הבינלאומי מייקר עמלות דמי ניהול ניירות ערך

הבנק הבינלאומי הנמצא בשליטת צדיק בינו ובניהול סמדר ברבר צדיק, מעלה את עמלות דמי ניהול ניירות ערך, לראשונה מאז 2007. מאחר שהעמלות אינן נמצאות בפיקוח בנק ישראל, לא נדרש הבינלאומי לקבל אישור לייקר את העמלות, אלא הסתפק בעדכון המפקח על הבנקים באשר לכוונתו זו.

הבינלאומי ייקר את תעריפי עמלת "דמי ניהול פיקדון ניירות ערך בארץ", משיעור של 0.752% ל-0.78%, כלומר ב-3.7%. עמלה זו היא העמלה המרכזית בחשבון ניירות ערך ולאחר הייקור הפך הבינלאומי לבנק השני הכי יקר בעמלה זו, כשמעליו רק דיסקונט. התעריפים החדשים נכנסו לתוקף ב-1 ביולי.

עמלת דמי ניהול פיקדון ניירות ערך בחו"ל התייקרה בשיעור של 2.1% מ-0.78% ל-0.796%. עוד ייקר הבנק את עמלת המינימום הרבעונית לנייר ערך ב-44% מ-5.5 שקלים לנייר ערך ל-7.9 שקלים (31.6 שקל בשנה). עמלת המינימום לחשבון ניירות ערך נותרה על 40 שקל וכבר היום היא היקרה ביותר בין הבנקים. מאחר שהעמלות נגבות מדי רבעון, מגדילה עמלת המינימום את הגבייה.

הכנסות הבינלאומי מהפעילות בניירות ערך מהותיות מאוד לבנק. בשנת 2010 הסתכמו ההכנסות ב-507 מיליון שקל והן מהוות 75% מהכנסות הבנק משוק ההון. תיק ניירות הערך של לקוחות הבינלאומי עומד על 196 מיליארד שקל וההכנסות מניירות ערך הן 14% מהכנסות הבנק.

בתגובה נמסר מהבנק הבינלאומי כי "מדובר בעלייה בדמי ניהול פיקדון ניירות ערך בשיעורים מתונים של 2%-3%, שגם לאחריה תעריפי הבינלאומי תחרותיים ואינם יקרים. נציין כי עדכון המחירים בא בעקבות עליות בשיעורים ניכרים הרבה יותר בעלויות הבנק. למשל: רגולציה, כוח אדם, עלויות מחשוב וכו'".

למרות שהבינלאומי הוא הבנק החמישי בגודלו במערכת הבנקאית, בפעילות ניירות ערך הוא השלישי בגודלו. עם זאת מבדיקת "גלובס" עולה כי שני הבנקים הגדולים האחרים בתחום - הפועלים ולאומי, לא צפויים לייקר את העמלות. "אין לנו כוונה להעלות את עמלות ניירות ערך בתקופה הקרובה", נמסר משני הבנקים.

מקומם ולא מוצדק

עמלת דמי ניהול ניירות ערך היא עמלה מקוממת במיוחד שההצדקה לה לא ברורה והיא נגבית רק כי הבנק יכול. פעם קראו לה "דמי משמורת". הבנקים נהגו לשמור עבור הלקוחות על התעודות המודפסות המוכיחות בעלות על נייר הערך. כיום לבנקים אין עלות אמיתית בשמירת ניירות ערך וממילא הכל נמצא במחשב. לאור זאת שינו הבנקים לפני כמה שנים את שם העמלה מדמי משמורת לדמי ניהול חשבון ניירות ערך ומשנת 2005 ואילך ייקרו אותה בעשרות אחוזים. העמלה קפצה משיעור של 0.5% לשיעור של 0.6%-0.8%.

שנית, העמלה נגבית רק בבנקים ולא בבתי ההשקעות. אם תחליט לנהל את חשבון ניירות הערך שלך דרך חבר בורסה שאינו בנק, למשל מגדל שוקי הון, לא תשלם את העמלה. אז מדוע הבנקים גובים את העמלה? כי הם יכולים, כי הלקוחות לא שמים לב, כי הלקוח לא מבין את המשמעות של שברי אחוז. אבל כשתיק ניירות הערך של הבינלאומי הוא 196 מיליארד שקל, כל פיפס שווה עשרות מיליוני שקלים.

ושלישית וזה העניין המקומם ביותר - זו עמלה אחוזית ולא שקלית. האם יש הבדל מבחינת הבנק בעלות ניהול חשבון ניירות ערך של 50 אלף שקל או חצי מיליון שקל? ברור שאין הבדל אבל כשהעמלה נגבית כשיעור מהנכסים, היא משתלמת לבנק הרבה יותר.

כמובן שלא נשכח את עמלת המינימום, מלכודת בנקאית ידועה. הבינלאומי הקפיץ אותה בעליזות ביותר מ-40%. המשמעות - מי שלא מחזיק לפחות 4,000 שקל בנייר ערך מסוים, ישלם את עמלת המינימום ולא את התעריף האחוזי, כלומר העמלה תהיה הרבה יותר גבוהה באופן יחסי.