עוד חודש מכירות מצוין הסתיים בשבוע שעבר, עם כ-21 אלף מכירות רכב חדש, בדרך לשיא מכירות שנתי של כל הזמנים - כ-240 אלף כלי רכב. ייתכן שאנחנו סתם ציניקנים ונרגנים, אבל משהו מאוד לא בסדר בתמונה הזו. ההיגיון אומר שלצמיחה של שוק רכב כלשהו בקצב של 40% בתוך שנתיים (בשנת 2008 נמכרו כאן בקושי 172 אלף כלי רכב), חייב להיות בסיס כלכלי מוצק במאקרו, אלא שבסיס כזה לא נראה כרגע.
הרבעון האחרון היה קשה מאוד למשקיעים בשוק ההון. האיום של קריסה כלכלית באירופה עדיין שריר וקיים, פוטנציאל הגז/נפט העתידי של ישראל כבר תומחר במכפילים כפולים ומכופלים. יתר על כן, אם זיכרוננו אינו מטעה אותנו - בכל זאת, כבר עברו שבועיים מאז - העלייה במחיריהם של מוצרים בסיסיים בישראל גרמה לזעם צרכני בהיקף ובעוצמה שכמותם קשה לראות אפילו במדינות מוכות רעב בעולם השלישי.
האם ייתכן שההמונים שקראו להחרים את הקוטג' עקב התייקרותו ב-2 שקלים, מיהרו לאחר מכן לסוכנות הרכב החדש כדי להפיג את תסכולם ברכב שמחירו 120 אלף שקל? האם ייתכן שזעקות השבר של הלקוחות בתחנות הדלק נשמעו, בעת שהם תדלקו את הרכב מודל 2011 שלהם, שזה עתה "יצא מהניילונים"?
אין לנו ספק שהפוליטיקאים האמונים על המדיניות הכלכלית בישראל יתלו בקרוב את הנתונים המבריקים של שוק הרכב כמדליית הצלחה על דש חליפתם המחויטת, אבל כפי שאמרנו בעבר, הנתונים מהשטח מדאיגים.
משומשות במשבר
אחד הסמנים המובהקים של היווצרות בועה הוא שוק הרכב המשומש, שממשיך להתקרב במהירות לנקודת אל-חזור. יש לכך הרבה עדויות בשטח.
כלי רכב "פנויים" מושכרים כיום על בסיס חודשי במחירי רצפה, לעיתים עד 2,000 שקל לחודש.
חוזי ליסינג חדשים לציים בגודל בינוני ומעלה נסגרים אחרי תחרות סופר-אגרסיבית במחירים שנמצאים על גבול ההפסד בתנאי השוק הנוכחיים, מה שלבטח יגרום להפסד מתמשך אם תנאי השוק ישתנו לרעה בעתיד; אחד היבואנים, שמחזיק בבעלותו חברות ליסינג, יצא החודש עם "פסטיבל מכירות" עתיר גימיקים למאות מכוניות משומשות, שבמסגרתו נשכר מתחם בידור שלם בתל אביב; ואילו סוחרי הרכב מכל מגזרי השוק ממשיכים להציע מכוניות משומשות בהנחות ענק וכמעט ללא מזומן. רק תיקחו.
אפילו לוי יצחק, האיש שהמחירון שלו מונע כרגע מהבועה הזו לקרוס כליל, מרגיש את הלחץ. בחודשיים האחרונים הוא מנסה לשחרר קיטור באמצעות הורדות מואצות של המחירים בסקטורים שונים של שוק המשומשות.
הבעיה בשוק המשומשות נובעת במידה רבה מהשינוי הבסיסי שחל בשיטות המימון המסורתיות לרכישת רכב חדש. בשוק הלקוחות הפרטיים, למשל, חלק נכבד מהמימון הגיע בעבר מהתקבולים ממכירת רכב משומש. לקוחות היו מתזמנים את מכירת רכבם הישן בסמוך לעיתוי הרכישה, ומי שלא הצליח למכור, דחה את הקנייה.
כיום, בעידן הריבית האפסית והכסף "הזול" בחסות המדיניות הכלכלית המרחיבה, חשיבות התקבול הזה ירדה משמעותית. לקוח יכול להיכנס לסוכנות הרכב ולצאת משם עם רכב פרטי, אפילו שניים, כמעט ללא מזומנים ובתנאי אשראי מפתים מאוד. את רכבו המשומש הוא יכול להוציא למכירה "בנחת".
היכן הבעיה? בסדרי הגודל. כשהגדלת המרחק בין עיתוי הרכישה לעיתוי המכירה הופך להיות טרנד לאומי גורף, היצע המשומשות גדל במהירות. במוקדם או במאוחר ייאלצו הלקוחות לחתוך משמעותית את מחיר המכירה, ואז הם עלולים להיתקל בבעיה של החזר ההלוואה.
המצב הזה גם "מתגלגל" קדימה בסיוע "הליסינג הפרטי": הלקוח מתחייב לשלם עבור קבלת הבעלות על רכבו המשומש בתום התקופה. הסכום של "סגירת העסקה" קבוע מראש, ומבוסס על הירידה החזויה של ערך השוק של אותו רכב. אם שוק המשומשות יקרוס, הלקוחות יצטרכו לשלם בתום התקופה הרבה יותר ממה שיוכלו לקבל עבור רכבם בשוק, ואת הפער הם יצטרכו לגייס עצמאית. אם למישהו זה מזכיר את האיום הטמון בהתנפחות שוק המשכנתאות, כנראה שזה לא במקרה.
שוק הליסינג: הלחץ גובר
גם רכישות הרכב של חברות הליסינג, שעדיין מהוות מרכיב מכריע בתמונת המכירות הכוללת, מגלות סממנים בועתיים. כאן פועלת מוטיבציה חשבונאית. חברות הליסינג זקוקות למימון מתמשך, בעיקר גיוס פרטי או ציבורי באמצעות אג"ח, כתנאי להמשך פעילותן. הביטחון העיקרי שהן מתבססת עליו לצורך גיוס כסף "מבחוץ" הוא ערך כלי הרכב שברשותן. את כלי הרכב הללו הם רוכשים באשראי מהיבואנים, ומשתמשים בהם כדי להגדיל את השווי הנכסי שלהן. את ההלוואות מכסים משני מקורות: התקבולים מהליסינג ומכירת המכוניות המשומשות.
אלא שבמצב בו שוק המשומשות "תקוע", רמת הסיכון עולה בשני מישורים: ירידת ערך המשומשות מורידה את שווי הצי, והתקבולים ממכירת המשומשות פוחתים. רוב חברות הליסינג הציבוריות לא נתנו לכך ביטוי בדוחות שלהן, ונראה שגם המשקיעים המוסדיים אדישים.
אבל מתחת לפני השטח הלחץ גובר, ויש לכך אינדיקציה ברורה: כשאנחנו (שוב) שומעים מכיוון ענף הליסינג קולות שקוראים לאוצר לאפשר יצוא של מכוניות משומשות למדינות אחרות, תמורת זיכוי הולם במס, כנראה שהגלגלים במכונה המשומנת הזו חורקים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.