כך עוקפים הספקולנטים הזרים את הוראות בנק ישראל

האם השחקנים הזרים חוזרים לשוק המט"ח בדלת האחורית? לאחר שבנק ישראל הגביל את פעילותם בשוק המט"ח, מצאו גופים זרים דרך לבצע עסקאות באמצעות הבנקים המקומיים שהמגבלות לא חלות עליהם.

ל"גלובס" נודע, כי במסגרת מספר עסקאות SWAP (החלף) שביצעו באחרונה חברות תעודות הסל, רכשו בנקים וגופים זרים כ-1.3 מיליארד שקל בתעודות סל על מדדי ת"א 25, ת"א 100 ומדד הבנקים, במטרה לנצל את פערי הריביות שבין השקל לדולר ולגרוף רווחים מידיים.

מעורבותם של הגופים הזרים אינה למטרת השקעה במדדי המניות, אלא היא דרך עקיפה להתחמק מההגבלות שהטיל עליהם בנק ישראל (חובות נזילות ודיווח). עוד נודע, כי בשל מעורבותם של הבנקים המקומיים והגופים הזרים בעסקאות הסיבוביות, הנושא נמצא בבדיקה של כמה גורמים בבנק ישראל, ביניהם המפקח על הבנקים דודו זקן. מבנק ישראל נמסר בתגובה כי הנושא נמצא בבדיקה.

את העסקאות הסיבוביות ביצעו קסם שבבעלות אקסלנס ובניהול אבנר חדד ובועז נגר, תכלית שבשליטת דש-איפקס ובניהול איל סגל ודוד אלאלוף, והראל-סל שבבעלות הראל פיננסים ובניהול אורי שור. העסקאות בוצעו מול בנק מזרחי-טפחות ובנק לאומי, ואילו זהותם של הגופים הזרים לא פורטה בדיווחי החברות.

שיעור העסקאות בתעודות נע בין אחוזים בודדים מהנכסים בתעודה על מדד ת"א 100 של קסם, ועד 47% מהתעודה של הראל-סל על ת"א 100.

המוסדיים מתעניינים

כאמור, העסקאות נעשו עד כה בתעודות סל, ובהיקף קטן יחסית (2%) ביחס לגודלו של הענף, שמנהל כ-60 מיליארד שקל. אולם ל"גלובס" נודע עוד, כי גם גופים מוסדיים החלו להתעניין בעסקאות אלה, כך שבהחלט ייתכן שבעתיד הם יתפסו חלק גדול יותר מהשוק.

מה למעשה מתרחש בעסקאות האלה? העסקאות נבנו בהתאם לצורכי כל אחת מחברות תעודות הסל, אולם הן די דומות אחת לשנייה. ניקח כדוגמה עסקה שבה לקוח קונה מהראל סל 200 שקל על מדד ת"א 100.

הראל סל צריכה להתכסות (לרכוש נכסים כנגד ההתחייבות להעניק את המדד) ולשם כך היא פונה לבנק מזרחי-טפחות, והוא מתחייב לתת לה את אותה התחייבות בעוד שנה. תמורת ההתחייבות הבנק גובה מהראל-סל ריבית בגובה ריבית התל בור (ריבית בין הבנקים).

במקביל הראל סל מפקידה 200 שקל בפיקדון בבנק מזרחי תמורת ריבית בגובה תל בור לשלושה חודשים, ומזרחי-טפחות מצדו מוכר את ההתחייבות להעניק את המדד לבנק הזר. הבנק הזר מבצע עסקת החלף לדולרים שברשותו (שאותם הוא מגייס בארה"ב בריבית אפסית), ונהנה מפער של כ-3.25% בין ריבית הדולר לזו של השקל. כמו כן, הבנק הזר רוכש 200 שקל בתעודת סל של הראל-סל על מדד תל אביב 100, ונותר למעשה רק עם ההימור על השינוי בשער הדולר.

