"עליית מחירי המזון הריאלית בין השנים 2005 ל-2010 היתה בשיעור של 12.7% בישראל, לעומת 3.6% במדינות האיחוד האירופאי ו-1.1% במדינות גוש האירו" - משפט זה מסביר על רגל אחת את מחאת הציבור הישראלי כנגד עליות המחירים ואת חרם הקוטג' שהתפרץ בשבועות האחרונים בישראל.
הנתון הנ"ל הינו חלק ממחקר מקיף שפורסם הערב (א') על-ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשת ועדת הכלכלה, לקראת הדיון שיערך מחר (ב') בנושא צעדי הממשלה להוזלת מוצרי המזון.
בתחילת המסמך מציינים עורכיו כי "בשנים האחרונות חלה צמיחה מהירה יחסית במשק הישראלי, אשר הובילה לירידה חדה בשיעור האבטלה ולגידול בהכנסה של משקי-הבית".
המסמך המפורט כולל תיאור של עליית מדד המחירים לצרכן בהשוואה לשכר הממוצע במשק, עליית המחירים לצרכן בישראל לפי קבוצות מוצרים בהשוואה לממוצע במדינות האיחוד האירופאי, ניתוח ענפי של עליית מחירי המזון לצרכן בהשוואה לעליית מחירי תפוקת תעשיית המזון וכלי מדיניות אפשריים למיתון עליות מחירי המזון.
עוד עולה מהמחקר כי בשנים 2005 עד 2010 צמח התוצר המקומי הגולמי בישראל בשיעור מצטבר של 22.4% במונחים ריאליים, והתוצר לנפש צמח בשיעור מצטבר של 11.7%. הגידול בתוצר המקומי הגולמי הקיף את כל מרכיבי התוצר, לרבות יצוא, השקעות וצריכה פרטית.
הצריכה הפרטית גדלה בשנים 2005 עד 2010 בשיעור מצטבר של 24.8% במונחים ריאליים; והצריכה הפרטית לנפש, כלומר רמת החיים, עלתה בשיעור מצטבר של 11.2%. הגידול ברמת החיים בשנים האחרונות הוביל לגידול בביקושים למוצרי צריכה, לרבות מוצרי צריכה שוטפת (כגון מוצרי מזון) ומוצרים בני-קיימא (כגון כלי רכב).
כאשר משווים את ישראל לאירופה רואים כי מדד המחירים לצרכן ב-27 מדינות האיחוד האירופאי עלה בתקופה זו בממוצע בשיעור של 15.6%, המדד ב-17 מדינות גוש האירו עלה בשיעור של 13.2% בממוצע ואילו בישראל עלה המדד בתקופה זו בשיעור של 18%. כמו כן, מהנתונים עולה כי קיימת שונות בעליית המחירים בקבוצות המוצרים השונות.
מדד מחירי מוצרי המזון ב-27 מדינות האיחוד האירופאי עלה בשיעור של 19.8%, ב-17 מדינות גוש האירו בשיעור של 14.5%, ואילו בישראל עלה המדד בשיעור חד של 31.6% - יותר מכפול מעליית מדד מחירי מוצרי המזון בגוש האירו.
הצריכה הפרטית עלתה בעקבות התחזקות הכלכלה הישראלית
עורכי המחקר משתמשים גם בנתוני הלמ"ס, שלפיהם הגידול בצריכה הפרטית נמשך גם בשנת 2010 ועמד על שיעור ריאלי של 5%. בשנים אלה חל גם גידול ריאלי בשיעור של 16.3% בצריכה פרטית של משקי-בית למזון, משקאות וטבק. יש לציין כי בתקופה זו חל המשבר הכלכלי העולמי, אשר הביא לשיעור צמיחה נמוך יחסית במדינות מפותחות רבות, בעיקר באירופה.
ההתחזקות היחסית של כלכלת ישראל הובילה להתחזקות השקל בשנים 2005 עד 2010 - בשיעור של כ-16.8% ביחס לדולר ובשיעור של 11.3% ביחס לאירו.
התחזקות השקל עשויה להביא לשתי תוצאות עיקריות: ירידה בכושר התחרותיות של ענפי היצוא הישראלי, בעיקר תעשיות מסורתיות כגון תעשיית המזון; ירידה במחירים היחסיים של מוצרי יבוא, המשפיעה לעיתים על מחירי המוצרים הסחירים (מוצרים שניתן לייבאם) בתלות ברמת התחרותיות בענף; והתייקרות של מוצרים מייצור מקומי בהשוואה למחיריהם בארה"ב ובאירופה (שכן שער השקל התחזק).
הגידול בצריכה הפרטית נבע, בין היתר, מגידול בהכנסה הפנויה (שנבעה מגידול בשכר הריאלי ברוטו ומהפחתת מס הכנסה), מירידה בשיעור האבטלה (מ-9% בשנת 2005 ל-6.5% בשנת 2010), מגידול בכמות המועסקים (בשיעור של 17.8% או בכ-445 אלף מקומות עבודה חדשים), מגידול בערך הנכסים של הציבור, מריבית ריאלית נמוכה ואף לעיתים שלילית המשפיעה בעיקר על גידול בצריכת מוצרים ברי-קיימא ורכישת דירות ומקיטון בחיסכון (הקיטון בחיסכון נגרם, בין היתר, בגין ירידה במרכיב אי-הוודאות עקב השיפור בביטחון התעסוקתי ובאופטימיות הצרכנים).
