קידוחי למציאת גז טבעי על ידי ישראל במזרח הים התיכון גרמו לסכסוכים סביב המים הטריטוריאליים בין ישראל ללבנון, מה שהוביל את האיחוד האירופי להתערב ולהכריע בעניין הגבול הימי בין שתי המדינות. בנוסף לדאגה זו, עולה באחרונה דאגה נוספת: רצונה של ישראל לבנות צינור תת-ימי להזרמת גז ממדינות אירופה.
אחרי פיצוץ צינור הגז בנחל צין בשבוע שעבר, רבים מטילים ספק ביכולתה של ישראל להקים בהצלחה פרויקט כה מוצלח ולמנוע מהצינור המדובר לדלוף. אתר חדשות קפריסאי בשם "גרין פרופט" התייחס היום (א') בהרחבה לחששות מזיהום סביבתי, בעיקר בשל העובדה ש"לישראל אין יכולות מוכחות בהקמת פרויקט כזה", דברי האתר. גם האתר "סייפרוס מייל" התייחס היום לסוגיה בראיון עם שר המסחר הקפריסאי.
החששות מפגיעה אנושה בסביבה הובעו במפורש על ידי שר המסחר הקפריסאי, אנטוניס פסצ'אלידיס, אשר הביע בריאיון בשבוע שעבר דאגה ממשית מכך שקידוחי הגז עשויים להוביל למפגעי טבע חמורים.
דאגותיו של פסצ'אלידיס מחריפות בצל הבעיות האחרונות שהתעוררו הקידוחי שם נובל אנרג'י, אשר משקיעה בקידוח ומיצוי מספר שדות גז במאגר "תמר". דאגות אלה קיבלו, לדברי פסצ'אלידיס, משנה תוקף עם הפסקתה של נובל אנרג'י את הקידוח במאגר "לוויתן 2" בו השקיעה 42 מיליון דולר, והעברת האסדה למאגר "לוויתן 3".
"אנו מגיעים להסכמות עם נובל אנרג'י בכל הקשור להגנת הסביבה. הצבנו תנאים קשיחים ביותר. צעדים מסוימים יינקטו כדי לשמור על הסביבה", דברי פסצ'אלידיס, שהתייחס למגעי ממשלת קפריסין עם נובל אנרג'י, בכל הקשור לקידוחים באגן הים התיכון.
עוד סיבה לדאגותיה של קפריסין, הינה החבלה בצינור הזרמת הגז ממצרים לישראל וירדן, אשר התרחשה בפעם השנייה השנה במהלך התעוררות המהומות האזרחיות במדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה.
פסצ'אלידיס טוען כי "בכל מקרה, עלינו לנקוט בצעדים הנדרשים כדי להגן על הים התיכון. אנחנו אי תיירותי, ועלינו להיות זהירים ביותר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