מהעסקה הזו כולם יוצאים מורווחים - הראל-סל מרוויחה מפער הריביות שבין מה שהיא מקבלת ממזרחי-טפחות עבור הפיקדון פחות מה שהיא משלמת למזרחי-טפחות עבור ההתחייבות שהבנק נטל ממנה, וכן מגיוס כפול לתעודה שלה. העסקאות בוצעו בתעודות שאינן גובות דמי ניהול, לכן הכנסה זו מהותית עבור מנהלי תעודות הסל ומוערכת בכ-4 מיליון שקל לשלוש החברות.

לעומת זאת, מזרחי-טפחות מרוויח את הריבית שהוא מקבל מהראל-סל, וכן ריבית שהוא מקבל מהבנק הזר בגין מכירת ההתחייבות לו, שזהו בעצם הפער בין ריבית תל בור לתל בור לשלושה חודשים.

הבנק הזר נהנה מכך שהוא יכול להמשיך ולהרוויח מפער הריביות שבין השקל לדולר - או במילים אחרות להמשיך ולבצע ספקולציות על השקל, בלי להיות כפוף למגבלות שהטיל לאחרונה בנק ישראל על שחקנים זרים.

המשקיע לא נפגע כביכול

מי שלא ממש מרוויח מהסיפור הזה הוא המשקיע בתעודה. נציין כי בעיקרון המשקיע גם לא נפגע, מכיוון שהוא חשוף רק לבנק המקומי שבו מופקד כספו בצורה של פיקדון.

כמו כן קובע מנגנון עסקאות ה-SWAP כי במקרה שמנהל התעודה יפדה את הסכום לפני תום שנה, יחול עליו קנס, אולם לצורך כך ריתקו המנהלים "כרית ביטחון" בגובה הקנס, ולכן גם בהיבט הזה אין בעיקרון סיכון להפסד. יחד עם זאת, משבר האשראי מלפני שלוש שנים לימד אותנו שגם עסקאות שנראות כביכול עם סיכון אפסי, עלולות להתגלות כבעייתיות.

מדובר בעסקאות סיבוביות, וחלק מהכספים בהן נעולים לשנה בפיקדון. בחלק מהתעודות מחזיקים רק כמה משקיעים גדולים בודדים, כך שאם אחד מהם יפדה את כספו, זה עשוי לזעזע את התעודה. כלומר, בהיקפי פעילות גדולים יותר עשויה להיווצר בעיית נזילות.

הפרקטיקה של התכסות באמצעות עסקאות SWAP מקובלת ומוכרת בתעודות על מדדי מניות זרים, אך ברשות ני"ע, המפקחת על חברות תעודות הסל, לא אהבו את העסקאות על המדדים המקומיים, שכן הן נעשו כמעין "מחטף" - קודם בוצעו ורק אח"כ דווח עליהן. ההסדרה הרגולטורית בתחום תעודות הסל נעשית בשיתוף ובתיאום ציפיות עם הגופים המפוקחים, וזאת בגלל שמדובר בענף צעיר יחסית שנבנה תוך כדי תנועה. כרגע הרשות עדיין לא אסרה על ביצוע עסקאות אלה, אולם לא נתפלא אם במקרה שהן יתפסו תאוצה, הרשות תחליט להגבילן.

המרוויחים מהעסקאות הסיבוביות

■ מנהל תעודות הסל: היקף הנכסים מוכפל, וכן הוא מרוויח 0.3% מהפרשי הריביות (הריבית בפיקדון שהוא מקבל פחות הריבית שהוא משלם לבנק הישראלי בגין ההתכסות).

■ הבנק הישראלי: נהנה מפיקדון של מנהל תעודות הסל שמופקד אצלו לשנה, ועמלה שהוא מקבל מהבנק הזר ממכירת ההתחייבות.

■ הבנק הזר: יכול לבצע ספקולציה על השקל ולהימנע ממגבלות בנק ישראל, וכן להרוויח את פער הריביות בין השקל לדולר - 3.25%.