הגידול בצריכה הפרטית בשנת 2010 התחלק לשניים: גידול בשיעור של 4.2% בצריכה השוטפת (כמו מזון) וגידול בשיעור של 12.7% ברכישות של מוצרים בני-קיימא (כמו טלוויזיה).
לפי הלמ"ס, הוצאה של משק-בית לתצרוכת בשנת 2009 עמדה על כ-13 אלף שקל בחודש. ההוצאה החודשית של משק-בית למוצרי מזון ומשקאות עמדה בשנת 2009 על 2,120 שקל, אשר היוו 16.3% מסך התצרוכת החודשית של משק-בית ממוצע.
תנובה שולטת ב-70% משוק מוצרי החלב בישראל
מהנתונים עולה עוד כי פדיון ענף תעשיית המזון עמד בשנת 2010 על כ-56 מיליארד שקל, כ-17% מפדיון ענף התעשייה. כ-95% מפדיון ענף תעשיית המזון מופנים לשוק המקומי וכ-5% ליצוא, זאת לעומת כ-60% לשוק המקומי בכלל ענף התעשייה וכ-40% המיועדים ליצוא.
בענף תעשיית המזון מועסקים כ-61 אלף עובדים, המהווים כ-15% מכלל המועסקים בענף התעשייה.
בענף החלב - מובילת שוק מוצרי החלב היא חברת תנובה, עם מחזור מכירות של כ-4 מיליארד שקל ונתח שוק כולל של כ-70%. רמת הריכוזיות הגבוהה עשויה ללמד על עליות מחירי מוצרי החלב בשנים האחרונות.
הטבלה להלן מפרטת את עליות המחירים משנת 2005 ועד לחודש מאי 2011.
מזון
עוד עולה מן הנתונים כי כ-60% מההוצאה למוצרי מזון הינם ברשתות השיווק, כ-16.4% במכולות וכ-23.7% ביתר סוגי החנויות. בקטגוריית מוצרי החלב והביצים, כ-70.1% מההוצאה הינה ברשתות שיווק, כ-25.7% במכולות וכ-4.2% ביתר סוגי החנויות.
גודל שוק קמעונאות המזון נאמד בשנת 2009 בכ-32 מיליארדי שקל (ללא שווקים פתוחים). ניתן לחלק את השוק לפלחים הבאים: רשתות שיווק מאורגנות (שופרסל בע"מ, ריבוע כחול ישראל בע"מ ושתי רשתות הפארם סופר-פארם וניו-פארם); רשתות שיווק פרטיות (לרבות כל-בו חצי חינם, רמי לוי שיווק השקמה, חביב וקו-אופ ירושלים); מינימרקטים עצמאיים.
הנתונים מלמדים כי שוק קמעונאות המזון בישראל הוא בעל רמת ריכוזיות גבוהה. כך, שתי רשתות השיווק המובילות נוטלות נתח של כ-57% מסך השוק: שופרסל נוטלת כ-34.5% מהשוק, ורבוע כחול נוטלת כ-22.5%.
יחד עם זאת, הירידה שחלה בשנים האחרונות בנתח שוק הרשתות המאורגנות לטובת הרשתות הפרטיות יכולה להעיד על רמת תחרות גבוהה יותר באותם אזורים מועטים יחסית בהם פועלות הרשתות הפרטיות.
החסרונות שבפיקוח על המחירים
עורכי המחקר מציינים שתי דרכים עיקריות למיתון עליית מחירי מוצרי המזון בישראל: עידוד התחרותיות ופיקוח על המחירים.
מטרת הפיקוח על המחירים, אם כן, היא להבטיח מחיר הוגן למוצר במצבים של חוסר תחרות וכשלי שוק. אולם, אל מול מטרה זו, הפיקוח על המחירים טומן בחובו מספר חסרונות, ובהם:
המפוקח הוא גוף כלכלי הבקיא בענף ומחזיק בידיו את כל המידע בדבר עסקיו. לעיתים המפקח פחות בקיא בענף, ואז יימצא בנחיתות מידע מול המפוקח; לרוב אין למפקח כלי אכיפה נוקשים, עובדה הידועה גם למפוקחים; פיקוח על מחירים מביא להגדלת הרגולציה בענף, ולכן מגדיל חסמי כניסה ועשוי דווקא להרחיק מתחרים חדשים מלהיכנס לאותו ענף; פיקוח על מחירים בשוק בו קיימים מעט מתחרים יכול להביא ליצירת מעין קרטליזציה, והתוצאה היא שכל המתחרים מתיישרים לפי המחיר המרבי; המפוקחים יכולים לנקוט צעדים כדי לעקוף את הרגולציה, כגון ייצור מוצרים דומים עליהם לא חל פיקוח.
כתוצאה מחסרונות אלה, פיקוח על מחירים עלול להוליך לאחד משני המצבים הלא הרצויים הבאים: קביעת מחיר נמוך מדי העשויה להביא להקטנת ההיצע, לפגיעה בשירות הניתן ללקוחות ואף ליצירת שוק שחור; קביעת מחיר גבוה מדי לאורך זמן לעומת עלויות הייצור, דבר העשוי להביא להקטנת רווחת הצרכנים.
השימוש בפיקוח על כן עשוי להיות יעיל במקרים בהם הניסיון או היכולת להביא להגדלת התחרותיות בענף אינו מצליח (כמו בענף החשמל, התחבורה הציבורית או מוצרי חקלאות), או לטווח קצר עד להגדלת התחרותיות באמצעים שונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
