם.

בשורה התחתונה, כלל לא ברור אם יצליח נמרודי למכור את הגז שיגלה (אם יתגלה) באותה הקלות שבה מכר את מניות הכשרה אנרגיה לציבור המשקיעים.