"בשוק השבבים העולמי יש מקום לחברות גדולות וחדשות"

היה זה חישוב כלכלי קר, ואולי גם ראייה מפוכחת, שהביאו את אנשי חברת הסטארט-אפ פיקסר להכיר בכך שהם כבר לא יהיו חברה גדולה. זה לא היה טריוויאלי: ההיסטוריה הקצרה של החברה דווקא תמכה בהחלטה הפוכה, כלומר לקחת את הסיכון. כמה חודשים בלבד לאחר הקמתה, באוגוסט 2004, כבר מכרה פיקסר, שעוסקת בציוד לקווי ייצור לשבבים, מכונה ראשונה לחברת סמסונג בתמורה לכ-3.5 מיליון דולר. היקף הכנסה חריג לחברה שעוסקת בתחום מורכב - ונמצאת רק בתחילת הדרך.

ההמשך היה גם הוא מוצלח. עם לקוחות מסביב לעולם, תפעול יעיל באמצעות יצרנים מצד שלישי, ומשקיעים וקרנות שתמכו בחברה. ובכל זאת, באוגוסט 2008 החליט הדירקטוריון שהגיע הזמן. הקונה, חברת Carl Zeiss הגרמנית, שילמה 70-80 מיליון דולר במזומן, וקיבלה 30 עובדים בכרמיאל שמספקים לה ציוד לייזר לבדיקה ושיפור הפגמים בהליך הטבעת הטרנזיסטורים על גבי פרוסות הסיליקון (ליתוגרפיה) בקו הייצור של השבבים.

"אם לא היינו מוכרים, החברה לא הייתה קיימת היום", קובע אביגדור וילנץ, שהיה משקיע אנג'ל בחברה, בראיון ל"גלובס". "בשוק הציוד למפעלי השבבים לא ראינו חברה גדולה חדשה שנכנסת מאז המיזוג של KLA וטנכור (KLA-Tencor) ב-1997. זה שוק בשל. לא כמו תחום האינטרנט, למשל, שפתאום אחרי גוגל צומחת פייסבוק ואז יש אחרות. אתה מבין שהמודל העסקי הנכון הוא לפתח את החברה ומשם להעביר אותה לשותף אסטרטגי".

פיקסר - כיום חלק מחטיבת פתרונות המטרולוגיה (מדידה) עבור ציוד המיועד לייצור מוליכים למחצה (SMS) ב-Carl Zeiss - פעלה בתחום מורכב. היקף השוק הסתכם ב-32 מיליארד דולר ב-2010, עם זינוק של 145% לעומת 2009, כך על פי חברת המחקר גרטנר לציוד עבור יצרניות הסיליקון (WFA). אולם בשנת 2009 איבד השוק כ-46% לעומת 2008, שהייתה שנה לא פשוטה אף היא, ובה צנחו ההוצאות בתחום בכ-32%.

כך שמכירת חברה בתחום זה, ערב המשבר הפיננסי, ובתוך מה שהוגדר כמשבר הגדול של שוק השבבים, נראית בדיעבד כשקלול מוצלח למדי של סיכון/סיכוי, ואפילו מזל.

"הוכחה להצלחת הרכישה"

"ההחלטה ללכת עם צייז הייתה מושכלת", אומר גיא בן צבי, שמנהל כיום את הפעילות בכרמיאל והיה בין המייסדים והסמנכ"ל הטכנולוגי של פיקסר עד למכירתה. דבריו של בן צבי נאמרים על רקע התעניינות של ספקית אחרת לתחום הציוד לייצור השבבים - KLA-טנכור - לקנות את פיקסר במחיר נמוך משמעותית בשנים 2006-2007, דבר שלא יצא לבסוף לפועל.

ההוכחה להצלחת הרכישה, לדעת וילנץ ובן צבי, הגיעה לפני כמה שבועות. בפעילות החברה בכרמיאל התקבלה ההזמנה הראשונה של צייז בהיקף של 100 אלף דולר, לייצר בישראל רכיבים שאינם מיועדים לפעילות שהגיעה מפיקסר. הוא רואה בכך הוכחה לכך שהייצור בארץ של רכיבים - ולא רק הפיתוח והייצור בתחום שנרכש - הוא יעיל. כיום מעסיק המרכז בארץ 26 עובדים וייתכן, אומר בן צבי, שבעתיד הקרוב תורחב הפעילות גם לתחומים נוספים בחברה הגרמנית.

להישאר על הקרקע, ולעשות סיבוב

עבור וילנץ זוהי חשיפה נדירה. מאז מכר את חברת שבבי התקשורת גלילאו בתחילת 2001 למארוול תמורת כ-2.7 מיליארד דולר, הפרופיל הציבורי שלו ירד במידה משמעותית. את גלילאו הקים ב-1993, ועמד בראשה עד למכירה. הוא המשיך במארוול כסגן נשיא וכדירקטור עד שפרש מהחברה באפריל 2002.

החזות של וילנץ - טי-שירט שחורה וסנדלים - אופן הדיבור וההתנהלות, משדרים צניעות. זה אולי רלוונטי גם להבנת הגישה הכללית שלו כלפי יצירת חברות גדולות: להישאר על הקרקע בכל הקשור לשאיפות, וגם ברצון לעשות סיבוב מרשים מבחינה פיננסית.

וילנץ, שהתמקצע במשך שנים בחברות בתחום השבבים, רואה דווקא את הצד השני של השוק - חברות מפתחות השבבים - כהזדמנות גדולה. לדבריו: "יש שם עדיין מקום להרבה חדשנות והשוק לא הגיע לבשלות. לחלוטין לא". אחת הסיבות לכך, לדבריו, היא הגאות בתחום התקני המחשוב והתקשורת שרלוונטיים לצרכנים הסופיים, מה שמאפשר לחברות חדשות בתחום להיכנס ולהתקדם מהר. "השינויים האלו מתפתחים בטור הנדסי לפעמים כך שהשוק יכול להתרומם מהר, ויש מקום לחברות גדולות שייכנסו".

חוד החנית בכניסה לתחום התקשורת

מכאן עולה שאלה מתבקשת בנוגע לגלילאו, אחת החברות הגדולות והמפוארות שידע ההיי-טק הישראלי. גלילאו הייתה בדיוק מה שמתאר וילנץ - חברה טובה בשוק שמתרומם מהר (שבבים לציוד תקשורת ארגוני). בפרספקטיבה, אי אפשר שלא לחשוב שאולי ניתן היה להתנהל גם אחרת, ולא למכור. "אני שלם עם ההחלטות שביצענו בגלילאו, ואני לחלוטין לא מרגיש פספוס", מגיב וילנץ. שרואה את התרחבות הפעילות בארץ, אחרי הרכישה בידי מארוול, כהמשך מוצלח לחברה שהקים.

הפעילות של גלילאו נהפכה חוד החנית של מארוול בכניסה לתחום התקשורת, ומונה כיום כ-1,100 עובדים במרכז הפיתוח בישראל. הבסיס של גלילאו ומארוול סייע ליצירת מרכז ידע בישראל בתחום שבבי התקשורת שחלחל לחברות רבות אחרות, דוגמת מלאנוקס, שיוצא גלילאו איל וולדמן הקים ב-1999.

עם זאת, נראה שהמודל של הקמת חברה ומכירתה חלחל גם הוא לחברות אחרות בתחום. "בהחלט חבל שאין עוד חברות גדולות בתחום השבבים בארץ", טוען וילנץ, "ישנן חברות שרוצות להישאר גדולות ועצמאיות, אבל צריך לראות אם יצליחו".