"הצמיחה בארה"ב לא תעלה מעל ל-3% עד שנת 2016", כך נכתב בתחזית קרן המטבע הבינלאומית, לחודש יוני. "מנגד, צמיחת התמ"ג הממוצעת במחצית השנייה של תחילת המאה העשרים, הייתה מעל 3%. אלה לא חדשות טובות - זה מתסכל", כותב דרק תומפסון ב"רויטרס".
לדברי תומפסון, ישנן כמה סיבות לתחזית צמיחה כה מתסכלת:
■ המשך ההיחלשות בשוק הנדל"ן בארה"ב, עם סבירות לצניחה נוספת במחירי הבתים. דבר זה פוגע, כמובן, בממון של משקי הבית בארה"ב ומעיק את הצריכה הפרטית.
■ התפתחויות לא צפויית במדיניות הפיסקלית של הפדרל ריזרב - כמו, למשל, העלאת הריבית או לחלופין הורדת דירוג האשראי של ארה"ב במידה והדיונים על תקרת החוב לא יישאו פרי. להתפתחויות שכאלה יהיו השלכות על התפיסה את השוק האמריקני בעולם לשלילה.
■ תנודות חריגות בשוק הסחורות, אבל ישפיע גם על הצמיחה וגם על האינפלציה.
■ תנאי מתן אשראי קשיחים - אשר מתהדקים עם המשך היחלשותם של בנקים ונותני הלוואות אחרים, עוד מאז משבר המשכנתאות ב-2008.
תומפסון טוען כי "מרבית הסיכונים הללו הינם מחוץ לשליטתה של וושינגטון. המנהיגים בארה"ב לא שולטים במשקי הבית, הם לא יכולים לשכנע אנשים לבזבז הרבה יותר ממה שהם רוצים, או לשכנע מיליוני מעסיקים להעסיק עוד עובדים. אי אפשר לשנות את מחירי הנפט, המתכות והמזון. אי אפשר לשלוט בחוב באירופה - הוא באירופה, אחרי הכל".
"אז במה אנחנו כן יכולים לשלוט? אפשר להעלות את תקרת החוב, ואפשר לגבש תקציב חכם לטווח הרחוק שימנע מהמשך גידול של הגירעון התקציבי", מציע תומפסון. "אבל מה עושים בינתיים בארה"ב? שום דבר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
